ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים - חלק ח | הרב אמנון יצחק

המשך ביאורים ומעשים מתוך הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים 

שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר (שיר השירים ה יג) - שנינו במשנה באבות: "ר' שמעון אומר: "המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: "מה נאה אילן זה! ומה נאה ניר זה" - מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו!" מבאר ר' יונה שם: "כי בעוד האדם שונה אין לו להשיח שיחת חולין כי צריך לעמוד באימה וביראה לפני התורה כענין שאמרו בשבת ל': "כל תלמיד ששונה ואין שִׂפְתוֹתָיו נֹטְפוֹת מוֹר תכווינה!" מאחר שהוא משתמש בכתרו של הקב"ה יתברך צריך לעמוד ביראה ולא לדבר שיחה בטלה ואל יקל ראשו להפסיק ממשנתו הרי זה מתחייב בנפשו והדין נותן!" עד כאן לשונו 

אז מה שאנחנו אומרים ויועצים לאנשים ללמוד שעתיים בתענית דיבור ללא הפסקה ברציפות זה בדיוק מה שמסביר פה ר' יונה על המשנה שאין להפסיק בשעה שלומדים בתורה בשום ענין אחר חוץ ממנה אדם שעוסק עם המלך ולפתע עוזב אותו ופונה לדבר אחר הדין נותן שיתחייב בנפשו אתה עוסק עם מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו ובתוך כך אתה עוזב אותו ופונה לדברים אחרים?! יש לך זלזול גדול מזה? זלזול בכבוד המלך גורר עונש חמור בהתאם! וזה מה שאומר ר' יונה הדין נותן – הדין נותן שמגיע לו שיתחייב בנפשו.

בחג הפסח בתור העומדים אצל הרב להגיד 'גוט יום טוב גוט יום טוב' עמד גם בחור צעיר עם רעהו כאשר הגיע תורו הושיט את ידו אל הרב במקום להביט אל הרב הביט לרעהו ורמז לו 'תצלם תצלם' כמובן שהרב לא הגיב אבל הענין לא מצא חן בעיני הנוכחים בחדר ולאחר שיצא הבחור נשאל הרב ע"י אחד מבני הבית: 'מה דעת הרב על הנהגת חוסר דרך ארץ זו?' חייך הרב ואמר: 'נו כולם באים בשביל זה הרי לא מגיעים לפה בשבילי!' 

אתם יודעים מה הוא מתכוין? הם רוצים פרסומת קצת שהם היו אצל הרב והצטלמו ויש לי תמונה עם הרב יש לי תמונה עם הרב הם לא באו בשבילי הם לא באו ללמוד ממני ללכת בדרכי להשקיע בתורה כמו שאני השקעתי הם לא באים בשבילי באים בשביל פוזה 'אפשר לעשות איתך סלפי אפשר לעשות איתך סלפי?' ליצנים! ליצני הדור אז הוא אמר נו, כולם באים בשביל זה! 'אני... אתה יודע מקורב לרב שטיינמן אני מקורב' אז מה אם אתה מקורב אז מי שהיה אצלו בבית אז מה קרה? אז הוא נהיה הרב שטיינמן!? אז הוא הולך בדרכיו אז הוא העתיק אותו במשהו? אז הוא למד ממנו משהו שהוא הפך להיות משהו? ועל כך דיבר ר' יונה: 'אדם שעומד בפני מלך ועוסק עמו ולפתע פונה אל דברי חולין  -עונשו חמור! והדין נותן' זה הדין שהעונש הוא חמור.

כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ (שיר השירים ד ג) - אחז"ל בברכות נז' מאי רַקָּתֵךְ? אפ' ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון! כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון מספר הרב שטיינמן: כי בעיר בריסק היה רופא ד"ר בשם שטיינברג והיה ממונה מטעם הצבא לבדוק את המועמדים לגיוס והיה דרכו לומר טשונט-טשונט ארוייס דבר אחר – אריין כלומר אוכלי הטושנט היהודים ילכו הביתה ולא יתגייסו טשונט ארוייס (החוצה) ואוכלי דבר אחר שזה הגויים שאוכלים חזיר יכנסו להתגייס לצבא (אריין) והוא היה חילוני! 

ואעפ"כ בכל פעם שר' חיים היה שולח לקרוא לו אפ'י באמצע הלילה – היה בא מיד! (לא כתוב מי זה ר' חיים יכול להיות ר' חיים עוזר), בכל אופן כשהיה קורא לרופא החילוני היה בא מיד! וסיפר הרב שטיינמן בשבחו שפעם הציעו לו לעלות לדרגת גנרל בצבא בתנאי שישתמד רחמנא לצלן! ואפי' שהיה חילוני לזה לא הסכים בשום אופן ונשאר בדרגתו הנמוכה! אז אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון.

מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב (שיר השירים ז ב) - הגמ' בחגיגה ג': "דרש רבא: "מאי דכתיב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב? כמה נאים רגליהם של ישראל בשעה שעולין לרגל בַּת נָדִיב ביתו של אברהם אבינו שנקרא נָדִיב על שם שנדבו ליבו להכיר את בוראו" אומר רש"י: "שנאמר (תהלים מז י) "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם" אלקי אברהם ולא אלקי יצחק ויעקב אלא אֱלֹקֵי אַבְרָהָם שהוא היה תחילה לגרים הם הגרים שהתנדבו מבין העמים לקבל עליהם עול מצוות" וצריך ביאור: מה היופי המיוחד במצוות עליה לרגל יותר משאר המצוות? שהנביא משבח ואומר מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב! עם ישראל משתבחים כשהם עולים לרגל. 

אה! לראות את כל חוץ מכבודכם פעמיהם ונעליהם שעולים לרגל מליונים!! מַה יָּפוּ אז מה היופי במיוחד הזה? הנה במצוה הזו כינו את ישראל בת נדיב ביתו של אברהם אבינו שנקרא נָדִיב טעם הדבר לפי שבקיום מצוה זו מתייחדת המעלה הנכבדה שהולכים בדרכי אברהם אבינו הוא התרחק ממעשי אנשי דורו והתקרב אל ה' אז כשעולים לרגל עולים לה' הולכים בדרך של אברהם אבינו פעמיהם מוליכים אותם בדרך אברהם אבינו בדורות שלפניו חוץ מהיחידים שעבדו את ה' כגון מתושלח עבר נח וכו' יחידים! כולם היו עובדי עבודה זרה ובפרט אנשי דורו דור הפלגה 'הבונים' הבונים של המגדל אשר חטאו לה' מאוד! אשר חטאו לה' מאוד!! 

ואברהם אבינו נקרא נָדִיב לפי שנתנדב להתקרב לקב"ה שלא עשה רק מה שנצטווה, אלא התנדב להיות להפך מאנשי דורו! להתמסר כולו לה'!! והנה, מעלה זו שאדם מתקרב לקב"ה שייכת תמיד אך המעלה הזו נתייחדה במצוות עליה לרגל בעת שעולים להראות אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה' (שמות כג יז) וע"כ שיבח הנביא מצוה זו במיוחד מה יפו פעמייך וכינה את ישראל בַּת נָדִיב לרמוז על מעלתם זו אשר שורשה מאברהם אבינו על כך נאמר מַה יָּפוּ כמה יופי יש בזה שאדם רוצה להתקרב לקב"ה. 

וכאמור, אף שהפסוק מובא לענין מצוות עליה לרגל מכל מקום הוא שייך באופן כללי לענין ההתקרבות לה' כענין זה של קרבת ה' שהיתה במצות עליה לרגל שייך אצלינו תמיד! ובפרט בימי הספירה שהם ימי ההכנה לקראת מתן תורה בספירת העומר, שזו קרבת ה' בדרגה הנשגבה ביותר וככל שמתעלים ומתקרבים לה' כך זוכים יותר למתן תורה!

עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן (שיר השירים ז ה) - יהודי א' פשט את הרגל מפני שהיה מבולבל מאוד בעסקיו ולא ידע מה מצבו הגרעון אצלו קרוב למליון דולר!!! ואז אמר הרב: כששואלים את האדם: 'מה מצבו?' עונה: 'ב"ה! אמנם אני לא גדול הדור אבל בסה"כ מצבי די טוב! ' אבל אם היית שואל את אותו יהודי שפשט את הרגל שבועיים קודם לכן מה מצבו? ודאי גם הוא היה עונה כך; ב"ה! אמנם המצב קצת לחוץ אבל בסה"כ הכל נראה בסדר... אם היה עושה חשבון ובודק את מצבו באמת היה יכול למנוע את הנפילה שלו בעוד שבועיים! אנשים חיים כך שנים!! בהרגשה ש'המצב בסה"כ בסדר' 

אבל כשיגיעו לתת דו"ח בשמים יגלו את הפשיטת רגל הרוחנית שלהם!!! אבל כבר אז יהיה מאוחר מדי ולא ניתן לשנות את הדבר לכן כאן כשאתה עדיין עלי אדמות תערוך חשבון מדי פעם לבדוק את מאזן הזכויות והחובות וכך תמנע את הנפילה העולמית שלך העתידה לבוא.

וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים (שיר השירים ז ט) - שאלו את הרב שטיינמן: 'האם נכון הדבר שבהיותו בחו"ל התפלל שילך ממנו חוש הריח כדי שלא יריח עבודה זרה?' אז הוא השיב: 'לא יודע אולי'.

אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי (שיר השירים ח ב) – אֶנְהָגֲךָ; סיפר אחד מהתלמידי חכמים בירושלים, שנכנס לפני הרב עם התלבטות לאיזה ישיבה גדולה לשלוח את בנו? מאחר שנודע בנו כאחד העילויים בישיבתו והחל להעלות בפני הרב את הצדדים בדרך הלימוד באופן זה או אחר דיבר על ההספק דיבר על מידת הנסיון של רבני הישיבה לפי מה להכריע בשקלול. הפסיק אותו ראש הישיבה ואמר: 'היכן עובדים יותר על המידות ? בררת?' משראה שמושך הוא בכתפיו כמי שאינו יודע בדבר אמר לו שיברר את ענין המידות בישיבה ובמקום שעובדים על כך – טוב יותר – לשם ישלח את בנו! ואז יראה ממנו ברכה!! 

אנשים רוצים ישיבות עם 'שם' מפוצץ שזה יועיל לשידוכים... איפה הופכים את הלמדן לבן אדם? איפה מתקנים את המידות! מי עובד על זה היום? רבע שעה עשרים דקות מוסר לא הופכים שום דבר שום מידה לא הופכים! כלום לא נהפך יכול להשאר עם מידות גרועות ויהיה למדן! מה זה מועיל? זה לא בן אדם! צריך מידות לתקן אמר הגאון מוילנא, הוא יותר חכם מכל האנשים בדורנו! הוא אמר: שאם אדם לא בא לעולם בשביל לתקן את המידות – למה לו חיים?! למי הוא אמר ? גם לאלה שלומדים תורה ומפלפלים בה! אם לא תיקן את המידות – למה לו חיים? אז הרב שטיינמן שלח את הת"ח הגדול עם בנוי העילוי – שיחפש ישיבה שמתקנים שמה את המידות! עובדים על המידות!! 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787