תמלול
מסכת ברכות - ג: | הרב עמנואל טולדנו [008]
- - - לא מוגה! - - -
אתחיל.
טניה.
אמר רבי יסי,
מעשה,
פעם אחת
הייתי מהלך בדרך.
אולי הוא רצה ללכת
מירושלים לכפר אחר.
ונכנסתי לחורבה אחת
מחורבות ירושלים
להתפלל.
בא אליהו זכור לטוב
ושמר לי על הפתח.
עד שסיימתי תפילתי.
תכף נראה לי מה פירוש המינימום שמר לי על הפתח,
אפשר לומר, ושמר לי, הכוונה המתין לי.
אבל אולי,
הרי תכף נראה, נקרא קצת מקודם, אחרי כן אבאר.
עד שסיימתי תפילתי. לאחר שסיימתי תפילתי,
אמר לי, שלום עליך רבי.
אליהו קידם את השלום, הוא אמר לו, שלום עליך רבי.
שימו את זה רבי ישי זכר לאליהו הנביאו. אמרתי לו, שלום עליך רבי הוא מורי.
כנראה שהוא למד ממנו,
מאליהו,
ואמר לו, מפני מה, בני, מפני מה נכנסת לחורבה הזו?
אמרתי לו להתפלל. כנראה תפילת מנחה, אמרתי לו להתפלל.
ואמר לי,
היה לך להתפלל בדרך.
למה היא נכנסת לחורבה?
זאת אומרת, לא כדאי להיכנס הרי לחורבה.
אלא מה, אתה צריך להתפלל? תתפלל בדרך. מה, זה אסור להתפלל בדרך?
אז למה יהיה לו להתפלל בדרך?
זאת אומרת,
כי לא טוב להיכנס לחורבה.
כמו שהגמרא אחרי כן אומרת, הרמב״ם מביא את זה
בהלכות רוצח,
שלא להיכנס לחורבה בגלל המפולת,
כי החומות
של החורבה הן רעועות,
והן עלולים ליפול עליך,
כמו שאסור להישען על קיר נטוי, על קיר מסוכן,
לפי שזה סכנה.
אז אמר לו,
אלא מה, אתה צריך להתפלל.
תתפלל בדרך.
אין איסור להתפלל בדרך.
אבל אמר לו, פחדתי,
שמה יפריעו לי העוברי דרכים?
שמה יפסיקו בי העוברי דרכים?
מה פירוש המילים יפסיקו בי יפסיקו בי עוברי דרכים?
אני לא רואה פירוש.
מה זה יפסיקו בי? יעברו לפניי?
או שידברו איתי יבואו לדבר איתי וזה יפריעו לי בתפילה.
שמי יפסיקו בי עוברי דרכים. ואמר לי
לזה יש העצה.
היה לך להתפלל תפילה קצרה.
השם יעזור, נבאר מה זה תפילה קצרה.
זה בפרק
רביעי יש,
יש תפילת אביננו קוראים לה.
אביננו,
הם מתחילים,
אומרים שלוש הראשונות,
ואחרי כן שלוש האחרונות,
ובאמצע השמונה עשרה מקצרים אותן.
כנגד אתה חונן לאדם דעת,
אומרים אביננו.
יש שם כל הנוסח של אביננו,
תכף נמצא אותו,
בפרק תפילת הסחר.
אז אמר לו, היית צריך להתפלל תפילה קצרה,
ולהתפלל ברחוב, ו...
זה בדף כט, אביננו.
הנה, אני אקרא קצת הנוסח של אביננו.
הביננו,
השם אלוקינו לדעת דרכך.
מצאתם, בדף כט,
זה בדף כט, ומולת לבבינו ליראתך.
אדם צריך,
יש לו עורלה בלב.
ומול, תעשה מילה לעורלה של הלב שלנו,
שיהיה לנו יראת שמיים.
ותסלח.
אז רגע, ומול לבבינו ליראתך, זה נכלל באביננו.
לא, זה בהשיבנו.
זה השיבנו, השיבנו, השם אלוקיך לתורתך.
הרי אחרי אתה חונן, השיבנו.
ואחרי כן, סליחה,
ותסלח לנו, ותסלח לנו,
וגואל ישראל להיות גאולים.
ורחקנו ממכאובנו רפאנו,
ודשננו בנאות ארצך,
תמלא אותנו בברכות של הארץ,
ונפוצותינו מארבע תקבץ,
והטועים על דעתך יישפטו.
זה השיבה שופטינו,
ועל הרשעים תניף ידיך, זה למלשינים,
וישמחו צדיקים בבניין עיריך,
ואיפה,
אה, זה ישמחו צדיקים,
זה וישמחו צדיקים, זה על הצדיקים,
בבניין עיריך זה בונה ירושלים,
ותיקון היכליך,
ובצמיחת קרן דוד,
קרן לדוד,
עבדיך ובעריכת נר לבן ישי ומשיחיך,
טרם נקרא אתה תענה.
זה שוב, ברוך אתה השם שומע תפילה, זה תפילת אביננו.
להיט עלה אביה אמן דמצלה אביננו.
אומר לא טוב, אמר רבי נחמן אמר שמואל,
כל השנה כולה אדם מתפלל,
אדם יכול להתפלל לאביננו.
חוץ ממוצאי שבת
ומוצאי ימים טובים,
מפני שצריך לומר הבדלה וחונן עבד דעת.
ואביננו, אין הבדלה, אז מה, הנה הנוסח לאביננו לפנינו.
לא מוזכר בכלל המבדיל מקודש לחוק.
אז הוא לא יכול לומר אביננו
במוצאי שבת ומוצאי ימים טובים.
ומתקיף לה רבא בר שמואל,
ונמרא ברכה בפני עצמה.
ברכה רבי תונה, נעשה ברכה בפני עצמה,
המבדיל בין קודש לחול.
הרי יש חיוב להבדיל בתפילה,
מלבד החיוב להבדיל על היין, אחרי זה
להבדיל בתפילה.
אתה אומר, באביננו אין הבדלה.
אז נעשה הבדלה, נגיד,
יגיד, אביננו השם אלוקנו,
ויתברך שמך שאתה מבדיל בין קודש לחול.
נגיד,
אומרת הגמרא,
מי לא תנן רבי עקיבא אומר, אומרה, ברכה רבעית בפני עצמה?
הרי רבי עקיבא סובר תמיד, צריך לומר
הבדלה עם ברכה, לא בתוך חונן הדעת.
רב אליעזר אומר בהודאה, במודים לומר את ההבדלה.
כמו, כמו, לא, יעלה ויבוא אומרים בעבודה.
יעלה ויבוא אומרים ברצה. רצה,
עד המחזיר שכינתו, זה נקרא עבודה.
ממודים עד הטוב שמך ולכנא להודות, זה נקרא הודאה.
רב אליעזר אומר בהודאה,
עטו כל השנה מעבדינן קרבי עקיבא.
דא שתנא מן עביד.
כל השנה כולה מתמה לא עבדינן כרבי עקיבא
תמנה שרי תקון רבנן לא תשעה שרי כי הברכות הן שמונה עשר לא תשעה עשר.
האמת היום זה תשעה עשר בגלל המזשינים
אז זה הכוונה אבל במסכת מגילה
לפני שתיקנו את ברכת המזשינים
היה שמונה עשרה
אז קוראים לזה שמונה עשרה ולא תשע עשר.
אה יש פה עוד
דין
אז זה קושיה
מלכיבא מר זוטראו נכללה מכלל אביננו
לא לעשות את זה ברכה בנפרדת
אבל נכליל את זה באביננו השם המבדיל בין קודש לחוק
קשיא
אז לכן זה קושיה זה לא
מה שאמרו שלא לומר אביננו במוצא אישה בזה לא מובן.
עומר רב ביבי בר אבייה
כל השנה כולה
מתפלל אדם
אביננו
חוץ ממות הגשמים
מפני שצריך לומר
שאלה בברכות השנים
וכאן מה כתוב פה? דשננו
אבל איפה התפילה על הגשמים?
כתוב דשננו בנאות
למה זה לא נקרא תפילה
על הגשמים?
דשננו בנאות ארצך.
צריך להזכיר ברכה לברך
על הגשמים.
לומר שאלה בברכת השנים. מה זה שאלה? לשאול את הגשמים.
מקיף לה הרב מר זוטרא אותו דבר.
ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותנתה לו מטר.
התל יתרודה הוא עלול להתרד אם אתה מאריך עליו
יחי אבדלה וחנן דעתה מהתל יתרודה אמרי התם
כיוון זה בא בתחילת התפילה
עוד לא נטרד.
אבל לומר
בשאלת גשמים שזה בא באמצע התפילה הוא יתרד.
מרקיף לה רב אישי ונמרא ושומע תפילה.
למר בתנחום אמר רב עשי.
תעב לא יזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים.
מזכירין אותו שאלה?
מחזירין אותו.
שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו.
מפני שיכול לאומריו שומע תפילה.
אם אדם לא אמר משיב הרוח מוריד הגשם וגם לא אמר מוריד הטל.
אנחנו הספרדים
אומרים מוריד הטל בקיץ,
יש כאלה אולי אשכנזים,
לא, אשכנזים גם אומרים מוריד הטל, אבל יש אולי
שלא אומרים מוריד הטל באותה קיץ.
אז אם לא אמר מסיב הרוח ומוריד הגשם, וגם לא אמר מוריד הטל,
רגע, אנחנו,
אז גם בחורף,
אנחנו בחורף לא חוזרים
על משיב הרוח ומוריד הגשם.
בגלל שאומרים מוריד הטל, גם טל זה קצת גשם.
אבל מי שלא אומר מוריד הטל,
אומר רק
משיב הרוח ומוריד הגשם. אבל אם הוא שכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם,
אם הוא שכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם,
אז חוזר.
אבל שאלת הגשמים שאומרים בברך עלינו לא צריך לחזור, כי אפשר לבקש את זה בשומע תפילה.
אבל משיב הרוח, אי אפשר לבקש לשומע תפילה, משיב הרוח.
זה נתקן לומר את זה בגבורות,
בתחיית המתים,
כיוון שתחיית המתים זה גבורה,
להיות מת,
ואותו דבר, גשמים זה גבורה.
כשכל טיפה וטיפה יורדת
זה גבורה
בפני עצמה.
כל כך זה יפה הגשמים.
זה ההשקעה הכי יפה.
זה נופל טיפות-טיפות,
לא בשטף.
ואם זה כמה שעות כבר
מילא את ה...
אמר לי
חקלאי אחד,
מבר יעקב, תימני, זכרנו,
אחד נפטר פה.
אומר, האדמה צריכה לספוג
הרבה מים.
הוא אומר שמנדרינות
ותפוזים הוא לא משווק
רק אחרי שירדו גשמים.
א',
פשוט על ידי הגשמים
הם מתמלאים,
אז יש לו יותר משקל.
וחוץ מזה הוא אומר, הם לא טובים לפני כן.
אחרי הגשם הם יהיו טובים.
ואז הוא אמר,
אמרתי לו, הנה ירדו גשמים.
הוא אמר לי, זה נקרא גשמים עד שהאדמה מתמלאה במים.
זה נקרא גשמים.
אבל בכל זאת,
אתה, אם יורד טיפין כמו לפני כמה ימים,
אבל אם זה יורד במשך כמה שעות
או יום שלם או לילה שלמה זה המון מים,
טיפה לטיפה מצטרפת זה הרבה מים.
אז הכל פונים,
זהו תפילת אביננו.
אז כאן הוא אמר לו,
נראה אם זה הפשט, רשי, מה אומר רשי?
מה זה תפילה קצרה?
רשי אומר פשט.
מה זה תפילה קצרה אביננו?
מה אומר רשי?
היה לך להתפלל תפילה קצרה.
אומר רשי אביננו.
וכמובן בפרק תפילת השער דף כט מפרש לה.
אז רשי אומר שלא להיכנס לחורבה.
אתה עשית דבר לא טוב.
אדונייה החורבה יפול עליך ואסור לאדם להביא עצמו לידי סכנה
ולא יהיה לסמוך על הנס.
אסור לסכן עצמו.
אז, אבל מה, צריך להתפלל.
ברחוב יפריעו לי אנשים.
אמר לו, אז היית מתפלל תפילה קצרה.
עכשיו אתה גומר מהר ולא יפריעו לך.
אז כתוב פה, שלכתחילה אפשר, אבל לא במות הגשמים.
כי אז איך תגיד?
ברך עלינו.
איך תגיד? ותן תלום מותר.
הגמרא שם אומרת,
וכך נפסק בשולחן ערוך,
שלא אומרים אביננו במות הגשמים בגלל ברך עלינו. תן תלום מותר, וזה אין באביננו.
וגם שם כתוב בגמרא, גם לא במוצאי שבת ולא במוצאי ימים טובים,
בגלל שצריך לומר הבדלה, ואין ברכה על ההבדלה,
הגמר הנשאר בקושייה, יכול להכליל אותה, אבל ככה להלכה,
שלא אומרים לא במות הגשמים ולא במוצאי ימים טובים,
ושבת.
טוב, אז הוא אמר לו לא להיכנס לחורבה.
אתה רוצה להתפלל?
תתפלל תפילה קצרה שלא יפריעו לך.
ואמר לי, עכשיו למדנו,
למדנו, ואמר לי, באותה שעה למדתי ממנו שלושה דברים.
למדתי,
למדתי שאין נכנסים לחורבה,
שזה אסור להיכנס לחורבה.
יש כמה טעמים,
אבל זה אחד הטעמים שאמרתי מפני המפולת.
לכן הוא אמר לו, זה סכנה,
תכף נראה.
ולמדתי שמתפללים בדרך.
ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה.
צריך לשנן על...
הננו, לפעמים צריכים
להתפלל תפילה קצרה.
לפעמים צריכים.
ואמר לי בני, מה קול שמעת
בחורבה זו?
מה שמעת איזה בת קול?
אמרתי לו, שמעתי בת קול שמנאמת כיונה.
אתם שומעים לפעמים את היונים, איך הם נאמים.
הם נאמים.
מנהמת.
הם מנהמת כמו יונה.
עכשיו, מה עם את זה?
ואומרת,
אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי.
אוי להם.
הם יענשו על זה שהם גרמו חורבן בית המקדש.
כי בעוונותיהם החרבתי את ביתי.
כבר שאלתי אז, כשלמדנו,
מי מעכבה אותך? אז אל תחריב.
מה זה, אוי לבנים שבעוונותיהם רואים מכאן אין דבר כזה.
יש עוון?
מוכרח הקדוש ברוך הוא להעניש.
הוא לא מוותר.
אין, העוון דורש.
העוון דורש את זה.
דורש נקמה.
לי נקם ושילם עלי עוון.
יש פסוק, בשערית שובה, בשער,
בחרטה, בהתחלה, הוא מביא את זה. בשער הראשון
הוא מביא,
הפסוק, גורו לכם מפני חרב,
כי חמא עוונות חרב.
תפחדו מן החרב.
תדעו לכם שהכעס,
שהעוונות של הקדוש ברוך הוא,
שגורמים העוונות,
העוונות גורמים כעס.
מה יוצא מן הכעס?
חרב.
יהרוג אתכם בחרב.
יש עוד חז״ל בפרשת בחוקותיי, בילקוט.
הסייף
והספר ניתנו כרוכים זה בזה.
אם אתם שומרים מה שכתוב בספר,
ניחא.
ואם לאו, הנה יש סייף.
אם עוזבים את התורה, יש סייף.
זה מה שאמרתי שבוע, אז אני אומר, אתמול אמרתי ההספד,
בסוף רבי עקיבא.
לא הגיעו לאזור הזה מודעות.
היה ציבור גדול, היה מלא כל בית הכנסת.
ואמרתי שם,
אמרתי שם, מה אמרתי?
שאוי להם לבנים שבעוונותיהם כל הפרשיות מבראשית,
נוח,
ויירו,
הכל מלמד אותנו שהקדוש ברוך הוא מעניש
על העבירות,
ואין אפשרות להינצל.
הקדוש ברוך הוא מעניש.
זהו חוק,
חוק בבריאה.
זה מלמד אותנו כל הפרשיות האלה.
למשא פרשת נוח,
מבול.
ובאמת שכחתי להזכיר אתמול,
הזכרתי על אינדונזיה,
שם באינדונזיה, היה לפני כמה שנים, שש שנים,
היה
צונאמי.
מאיפה בא הצונאמי?
איי אינדונזיה הם איים ארוכים וצרים,
לא רחבים מדי.
הם צרים אולי,
לא יודע, מן המפה אני לא יכול לדעת כמה קילומטרים ברוחב
אולי שלושים קילומטרים ברוחב
או החמישים מקסימום.
ומסביב הכל, מסביב, כמו תגיד, השורה הזאת,
ומסביב ים.
והיה רעידת אדמה בקרקע הים.
ורעידת אדמה באדמת הים גרמה שהמים עלו על היבשה.
מתו 280,000
אנשים
כמעט 300,000 אנשים מתו מהצונאמי.
פילי פלאים.
איזה אסון נורא.
מבול.
רק מבול אזורי.
לא מבול בכל העולם. הקדוש ברוך הוא נשבע שהוא לא יביא מבול.
מבול כללי הוא לא יביא יותר.
אבל מבול אזורי הוא כן מביא.
ולפעמים היה להם גם
הר געש.
אני אמרתי, אני לא זוכר, כשהייתי פעם בסרט,
במחשב
מראים איך הלבה של ההר הגעש
זורמת
והיו שם אנשים עם מכוניות, התחילו לברוח.
אבל הלבה רודפת אותה ממש,
במהירות עצומה,
וזה שורף.
וגם הצונאמי, ראיתי איך שבורחים,
בסוף המים משיגים אותם,
מרימים את האוטו.
האוטו צף על המים.
אז אמרתי שלא לחשוב שזה נעשה לבד.
זה נעשה בגלל החטאים,
החטאים של
אינדונזיה.
באינדונזיה עובדי עבודה זרה.
אל תחשבו שהיום אין עבודה זרה.
בהודו
ובכל השטח הקדם, המזרח,
יש, ממש מקטרים לאלים.
סיפר בחור אחד חילוני.
זה תשמע דבר מעניין.
בחור חילוני
הלך להודו להשתלם במוזיקה ההודית.
והוא, אמרו לו ששם המכון ההוא, יש שם פרופסור למוזיקה ואצלו אתה יכול ללמוד.
הלך אצלו.
טוב, אבל...
והתכונן לבוא ביום הראשון חניך.
אבל הפרופסור דרש ממנו
שהוא ייקטר
לאלה של המוזיקה.
והיהודי הזה, חילוני,
אמר לו, זה עבודה זרה.
אני לא רוצה לעבוד עבודה זרה.
אמר לו, אם אתה לא רוצה, אתה יכול ללכת.
והוא הלך ולא נכנס לשם.
ואמרתי,
אני כנראה,
מאיפה היהודי החילוני הזה ידע
איסור לעבוד עבודה זרה?
בגלל שהוא היה בגן ילדים.
הוא גן ילדים, אפילו החילונים יכול להיות,
מסתבר שמספרים להם הסיפור עם אברהם והפסלים,
שקם הפסל הגדול
עם גרזן והרג את כולם.
הרס את כולם.
והוא שם לו, אברהם, שם לו את הגרזן ביד.
הוא בא תרח,
אז אמר, זה סיפור מצחיק וטוב לילדים,
שעוד פעם היו עובדים בצדים.
אבל זה נכנס לו.
לא נעבוד, נעבוד על זה.
אני הקטן עבורה.
הוא ויתר, זה היה בעיתון הסיפור הזה, בעיתון יתד.
היה בעיתון.
אשריכם ישראל אפילו שהם
רחוקים מן התורה ומן המצוות
אבל יש להם
האלוקים הוא אחד ולא השטויות האלה.
אז גם שמה באינדונזיה יש עבודה זרה ושמעתי שיש הרבה
גילוי עריות, פריצות בגילוי עריות,
מאוד גרוע.
אז אם כן מגיע להם צונאמי כמו, מה זה?
אז יש פסוק
המביט ל...
וזה מעניין, אתמול סיפרתי את זה
רק למה אמרתי את זה אתמול?
העולם חושבים, קרה אסון, אסון טבע קרה באינדונזיה.
מה זה נוגע לנו?
קורה, יכול לקרות שמה
ויכול לקרות אצלנו גם בלי שיקרה שמה. זה לא מזיז, לא בגלל שקרה שמה יקרה גם אצלנו.
זה לא מזיז אצלנו, כלום קרה להם יקרה.
אבל זה לא כך.
פרשת סדום ועמורה מלמדת אותנו
שאין אסון טבע מקרה
הנה גם שמה אם היה קורה איום אדום ועמורה
מה היו העולם אומרים?
אסון טבע פגע בעיר הזאת.
בבוקר בהנץ ההמה ירד גשם ובאמצע הגשם נהפך לגופרית.
ככה כתוב ברשי
על לשון רשם המתיר
לגשם וגופרית באש.
אז מה הם אומרים?
והם אומרים
שהיה הרגעש על יד זה והגופרית והרגעש זרק
פירורי גופרית
כמו גשם
וגחלים
זה גופרית והאש ונשמים ואז ידוע שהגופרית
היא מאוד דליקה
דולקת מהר
על נהיה שריפה בכל סדום ועמורה ומתו בשריפה.
כולם מתו בשריפה והעצים והכל מה שיכול לבעור בהר.
ואחרי כן הקדוש ברוך הוא עשום הפיכה
העלה את הסלע שעליהם
יושבים הכרכים
והפך אותו העליונים למטה
כדי יימח שמה מזכריהם.
הקדוש ברוך הוא רצה ש...
לא ישאר זכר מזדום עמרה, כשאדם יבוא לאחר המהפכה לא יכיר שהיה פה עיר סדום.
ככה עשה קרשבוכו, היא מחשבה מזכרה.
אז מה, אבל אנחנו יודעים מה התורה באהללמד אותנו.
אני הוכחתי את זה.
התורה באה למדתנו ראשית
שיש עונש.
הרי כתוב שמה שהקרשבוכו אמר
אני ארגע ואראה כצעקתה
אשר
צעקה אליי,
אז אני אעשה קלה, אני אכלה אותה.
כתוב שבוכו דן ובדק
מכאן לדיין שצריך לבדוק בעצמו
את הדבר.
לא רק בשמועות,
צעקת סדום ועמרה,
צריך ללכת. והוא, הקרשבוכו ירד וראה
שילדה אחת לא נתנה
לחם לעני והם מרחו אותה ודבש,
ואז באו הדבורים והעקצו אותה והרגו אותה ועקיצות.
אז הקרשבוכו החליט לחלות.
מה רואים מכאן שהקרשבוכו מעניש?
אבל עוד דבר רואים כאן,
שזה אין מקרה,
זיבורי עולם עושה את זה.
הבאתי
ראיה שמקודם כתוב
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה
ואני צריך להודיע לו כדי שהוא ילמד את בניו
שיש עונש.
אז היה לי קשה, מה היה צריך הקרשבוכו לגלות לו?
הרי אחרי כן כתוב שהוא בבוקר למחרת
הלך
הלך נגיד בשעה 11 בבוקר לא כתוב על הסכם אברהם אז כנראה הבוקר השני
הלך וראה לראות את העונש שקיבלו
וראה שאין כבר סדום נהפך הכול
נמחקה
אז הוא היה יכול לדעת גם בלי שהקרשבוכו יגלה לו
הוא הרי היה גר בחברון
וסדום ועמורה גרו בעמק
בים המלח. הרי ים המלח לא היה ים
בהתחלה זה היה שדות
מאוד פוריות
אחרי המהפכה אז נהיה מלח
ואומר רשי יתבקעו צורים
ויתמלא מים ונהיה ים המלח
אבל בהתחלה לא היה ים המלח והוא...
מלמעלה הוא יראה את המהפכה שקרה בסדום.
מה היה צריך הקרשבוך להגיד לו?
לפי ש...
שלא יאמר... חס ושלום, שלא יטעה אברהם.
קרה.
קרה.
הוא אמר לו, הקרשבוך הוא, לא קרה כלום, ואני עשיתי את זה.
ואני במשפט, הכל בדין.
וזה ברור.
אז אמרתי, גם באינדונזיה, כל הצרות שיש להם
זה הכל
ממנו יתברך.
בכלל שהם רשעים.
ובמשפט.
כביכול הוא לא סתם הורג בני אדם.
כמעט שלוש מאות אלף.
אז, ואמרתי, הפסוק
המביט לארץ ותרעד
ייגע בהרים ויעשנו.
אומרים חז״ל, מה זה המביט?
כשהקרשבוך הוא רואה
עובדי עבודה זרה יושבים בשלווה,
מיד הוא כועס.
ואז הכעס הזה גורם רעידת אדמה, התרעד.
המביט לארץ התרעד.
וגם גורם הר געש
גע בהרים ויעשנו.
זה מה שהיה שם.
אז היום בדיוק אני קורא את העיתון של היום,
אתמול הייתה רעידת אדמה שוב באינדונסיה.
רעידת אדמה שש במספר, יש דרגות.
גם זו הייתה דרגה שש ומעלה.
ומתו כבר מאה אנשים מתו, והרבה פצועים.
ערים נופלות, הבתים נופלים ברעידת אדמה.
הבתים נופלים על יושביהם.
ואילו היה לנו נביא
כמו יונה הנביא,
היה הולך
ומזהיר אותם.
תדעו לכם,
מה שאתם נענשים ככה,
זה לא אסון תיבה.
זה קורה לבד.
לא קורה לבד.
יש מי שמעניש אתכם.
והוא מעניש אתכם בדין?
תעשו תשובה, תראו, ייפסקו הצונאמי וייפסקו כל הצרות.
ככה זה מה שהתורה בפרשת סדום ועמורה מלמדת אותנו.
התורה מלמדת אותנו
שאין אסון, אין מקרה בעולם.
ולשון הרמב״ן בסוף פרשת בו
ואין לאדם חלק בתורת משה רבנו
עד שיאמין שכל דברינו מקרנו כולם ניסים
אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל
אז אני אומר, אתה רואה מה שזה
מה שהחט גורם
כל הפרשיות האלה
מספרים לנו מה זה היסטוריה
כל העניין המבול
או אדם הראשון בחווה
אמרתי כל הנשים של היום
יולדות בצער לידה
וצער עיבור, צער בהיריון, צער בלידה וצער גידול בונים
כל הילדים, מה אמרו לי? הילדה שלי, הילדה לפני כמה זמן
עכשיו הילדה הקטנה באה היום אלינו
אומרת לי אמה היא כל היום, כל הלילה ערה עם הילד
עם התינוק שנולד
ברוך בנימין היא קראה לו
ברוך השם הסבא והיא הייתה בקבר רחל
אז היא רצתה לקרות על שם בן של
יוסף יש לך כבר
זה אבא שלי קוראים לו יוסף
אז היא קראה לו ברוך היא, אני אומר, מעיר אותה.
נו, אמרתי לה, לילדה, זה צער גידול בונים.
מעיר אותה, נכון, מעיר אותה, אבל זה צער גידול בונים.
וכל הצערים האלה
באים לנו מהסבתא חווה.
מהסבתא חווה זה בא.
כל נשי העולם,
אמריקאים, צרפתים, אנגלים, סינים, הודים,
יהודים, גויים.
כולם מקבלים את העונש על נשים
שכשהם מולידים
זה הולך בצער נורא.
עד שחז״ל אמרו שבשעת הצירים
אישה נשבעה שהיא יותר לא תהיה עם בעלה.
לכן היא צריכה להביא
את הקורבנות של היולדת.
אז זה צער גדול, צער לידה.
ואם יש כאלה שצריכים ניתוח.
וכל זה בא לנו בגלל האחד של אותה סבתא.
בגלל זה אמרו להם, יצא כלדי בנים?
מה? בעצב כלדי בנים.
הרבה הרבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים.
הרונך זה צער ההיריון.
כשהיא אישה מקיאה וגם פעם יש כאבים ברגל.
וצער לידה וצער גידול בנים, הנה היא צריכה כל הלילה לפעמים לא ישנת, כי גם הילד בוכה והרחמנות של האימא,
הקדוש ברוך הוא הטביעה בלב של האימא רחמנות,
אפילו כשהיא ישנת
היא הראשונה ששומעת אותו.
כבוד הרב, אנחנו מ-2016 גמר נכון קמים הגברים יותר מאנשים.
מה, מה אתה אומר?
אנחנו, אני אומר, העולה מתקדם,
הקברים גם קמים בלילה.
אנחנו נותנים לאישה גם לנוע קצת. לנוע קצת, יפה מאוד.
יפה, זה טוב להיות איזה חסד,
לעשות חסד עם האישה.
זה טוב מאוד, אבל היא, העיקר,
אבל מי, תגיד לי, מי שומע את הילד,
האבא או האימא?
במקרה שלי הוא...
האבא.
אם זה מוטל עליך, יכול להיות. אני מרגיש, כי אני רוצה גם לתת לאישה לנוח למה היא עובדת קשה.
מה? בגלל שהאישה עובדת קשה,
אז אני קצת מרשה לעצמי לתת לה גם... לא, אני אומר לך, בגלל... אבל כללי אתה צודק. בגלל הרגשת האחריות. נכון. אני לא... למה אימא היא באה עם הבן?
כי היא יודעת, בלי אוכל הוא ימות.
נכון.
חייבים לקום לתת לו אוכל.
אז האחריות,
שיש לה על הבן.
זה נותן לה.
ואלפעמים היא לא ישנה כל הלילה.
אז הילדה הנכדה שלי באה אלינו היום לעזור בבית שלנו.
והיא סיפרה לי על האימא שלה, הבת שלי,
שאמרתי לה, מה שלום אימא?
היא אמרה, ברוך השם, אבל
היא נשארת ערה עם הילד.
ילדה קטנה.
תודה רבה, אני באתי מדימונה לרב.
מדימונה?
לרב שמעון, לרב אמנון, אז לך אליו.
הוא נמצא למטה.
ככה אפשר חופשי להיכנס אליו?
או שצריך איזה אישור מיוחד?
מה, לא, לא, לא, הוא יקבל.
אני לא יודע, אבל הוא יקבל אותך.
הוא יקבל אותך.
בלי בעיות.
דימונה, אתה יודע מה זה מרחק דימונה?
300 קילומטר.
זה פחות 250.
לא, יש דימונה ויש...
של רוחם.
אולי רוחם יותר רחוקה.
ובקיצור, עכשיו אמרתי,
מה זה,
הקדוש ברוך הוא אומר, אוי להם לבונים,
שבעוונותיהם החרבתי כאילו, הקדוש ברוך הוא אומר, הם עוד יענשו,
לא על העבירות.
העבירות גרמו שאני החרבתי את ביתי.
אבל על זה גופאים הענשו.
שגרמו להחריב את ביתי.
אוי להם, אוי לבנים,
שבעוונותיהם החרבתי את ביתי. מה זה אוי?
אוי, אוי, אוי, אוי. זה כאבים.
אוי.
אוי להם לבנים, בגללם. אני שאלתי, אני בראה להם, מה אתה מצטער?
יכולת לא להחריב את הבית.
מי מעכב בידיך?
יש מי מעכב, מידת הדין.
עוונות,
פסוק
כי חמא עוונות חרם.
אין להזיז את החוק הזה.
לי נקם ושילם,
לי נקם ושילם
עלי עוונות.
אין, אין. זה חוק
חייב להיות.
הוא לא יכול להיות בלי,
לא יכול להיות בלי תגובה.
ואז אוי להם שהם גרמו
להחריב את ביתי.
שבעוונותיהם החרבתי את ביתי.
עכשיו בואו, אחרי כן כתוב,
אה,
אמר לו,
אמר לו אליהו הנביא, אמר לו,
חייך
וחיי ראשך
לא שעה זו בלבד
אומרת כך, הבת קוראות,
אלא בכל יום ויום שלוש פעמים אומרת כך.
שלוש פעמים ביום אומרת כך.
ולא זו בלבד,
אלא בשעה שישראל נכנסים לבתי כנסיות ובתי מדרשות,
ועונים יהה שמי
הגדול מבורך,
הקדוש ברוך הוא מנעניע ראשו
ואומר
אשרי
המלך,
שומקל שנאותו בביתו כך,
זה היה טוב בבית המקדש שיקלסו אותי.
אבל אוי לו לאב שהגלה את בניו,
ואוי להם לבנים שגלו מעשרה ענבים.
עכשיו זה קילוס נפלא, אבל היה יותר טוב מאוד אם זה היה בתוך הבית של הקדוש ברוך הוא, בית המקדש.
אז, אבל עכשיו,
מה זה אוי להם לבנים שגלחו מעל שולחן אביהם?
אני אספר לכם סיפור.
הרב שך פעם שאל אותי.
אני יודע למה זה היה.
כי אתמול, ואני בא אליו בשבת,
אתמול בערב שבת בא אליו יהודי מאמריקה
והביא לו מיליון דולר.
אמר לו, אני אתן מיליון דולר שהרב יחלק.
אותם
כפי הבנות.
אז הוא,
הרבי,
כשבאתי בשבת,
אז הוא שואל אותי שאלה.
הוא שואל, למה היום הכסף
לא חשוב?
הוא מספר לי
שהוא בא פעם לישיבת צלובודקה,
כשהיה עוד בחור.
בא בישיבת צלובודקה ללמוד.
והיה כתוב פתק,
הישיבה לא מקבלת תלמידים חדשים כי הישיבה חייבת 400 רובל.
אומר, מה זה, בשביל 400 רובל לא מקבלים תלמידים?
היום,
מה זה 400 רובל?
כמה זה?
תגיד, 400, 4,000 דולר של היום.
אז כמה זה?
אז בשביל זה,
אז הוא אומר, אמסלם, כי אז היה כסף מאוד
לא מצוי לאסוף כסף.
אנשים לא נתנו כסף. אנשים
ידעו להעריך כסף ולא נתנו.
וכיוון שהישיבה הייתה חייבת 400,
לא יכלה לקבל יותר.
והיום,
תראה איך אנשים לא מאשימים כסף, יש להם מיליון דולר.
אומר לי הרב סח, מה השתנה
בין אז לעכשיו? למה אז היה כסף
מאוד חשוב,
והיום הכסף לא חשוב?
אז אני אמרתי לו,
אמרתי לו, אני אמרתי, אחרי כן הוא אמר תירות שלא.
אני אמרתי לו, אולי
בגלל שחזרנו לארץ ישראל,
אז יש שפע
לכל העולם.
הרי כמו שכתוב פה, אוי להם לבנים
שגלו מעל שולחן אביהם.
מה עושים בשולחן? אוכלים.
זאת אומרת שעל ידי הגלות,
כבר אנחנו, אין לנו את האוכל מן השולחן של אבא.
זאת אומרת שהגלות גרמה דלות
וחוסר פרנסה.
אבל עכשיו שברוך השם
חוזרים מישראל
לארץ ישראל,
אמרתי לו, הראשי לא יכול לומר שאני ציוני,
אבל אני בכל זאת אומר
שהשפע של הברכה היא בגלל שישראל חזרו לאדמתם.
חלק,
זה עושה שפע בכל העולמות.
הוא לא קיבל את זה.
אבל הוא אמר לי, אני אגיד לך,
זה כבר מיסטיות.
והוא סלד ממיסטיות,
מדברים נסתרים. הוא סלד מזה.
אז הוא אומר לי, אני אגיד לך פשוט.
הוא אומר, תראה,
לפני הקומוניזם
היו יהודים עשירים גדולים.
לא, אולי גם לא רק הקומוניזם, גם הנאצים, גם המלחמה.
והיו אנשים עשירים גדולים. במוסקבה
ישבו יהודים עשירים מאוד,
כמו ויסוצקי.
ויסוצקי, אתם ראיתם התמונה של ויסוצקי, בתי ויסוצקי?
יהודי עם זקן.
הוא היה תלמיד של רבי ישראל סלנטר, הוא שמע
אצלו מוסר.
והוא התעשר,
התעשר
בהפצת התה.
הוא היה עושה אריזות של תה. היה מייבא תה, אני לא ידע מאיזה מדינה.
יש תה מסין, אבל תה, תה זה תה ירוק.
אבל התה האדום, לא ידע מאיפה המקור שלו.
הוא היה מייבא תה,
ואורז אריזות,
ומוכר בכל רוסיה
מיליונים של בני אדם.
ומזה התעשר מאוד.
ועוד יהודים,
אברון גינזבורג.
עוד יהודים, הרבה אסירים גדולים היו.
ואחריכם, כשקם הקומוניזם,
מה זה הקומוניזם?
אין רכוש פרטי.
כל הרכוש של כולם,
אדמות, בתים,
פרות, עיזים,
אורות, הכל עובר למדינה
החרימו את כל הרכוש של כולם
וכשהיה ליהודי למשל היה לו חנות
חנות למכשירי כתיבה, זה סיפר לי
רבי ינקל'ה גלינסקי
סיפר לי
שהוא בעצמו
הלך היה צריך מכשירי כתיבה ומחברות
נכנס לחנות
בעיר קלם
היה שם יהודי שלמד בתלמוד תורה של קלם
אצל רב שמחזיסלי
אבל אחרי כן היה לו חנות
ובאותה שעה הוא הלך לקנות מכשירי כתיבה מאצלו
באותה שעה
הרי מה הם עשו הקומוניסטים?
היו שולחים שליחים
להחרים את כל הסחורה, רושמים כל הסחורה
מה יש פה, כמה
כמה מחברות, כמה עטים, כמה כל דבר
ואומרים לו, אתה כבר לא בעל הבית
אתה תמשיך לעבוד פה,
תקבל משכורת מהממשלה, מממשלה קומוניסטית
אבל כל הרכוש זה של המדינה ואתה עובד בשביל המדינה
אז זו הייתה חנות גדולה
אז הוא אמר לו, הכלם מר אמר לו
אמר לו,
תראה
מפה תיקח
לפני שהם יבואו, הנה הם היו עוברים באותה שעה בחנות
אמר לו, פה זה עדין שלי
עוד לא רשמו אותו,
תיקח כמה שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, אבל פה כבר זה שלהם
אז כך הוא אמר לו, הוא אמר לי
איך שהקומוניסטים החרימו את כל הסחורות
זה היה מה שהוא רצה לספר לי
אז זה אז זה אז אנשים שהיו עשירים מיליארדרים אבל
בא הקומוניזם
חיסל את כולם
זה מצד
ועוד דבר
גם במלחמות, גם הנאצים לקחו את הכול
וגם במלחמת העולם הראשונה
אומר
עכשיו אנשים יודעים כסף זה לא
בואו
מי שיש לו כסף, סומך על הכסף.
אבל היום הם ראו
שאין מה לסמוך על כסף.
כך הוא הסביר שהיום
לא חשוב הכסף.
בכלל שראו שזה לא עומד. עכשיו אני רוצה לומר משהו כאן,
את התוספות הזה.
התוספות כאן אומר,
מה זה יש מי רבה מברך?
הוא מביא פירוש של מחזור ויטרי שאומר מה זה יהיה שמי רבו.
הוא אומר, יהיה שמו גדול.
והוא אומר, מה זה שמי?
שם כו.
הרי שמי כותבים שם יודקה.
שמי.
יהיה שם כה גדול
ויהיה שלם.
מה פירוש?
כי ידוע שיש פסוק יד על כס יא.
מתי
נעשה כיסאו של הקדוש ברוך הוא שלם?
מתי שימחה זכרו של העמלית.
אז אנחנו מתפללים,
יהיה שם כה גדול.
מה פירוש? שיהיה שלם.
שימחה זכרו של העמלג ועשו.
אומר התוספות, אם ככה היה צריך להיות כתוב,
היה צריך להיות כתוב, יהיה שמו,
יהיה שמו,
יהיה שמו,
יהיה שמו רבה, אבל איך התרגום פה בעברית בלסון הקודש?
יש שמו הגדול.
לא כתוב, יש שמו גדול.
מן הגמרא הזאת מוכיחה תוספות,
היה צריך להיות כתוב, יהיה שמו גדול.
אבל אם אתה אומר יהיה שמי הגדול,
משמע זה הכול ברכה אחת. יהיה שמו הגדול מבורך.
לפי המאכזביתי זה שני דברים,
יהיה שמו גדול ומבורך זה ברכה שנייה.
אבל התוספות אומר, יהיה שמו,
יהיה שמו הגדול.
מה יהיה, יהיה מבורך.
ברכה אחת, תפילה אחת,
יש שמו הגדול מבורך.
ערכן הטוסות אומר,
למה אומרים קדיש בלשון ארמית?
יש אומרים
בגלל שזה שבח יפה,
שבח טוב,
ואנחנו מפחדים שהמלאכים יתקנאו בנו.
לכן אומרים בלשון ארמית שהם לא מבינים.
אז טוסות שואל
וכי אין עוד שבחים יפים
ואומרים אותם בלשון הקודש, בלשון העברית,
למשל השתבח
שבחה לעד מלכנו, כי אל המלך הגדול זה לא שבח יפה,
או ברוך שאמר.
ובכל זאת אומרים בלשון העברית,
ולא מפחדים אנחנו שיתקנאו ממנו, אין דבר כזה אומר טוסות,
אלא מסביר הטוסות. למה אומרים באמת קדיש
בלשון ארמית?
כי קדיש אומרים
אחרי הלימוד,
אחרי הדרשה,
ואחרי הלימוד
אומרים קדיש,
ואז כתוב בגמרא שבשעה שמקלסים את הקדוש ברוך הוא,
בקידוש הרבה,
בקידושה, בסדרה דקדושה, אומרים קדוש קדוש.
וביאמן יש מרבו,
הקדוש ברוך הוא אומר, בואו נקרא את הטוסות,
גם מה שאומרים העולם, ניקח,
אומרים קדיש בלשון ארמית,
לפי תפילן האב שבע גדלו,
על כן נתקן בלשון תרגום,
שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנים בנו,
וזה אינו נראה.
שהרי כמה תפילות יפות שנאמרו בלשון העברית,
אלא נראה כדאמרינן בספסותה דף מ״ט.
אין העולם מתקיים,
אלא הסדרה דקדושתה,
על מה שאומרים קדוש קדוש ביוצר אור,
וגם בבל יציון.
ויש מרבו דבתר אגתה,
על ישראל ועל רבנן, בתר אגתה,
לכן אומרים רבי חנניה,
שהיו רגילים לומר קדיש אחר הדרשה,
ושם היו עמי ארצות.
והוא אומר להם שיעור, לעמי ארצות, אומר להם דרשה.
דרשה, לא שיעור, דרשה אגתה.
היו לומדים עין יעקב,
עם הארץ, אבל לומדים.
והם לא היו מבינים לשון הקודש.
לכך תיקנו את הקדיש
בלשון תרגום.
שיהיו הכל מבינים שזה היה לשונם.
נקרא עוד פעם את התוספות מתחילה.
מכאן יש לסתור מה שפירש במחזור ויטרי.
יש מהרבה שזו תפילה בפני עצמה,
שאנו מתפללים שימלא שמו הגדול.
כדכתיב, כיד על כס יא שלא יהיה שמו שלם וכיסאו שלם
עד שימחז...
הראש לעמלק.
אז לכן אנחנו...
אז הוא מפרש,
יהיה שם כא רבו גדול.
אז אם ככה היה צריך, הוא אומר שמו גדול,
לא יהיה שמו הגדול מבורך.
הוא מבורך לעולם עבוד תפילה אחרת.
הוא עשה מזה שני בקשות.
הוא מבורך
לעולם עבוד תפילה אחרת.
כלומר, הוא מבורך לעולם הבא.
יהיה שמו הגדול בעולם הזה, הוא מבורך לעולם הבא.
וזה לא נראה
כמדכא אמר אחאי היה שמי הגדול מבורך,
משמע דתפילה אחת היא.
לא כתוב יש שמו גדול,
כי אז היה צריך גם להגיד,
אם יהיה שמו גדול, הוא מבורך.
גם זה לא כתוב, גם בלי הוו, וגם לא כתוב הגדול, כתוב הגדול,
אלא יש שמו גדול מבורך.
ואחרי כן הם אומרים, חוזרים,
גם מה שאומרים העולם, לכך אומרים קדיש בלשון ארמית,
לפי
שתפילה נאה אי בשבח גדולו,
על כן נתקן בלשון תרגום.
שלא יבינו המלכים אומר, זה לא נכון, הרבה תפילות יש יפות,
והן בלשון עברית,
אלא בגלל שתיקנו את זה לומר לאחר הדרסה.
ושם ארבעה מארצות.
אז כדי שיבינו,
הם מבינים ארמית, לא מבינים עברית.
זה כנראה, זאת אומרת, זו תקנה בגלות,
לא מזמן,
כשהיו בארץ ישראל, אז היו מבינים רק עברית.
אבל אחרי שהם היו בגלות,
בבבל, באשור,
אז דיברו ארמית.
כי ארמית זה מארם.
ארם זה במזרח טורקיה,
ובכורדיסטן שהייתה, היום אין כורדיסטן, אבל אין עדיין כורדים.
כורדיסטן מדברים ארמית.
אני נסעתי פעם עם בעל מונית,
הוא אמר לי שהוא כורדי,
והוא מדבר ארמית.
דיברתי איתו כל הדרך בארמית.
דיברתי איתו בארמית.
שם האזור, וגם היה פעם איזה רב,
קראו לו הרב לוי,
מלפני 60 שנה.
הוא היה עובד באוצר התורה,
עם רבי יצחק שלום.
רבי יצחק שלום היהודי חלבי,
בניו יורק
והיה לו בית חרושת למטפחות אף
אז עוד לא היה טישו בזה
מטפחות אף, אז הוא היה מייצר
אלפים ביום, אפילו אם הוא מרוויח
סנט אחד במטפחת
אם הוא מייצר עשרת אלפים ביום
יש לו עשרת אלפים סנט
זה אלף דולר
היה עשיר גדול
קראו לו רבי יצחק שלום
ופעם הוא שלח לפרס ולמרוקו כי הוא פרסי
הוא שלח לפרס להקים תלמודי תורה
וגם במרוקו
היה תלמודי תורה של רבי יצחק שלום
והוא הרב לוי היה שליח
של עצר התורה והוא היה התארח אצלנו
אצל הרב
רבי ברוך, כולם היו מתארחים אצלנו
והוא סיפר לי
שהוא היה בעיר
פה במזרח
במדינה שמדברים ארמית
הוא סיפר לי את זה
ונדהמתי אבל אחרי כן פגשתי בעצמי
יהודים כורדים מדברים ארמית
אבל אז שמה ועמי הארץ
אז לסון הקודש קשה להם
אז יותר טוב להם לומר
יש מהרבה מאשר לומר יש מהגדול
אבל כאן כשהגמרה מתרגמת את זה לעברית
אז איך התרגום?
אז אם היה כמו המחזור ויטרי
יהיה שמו שהוא עכשיו לא שלם
יהיה גדול
היה צריך לומר יהיה שמו רבו גדול, יהיה שמו גדול אבל כתוב יש שמו הגדול
והמשך זה המשך אחד
וזה ברכה אחת יש שמו הגדול מבורך לאמרת ואמרת לך
זה אומר התוספות
אז אין לנו מניין, אני מצטער, אין מה לעשות
היה קדיש של האחרי הזה מאוד חשוב
ככה אמרנו
רבי חנן אמן הקשה אומר אתה קבוצה קבוצה ישראל וכך יבוא להם תורה ומצווה שנאמר
אדוני חבר של מעל צדקו יגדיד תורה וימים
בצדקה מלאה ויבואי תורה יעל חורך ומציאות אחזור ולמידת כלל ולהוציאות במקום ולהגיד מעל צדקים ולדעות ישראל ועמתי לחם את הכל


