מסכת ברכות ד. - הרב עמנואל טולדנו [010]
תאריך פרסום: 16.12.2016, שעה: 08:35
- - - לא מוגה! - - -
כבוד הרב, שתהיה בהצלחה לבעלות. -אני רציתי שתשמע את הקושיה של הרב שך. -אני אשמע את הקושיה, אין בעיה. בכבוד, זהו.
שמעתי קושיה עצומה מהרב שך לפני שלושים ומעלה שם.
פה, כשעשו הגיע, וישא יעקב עיניו, וירא והנה עשו בא,
ועמה ארבע מאות איש.
ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות,
וישם את השפחות את ילדיהם ראשונה,
ואת לאה וילדיה האחרונים,
ואת רחל ואת יוסף האחרונים.
והוא עבר לפניהם,
אז הרבי שאל,
אנחנו יודעים,
יעקב אבינו אהב את יוסף
ואת רחל.
רחל, הוא בשבילה, הוא עבד,
רק הרמאי הזה רימה אותו, אבל רחל הייתה עקרת הביתה, עיקר הביתה.
טוב, הוא אוהב אותם.
אז אני מבין
שמילא שקנה כותונת פסים ליוסף ולא לאחים אחרים,
אז זה סביר לשמוע.
אפילו שחז״ל נותנים ביקורת על זה,
שלעולם אדם לא יעשה אפליות בין הבנים,
שהרי בשביל כותונת פסים אחת שקנה יעקב אבינו
ליוסף התגלגלו וגלו למצרים.
גם על זה הייתה ביקורת,
אבל זה מילא, זה כותונת פסים.
מה האפליה הזאת, לתת כותונת
לילד הזה ולא לילד הזה, זה לא נורא.
אבל לבוא כאן, הרי הייתה שאלה של סכנת נפשות.
עשו בא ו-400 איש איתו,
והוא הלך וחילק
ועשה מחנות בילדים.
הוא הקים, הראשונים זה בני השפחות,
השפחות וילדיהן.
השניים, לאה וילדיה,
יותר
חשובים אצלו,
לא בני השפחות,
וזמלאה היא הייתה חשובה מאוד,
ואחרי כן רחל ויוסף.
איך אפשר לעשות אפליה בנפשות?
אין דוחים נפש מפני...
אין נפש.
איך יכול להיות שאדם מראה את זה? -הרב מתקרב, הרב מתקרב לעם מתקרב.
איך עכושה.
איך הוא עשה דבר כזה בין הבנים,
לומר להם, אתה, לא אכפת לי, אתה תמות. לא נורא.
אבל הילד הזה לא.
איך אפשר לעשות בנפשות?
אין דוחים נפש מפני נפש?
לא, זה לא מובן.
ויאז ריצוזוגן דיקה שעה. -אבל יש דבר כזה, שאם יש בין תלמיד חכם לבין עם הארץ, והם תובעים שניהם, הוא יכול להציל אחד מהדין.
יש דין בעקבץ,
ובין אם הולכים לטבוח, הוא יכול להציל רק אחד מהדין.
יש כל מיני דברים. -מפה,
מה הייתה העדיפות של יוסף ורחל מלאה? למה רחל קודמת ללאה?
מה הייתה העדיפות כאן? -היסוד של הבית.
היסוד שממנו נבנה הבית.
עיקר הקבונה, הריישיס, כל הריישיס שהיה, זה הקוד של הבית ישראל,
זה היה מרוכל.
טוב, בסדר, אני...
הכושיה היא כושיה גדולה. -מה אמר לך אמרתי שלא? אני מחכה לשמוע מה הרב שחמאל.
לא, רגע, הרב שח לא ענה.
לפני שלושים שנה הרב שח לא ענה. -ולרב יש תשובה. לפני חמש עשרה שנה אולי,
שנתיים-שלוש לפני הפטירה שלו,
הוא ענה.
הוא אמר,
הוא אמר,
היא תירוץ של בעל מוצא,
הוא אמר שמשהו הקדים את בני השלוחות, אחרי כן, לאה,
כי הם היו מושפלים בבית יעקב.
לאה הייתה, כמו שכתוב, וירא השם כצנועה לאה. כמובן,
הצדיק רבי יעקב, לא חס ושלום רבנו אבינו יעקב,
וודאי התנהג איתה יפה, אבל מכל מקום,
הרי הם יודעים שהוא עיקר, הוא רצה את רחל,
ורק בגלל הרמאי הזה השתנה.
היא הייתה, כתוב בפירוש, שהיא הייתה שנואה,
הייתה מושפלת, ובני השפחות עוד יותר,
בני השפחות והשפחות.
אז אמר הרב שח
שהזכות שהם היו מושפלים,
הוא חשב שהם ינצלו.
ואז...
בזכות שהם היו מושפלים
אז יש יותר
סבירות שהם ינצלו
מאשר רחל ויוסף.
לכן הוא שם אותם הראשונים,
שיש להם הזכות שהם מושפלים.
זה אמר זה תירוץ.
עכשיו
אני שמעתי פעם גם
מרב גרשן
מנוברדוק
זה נכון זה תירוץ נפלא וכתוב בספרים שיש דין כזה שהם מושפלים תמיד יש להם הגנה וכו' וכו'.
אבל מה נגיד על פי סברה פשוטה מה יקרה כשאיסון רוצה להכות?
אז אם הוא ירצה להכות הוא יגיד אתם לא אני הולך לאחרונים להכות?
כשאדם הולך להכות הוא מכיר את מי שלפניו הוא לא הולך להכות את מי שלפניו. נכון בטח
טוב אבל השאלה אם הזכות הזאת כבר תגן גם אלה שמאחורה
יעקב אבינו
יעקב אבינו דעה הרי בדרך התיבה הוא גע בראשונים
אז הוא היה צריך זכויות
אז הוא הרגיש שזה יותר זכויות אז לא להם רק לכולם לכולם
חייבים להגיד לכולם אז מה? בגלל שהם מושפלים לכם גם מיוסף רחל ודאי למה? כי הם עוצרים עם הזכויות שלהם
אלה שבאים בראשונה בעלי הזכויות הם חוסמים את בעל הזה
בסדר
אבל על כל פנים אני שמעתי
מרבי גרשון ליבמן
זכרונו לברכה
הוא אמר
בשיחה אני שמעתי את השיחה שלו הייתי שם
הוא אמר שיחה הוא אמר
כתוב וירש השם כצנועה לאה ויפתח את רחמה
משכנה לאה הייתה מושפלת
אבל אילו הייתה יודעת
שההשפלה הזאת
תביא לה רווח גדול כזה שיתקבל הרבה ילדים
שישה ילדים בבת
כן
אז היא לא הייתה כל כך בוכה על ההשפלה
הוא אמר את זה
יש לפעמים בחורים בישיבה, קצת אין להם מעמד
והם מרגישים שהם
קצת מושפלים
זו הייתה הכוונה שלו
לומר להם
אתה לא יודע כמה המושפלות הזאת
ההשפלה הזאת כמה היא טובה בשבילך. לא רק זה, מחילס אבוינוס
מחילת אבונות על ההשפלה. ודאי על כל השפלה אדם נמחלים לו אבוינוס מה שאי אפשר לשים
בתשובה אי אפשר לשים.
בתשובה אדם לא יכול לעשות תשובה תמיד הכי מאה אחוז אבל השפלה זה מאה אחוז
וזה מנקה, על זה היה בוכה החופץ חיים
למה לא מקללים אותי, למה לא פוגעים בי, למה לא פוגעים בי, ביזיינס, כן ביזיינס כי הייתי יכול למחק את כל הר-בוינס
אז למה אמר לנפשי
זה הייסורים הכי חליפים
הכי יקורים הכי חשובים כי הם לא פוגעים בגוף לא פוגעים כלום
ועוברי מילים אז אומרים מילים אז מה זה עובר לא נשאר רושם בגוף ולא כלום ונמחק הכל
אבל יש ייסורים שזה מחלות ובתי חולים
כמה יפה התורה הזאת מאוד הוא אמר לי אתה יודע הרב סחברתק הכופשה לא היה לו תירוץ
אולי חמש עשרה שנה לא היה לו תירוץ
פעם
הוא אמר לי זו התשובה
זה כבר כיוון מחשבו אחר זה להפך הוא חשב שהם ינצלו וזה טוב בשביל כולם
הם מושפלים יש להם את הזכות שהם מושפלים
עד כאן זהו. חייבים אבל להגיד שזה מגן על כולם
למה אם לא אז הוא היה צריך להרחיק את הפחות בעלי זכויות להניח אותם במקום רחוק ולא לבוא איתם
אבל אם הוא בא עם כולם מה יועיל הרי הוא לא ידלג איסור
אומר אלה בעלי זכוי עש ואלה בזה וידלג לאחרונים אין דבר כזה
מישהו מכיר בקבע שלפניו אבל אם הזכות עומדת אז כבר מגונן על כולם בעלי זכויותים יש פה בעלי זכויותים זה יהרגות
זה יהרגות
עכשיו אנחנו מתחילים את הגמרא
הגמרא במשנה יש מחלוקת תנאים
ברשא כתוב מאימה טייקורינג אשמע בערבי
משער שהכהנים נכנסים להרונטון ויש לצאת הכוכבים על זה אין מחלוקת
אבל עד מתי?
רב אליעזר אומר עד סוף האשמורה הראשונה עד ארבע שעות
בלילה שליש הלילה
לא הוא אומר דעת רב אליעזר שלוש שעות עד רבע הלילה
דעת רב אליעזר
ארבע שעות
שליש הוא אומר שלוש אשמורות תביא הלילה
ודעת רבי
ארבעה, ארבעה והלילה.
ואין הלכה כרבי כי תמיד הלכה כרבי מחברו
ולא מחבריו. כאן יש רב אליעזר ורב נתן אולקינר.
אז זה עד סוף האשמורה הראשונה.
וחכמים אומרים מהנדחצות,
רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. המחלוקת
בין רבן גמליאל לרב אליעזר מובנת.
רשי, הוא סובר, רב אליעזר סובר,
מה זה ובשוח בך וקומך?
מתי שהולכים לשכב?
אנשים הולכים לשכב עד ארבעה שעות,
עד סוף האשמורה הראשונה.
עד עשר בלילה, וכשלא היה חשמל
ולא היו בתי מדרש יפים כאלה,
אז היו הולכים לישון.
אבל זה עד עד
זה רב אליעזר, זמן שהולכים לישון.
ורב אליעזר שאומרים כל הלילה
עד עמוד השחר,
זמן ששוכבים.
כל זמן השכיבה. כל זמן השכיבה.
אבל הגמרא שואלת, חכמים, מה הם סוברים?
לומר שהם סוברים כמו רב אליעזר?
וכי אנשים נשארים עד חצות בשביל לישון?
עד ארבע שעות כולם הולכים לישון.
אז לא מובן רב אליעזר.
ואם הוא סובר כמו חכמים, אז יגיד עד עמוד השחר.
אומרת הגמרא, לעולם סבר כרבן גמליאל
עד עמוד השחר, רק למה
הם אומרים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה?
אז כאן אני אקרא את הגמרא.
אומרת הגמרא ככה בדף דלת, סוף עמוד א',
הוא שואל איזה עבירה, כבוד הרב?
שלא יתבטלו ממצוות קריאת שמע.
אם הם ישנו,
אז הם עלולים לישון כל הלילה ולא יאמרו קריאת שמע של הערבית.
זו הייתה עבירה. יש דברים אחרים שהם ממש עבירה.
למשל, בקודשים צריך לאכול לפני עמוד השחר.
מה שנשאר אחרי עמוד השחר, זה נהיה נותר.
ואז באמת יש כרת משאוכל מותר.
אז שמה מתאים בדיוק המילה עבירה.
הגמרא אמרה את זה גם על הדברים האלה במשנה.
או, אז נראה את הגמרא. כדתניא,
חכמים עשו שיג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא מן השדה בערב,
ואומר אלך לביתי ואוכל קמעה
ואשתה קמעה
נשיב
לב למילים שלא יהיה אדם בא בשדה בערב.
מה זה מן השדה בערב? מתי אנשים נכנסים לעבודה?
היו כאן בנץ, הולכים לישון בלילה, בהשקיעה.
מה?
היו כאן בנץ, והולכים לישון בשקיעה.
מה הוא אומר?
לא, פשוט לא... היו הולכים לישון בנץ וחוזרים מפני השקיעה. נכון, זה פסוק. יצא אדם לפעולו ולעבודתו עד הערב.
פסוק
אז אנשים עוברים,
חוזרים הביתה, בשקיעה עדיין יש קצת אור,
באים מן השדה.
הוא יאמר,
אפילו אולי ממש לפני השקיעה הם באים.
אז הוא יאמר,
אני אוכל משהו
ואשתה משהו
ואישן כמאנוח קצת,
ואחרי כן אני אקום ואתפלל ואקרא קריאה שמה ואתפלל.
שלא יאמר, לא יעשה אדם דבר כזה.
כדי שלא יהיה, חכמים עשו סייאק לדבריהם,
שהם אמרו עד חצות,
שאחרי חצות לא תוכל לקרוא,
אחרי חצות לא תוכל לקרוא,
אחרי חצות אתה לא תוכל לקרוא קריאת שמע.
אז הוא לא יאמר, יש לי זמן.
אם יעבור חצות לא תוכל לקרוא, הקריאה היא לא שווה, לא קיימת מצווה.
אז לכן
חכמים עשו סייג לדבריהם,
שרק עד חצות ותו לא,
בשביל שלא ייקשה לאדם,
יאמר, יש לי זמן, אני אלך
לאכול משהו, לשתות משהו,
ואחרי כן אני אתקראת קריאת שמע ואתפלל.
רבנן, רצו שידע האדם
לא לאכול לפני התפילה ולפני כאשמה.
שכדי להרחיק עד ארץ מהעבירה, שלא יעבור עליו הזמן, שלא יהיה אדם בא מן השדה בערב
ואומר אלך לביתי ואוכל קמעה ואשתה קמעה ואישן קמעה
ואחר כך יקרא כי ה' יתפלל.
וחוטפתו שינה
ונמצא
ישן כל הלילה.
אלא אדם,
אבל אדם בא מן השדה.
אדם בא מן השדה,
ובערב נכנס לבית הכנסת.
אם רגיל לקרות, קורא, אם הוא יודע רק לקרות, מקרא,
שיקרא, ואם רגיל לשנות,
לומר משניות, אז יקרא משניות.
שונה.
וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פיתו ומברך.
אז הטעם של החכמים שאמרו שאין הזמן כאן שמע נגמר וחצות לא מן התורה.
לעולם כרבן גמליאל סבירה לאול שימשוך בך כל זמן סחיבה.
ומן הדין היה אפשר לקרוא עד עמוד הסחר.
רק למה אמרו חכמים עד חצות?
כדי שאדם לא יאמר יש לי זמן,
בינתיים אני יכול לישון ולקום לפני חסוש.
לקום אחרי זה ואני אזהר.
אדוני, אם אתה תתחיל לישון אתה תעלו לישון כל הלילה.
לכן אמרו חז״ל שאין לו זמן
וככה הוא נמנע מלישון.
הוא מפחד שיעבור הזמן אבל שתעבור כל הלילה הזה הוא לא מפחד.
כך הוא חושב.
לכן אמרו רבנן עד חצות.
אבל מעניין,
בבריתה הזאת,
בברית כדתניא,
חכמים עשו שיאגריה דבריהם.
כדי שלא יהיה אדם במן השדה אלא כך צריך לעשות.
אומר רבי נהודה משמע
שזה דין מוסכם
שלא יאכל אדם לפני קריאת שמשהו. מה היא אישה?
אז גם רבנן מודים שלכת... גם רבן גמליאל מודה שלכתחילה
לא לאחר.
הבריתה הזאת זה לא רק
חכמים שמרו עד חצות.
זה בריתה אחרת. לא מדברים על...
זה הגמרא מתרצת.
איש אומר כדתניא חכמים. לכאורה פשטו זה הולך לפי חכמים.
נראה רשי.
רשי אומר,
רשי לא אומר, אבל רבינו יונה אומר שהבריתה היא מוסכמת.
כולם מודים שלכתחילה צריך לקרוא מייד כשמגיע הזמן
קריאת שמע לקרוא, לא לחכות
ולא לאכול ולא לישון.
כולם מודים בזה, רק המחלוקת בדיעבד,
אם לא קרא קריאת שמע עד חצות.
רבן גמליאל אומר, בדיעבד יקרא עד הבוקר.
הסייג עשו חכמים זה רק לכתחילה.
אבל החכמים סוברים שהסייג היה גם בדיעבד
שמי שלא קרא עד חצות
לא קורא יותר.
מה פירוש?
איך זה יכול להיות?
זה רק מדרבן אבל מן התורה הוא חייב עדיין זה זמן שקיבה שיושנים מה אפשר שרבנן יש להם כוח
לעקור דבר מן התורה בשווי אל תעשי
מביא רבנו יונה בתחילת הפרק
יש על הריף, יש פירוש
קוראים לו תלמידי רבנו יונה
רבנו יונה היה רבו של הרשבו
בגירונדה אבל הרשבו היה בברסלונה
אבל זה לא רחוק משם
אז הוא אומר שמצאנו
מקומות שרבנן אמרו לבטל מצוות עשה מחשש שיעבור עבירה
למשל הוא מביא
למשל הוא מביא
לולב ושופר
לולב
מן התורה כתוב וקחתם לכם ביום הראשון
פרעי צדר בגבולין מצוות עשה לקחת ארבעה תמינים ביום ראשון
בבית המקדש כל השבעה
אחרי שנחרב בית המקדש תיקן ארון זכאי
שיהיו כולם נוטלים
כל שבעה אפילו בגבולין כדי לזכור זכר לומד
אבל על כל פנים
מן התורה צריך ליטול ארבעה תמינים ואם חל בשבת גם כן מצווה ליטול
מה מפריע
רק רבנן אמרו
אם חל בשבת לא נוטלים לו רב
למה?
גזירה אשמה יהיה אדם
שלא יודע איך מנענעים ואיפה מנענעים ואיזה איפה
וילך לשאול לחכם
וייקח איתו את ארבעת אבנים והוא מטלטל בשבת
בשביל החשש הזה
בשביל החשש הזה
אמרו חז״ל
בשבת אין מזתלולה
וגם סופר אותו דבר
שמא ילך
למי שיודע לרקוע
או שהוא ייקח לו את הסופר
שילמדנו או שיתקע בשבילו
לכן אמרו רבנן
שלא נוטלים, לא תוקעים בסופר
ביום ה...
בשבת אפילו בראש שנה שחל ושבת לא תוקעים וגם ארבעת המינים לא נקלים גם כאן
אמרו שמישהו אחר עד אחרי חצות
לא קורא קראת שמה אני חייב מן התורה אתה פטור אל תיקח
אל תקרא כמו ששמע אמרו רבנן
שלא קוראים שלא נוטלים לולב ביום ראשון בשחל ושבת
כך גם פה אמרו אחרי חצות לא קוראים קריאת שמע ורבנן עקרו את המצווה דאורייתא
מחשש שמא
יחללו שבת בהוצאה וטלטול ושפר וכאן שמא יבואו אותם שמא אם תגיד לו שיש זמן
כל הלילה
הוא יגיד לו אני אקום לפנות בוקר ואני אקרא
אני עייף עכשיו
אבל כשהוא יודע שאין לו זמן אז הוא מייד קורא
מה?
אז בדיעבד הוא יקרא גם אחר כך
בדיעבד הוא יקרא גם אחר כך גם לחכמים. זה לפי רבן גמליאל
אבל אומר הרבי יונן שהמחלוקת ביניהם היא על בדיעבד
לפי חכמים עד חצות ותו לא
אבל רבן גמליאל אומר
כל היום לא חושש לצייג הזה. אז מה הגזירה?
מה?
אז מה הגזירה?
אז הם רק קיצרו את דאורייתא, אז מה הגזירה?
הם רק קיצרו את הזמן של דאורייתא. רבנן אסרו לאכול ולשתות
ולישון
לפני שהוא קורא קריאת שמן ומתפלל
אבל הגזירה הזאת הייתה
אם
היה זמן כל הלילה
אז יש לחשוש
אבל אם הזמן הוא רק התעצות
הוא לבד נזהר
לכן, לפי שהוא יודע, אם אני אוכל, אני אעלה לישון
עד חצות, יעבור הזמן
אבל אם זה כל הלילה הוא אומר, אני אקום לפני עמוד השחר
לכן אמרו רבנן שעד חצות, אפילו בדיעבד
יש זמן תפילה?
מה? יש זמן תפילה?
זמן תפילה, נכון, יש זמן תפילה?
אבל אם הוא התפלל בדיעבד עד חצות זה נקרא תפילה
זה לא נקרא של זמן תפילה וגמרנו גם אחרות, גם הוא התפלל אחר אחד, אז שמה בתפילת שחרית
בגלל שאו מדין תשלומין
ותשלומין יש על תפילה, לא על קריאה שמה
מדין תשלומין, זה פירוש אחד בבית יוסף
ופירוש שני שזמן, באמת עיקר הדין
שזמן תפילה זה עד חצות
רק רבנן אמרו עד ארבע שעות
אבל בדיעבד
הוא מתפלל תפילה,
כאן זה בפרק תפילת הסחר.
הכל פנים, כאן זה אומר, אדוני יונה, זה דבר, הוא מביא עוד דוגמה
על פשטים, טלית של פשטים.
בית שמאי אומרים
פטור מן התכלת.
הרי התכלת
זה צמר.
תכלת אמרה,
בצבע תכלת.
תכלת זה צמר בצבע התכלת.
ויחד עם בגד של פשטים, זה כדאי עם שעטנז.
התורה התירה, שנאמר,
לא תלבש שעטנז,
צמר ופשטים יחדיו, גדיל אם תעשה לך מהם.
תכלת,
מן הדין תורה עשה דוחל או תעשה, עשה של מצעת תכלת.
דוחה,
לא תעשה דקליים.
אפילו בפתלית של פשטן,
חייב ומותר לעשות ציצית
מצמר
של תכלת.
אם זה לא של פשטן, יכול לעשות מכל המינים.
אבל תכלת אי אפשר לעשות רק מצמר.
תכלת אמרה.
אמרה בארמית זה צמר.
אז אז אז אז אבל מן התורה, כיוון שיש סמיכות פסוקים,
לא תלבש שעטנז, גדיל אם תעשה לך מהם.
מה שעטנז תעשה.
זה מן התורה.
אבל היות וכסות לילה,
היות ומצעציצית זה רק ביום
ולא בלילה.
אם אנחנו נתיר לו לעשות תכלת
ביום שמאי שער עם זה גם בלילה,
ובלילה עליו זמן ציצית,
שניהם אמרו ראיתם אותו בזמן ראייה,
אז לכן באו רבנן ואמרו שטלית של פשטן פטורה מן הציצית.
פטורה מן הציצית.
איך פטרו מן התכלת?
לא מהלבן, מהתכלת.
אבל התכלת לא מעקבות את הלבן, והלבן לא מעקבות את התכלת.
אנחנו היום,
יש לנו רק לבן, ומצעד תכלת לא מקיימים,
כי לא יודעים מה זה תכלת.
אני לא יודע אם החלזון הזה שיוצא,
שהוא הדם שלו, של דג אחד,
שהוא נותן צבע תכלת.
אנחנו לא מכירים את זה.
אז אם כן, אנחנו אנוסים על מצעד תכלת,
אבל אז מה אתה מקיים מחדשים מצווה?
אתם קיימים את הלבן.
הרי אתם, אתם יודעים את הפסוק, איך אומר הפסוק?
ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם.
ועל ציצית, ונתנו על ציצית את הכנף וטיל תכלת.
בהתחלה ציצית, אתה יכול לעשות ציצית
מהמין של הטלית,
בכלל לא כלאיים.
אתה יכול לעשות מפשתין את הציצית.
אבל,
כתוב, ועשו להם ציצית,
אבל,
ונתנו על ציצית את הכנף וטיל תכלת.
אבל היות שלא יודעים היום
מה זה תכלת,
אנחנו אנוסים, לא יכולים לקיים את זה בתכלת.
אבל במקום זה עושים עוד שני חוטים לבנים.
ככה היה צריך להיות שני חוטים לבנים ושני חוטים תכלת.
כך כתוב בגמרא, תראו, ברש פרש,
ברש פרק התכלת, במנחות.
אנחנו פטורים מן התכלת
ועושים ארבע ציציות לבנים.
אז גם כן רואים שיש כוח לחכמים לעקור דבר, את המצווה של הדאורייתא,
בשבע אל תעשה, אל תעשה אותה.
לא ביקום ועשה.
יש על זה סוגיה במסכת
יבמות דף... הם עקרו, הם עקרו,
אבל אם אני החלטתי בכל זאת לקיים,
אז קיימתי מצווה? מה? הם עקרו את המצווה, אמרו, שבע אל תעשה, אבל אם בכל זאת החלטתי לקיים,
קיימתי מצווה דאורייתא?
ברבינינא זה משמע שבדיעבר גם לא קיימת מצווה.
וכן יש תוספות
בסוכה דף ג'
על סוכה קטנה,
או סוכה גדולה והשולחן בחוץ.
שמחלוקת
בשמר ובטילן.
אז כתוב שם,
אמרו לו, על אחד שמצאו אותו זה תנא יושב בסוכה,
אבל השולחן בחוץ, אין הסוכה.
אמרו לו, אם ככה עשית, לא קיימת מצד סוכה כל ימיך.
והרי זה רק גזירת רבנון, שמה יימשך לחוץ.
רואים שגם מגזירת רבנן עקרו לגמרי את המצווה,
כאילו לא קיים מצווה.
ממש רבנן עקרו את המצווה.
זה התוצאות בסוכה דווקים לעמוד א', התוצאות הארוך.
וגם פה רבי נהנה הזה אומר שהנה, אחרי חצות.
למה יש להם כוח לעקור מצוות עשה ואין להם כוח לעקור מצוות לאותו חסה?
בקום ועשה אין להם כוח.
מה פשוט?
ללכת ממש
בעשייה נגד התורה
זה לא מצאנו.
לפעמים יש, אז זה למגדר מילתא,
למשל אליהו בהר הכרמל.
הוא בנה מזבח
והקריב שם קורבן, וזה שחוי תחוץ,
וזה בקום ועשה.
הגמרא מקשה את זה.
רואים שאפשר לעקור דבר מן התורה בקום ועשה?
אומרת הגמרא, דף צדיק עמוד ב',
אומרת הגמרא,
שמה למגדר מילתא,
כי היו שטופים בעבודה זרה,
ואל יוהד נביא על אור שלום,
זכותו טוען עלינו עשה התעוררות,
שכולם יכירו שהשם הוא האלוקים.
וגם כל ישראל הכירו שהשם הוא האלוקים, כולם צעקו.
וכולם, העם, כשראו שהאש יורדת על המזבח של אליהו,
כולם אמרו, אדוניו האלוהים, אדוניו האלוהים.
עשה להם
תשובה על העבודה זרה.
אני לא רוצה עכשיו להאריך.
זה אחאב.
הוא רצה גשם,
כבר מתפוצץ,
אין מים.
אז הוא בא לאליהו והתחיל לצעוק עליו.
אמר לו, אתה עוכר ישראל, שאתה עושה עבודה זרה,
אז לכן אין גשם, כמו שכתוב בפרשת הים שמוע.
ישראל אמרו לכם, פי נפטר בכם, ושרתם ועברתם למהרים,
ועצר ה' את השמים, ולא יהיה מטר.
לא יהיה מטר, כי אם על פי דברים.
אני לא רוצה להאריך את הסיפור מתחילתו.
על כל פנים,
אבל עכשיו הוא רוצה גשם.
אתה רוצה גשם, אדוני?
אין גשם ואתם עובדים עבודה זרה. זה לא יכול להיות.
אתה רוצה גשם?
נעשה שכל ישראל יחזרו בתשובה
מעבודה זרה,
ואז יהיה גשם.
אני מוכן.
לך אסוף לי כל ישראל וגם את נביאה בעל 450 ונביאה עשירה ותביא אותם להר הכרמל.
מה עשה בהר הכרמל?
הוכיח להם שהשם הוא האלוקים.
הם קיבלו על עצמם שהשם הוא האלוקים.
אמרו לאחיו, תרוץ, שלא תתפוס אותך גשם בדרך.
ואליהו הביא את הגשם.
ואני תמיד סיפרתי איך שאליהו הצדיק הזה...
הרי היה לברית לפני שבועיים או שלושה, היה לי ברית של נכד.
אז אמרתי,
כתוב אחרי זה,
אחרי שאחאב,
אולי הוא קיבל גשם.
אבל מה עשה אליהו?
הוא אמר, צעק
בכל העולם.
שום אחד מנביאי הבעל לא יימלט.
כולם להריגה.
והרג 450.
איזו מלחמה הייתה לו, נגד המרשעתאי, האיזבל.
הוא עשה את זה, אבל אחרי כל זה.
ואחאב, שתק.
מסכן, מה יעשה?
הוא רוצה גשם.
נכון, עובד עבודה זרה גם, ויש לו האצר בעבודה זרה.
אבל מה הוא יעשה? צריך גשם.
והאליהו אומר,
גשם,
בלי עבודה זרה. האיש עבודה זרה אין גשם.
טוב, אז הוא עשה התעוררות ועשו תשובה
שלא יעבדו עבודה זרה, ואז הוא הרג את כל מביא הבעל.
אבל אחרי זה
כתוב
שכשהתחיל אחאב לנסוע,
אליהו רצה לכבד את המלך.
כתוב
שעום תשים עליך מלך
שתה אימתו עליך.
מה כתוב שם? וישננס
את מותניו
וירוץ לפני המרכבה של אחאב
בגשם
מן הכרמל
עד עמק יזרעאל.
מחיפה עד עפולה.
רץ לפני, וישננס את מותניו. היה גיבור.
אבל באמת, בפסוק כתוב, ורוח
לבשה את אליהו.
זה רוח אלוקים שהיה לו
רוח של גבורה.
והוא רצה לקיים בזה את המצווה של שום תשים עליך מלך.
ורץ לפני אחאב.
הוא במרכבה והוא ברגל.
וגשם,
כבר היה גשם, והגשם לא הפסיק כאן.
והוא נסע, הלך, רץ כל הדרך
לכבוד המלך.
אתמול הוא קורא לו עוכר ישראל.
אבל היום הוא כבר עשה תשובה.
כבר הוא... עצם הדבר שהוא שתק
ונתן לו לנהל את הכנס
ולהרוג את כל נביא הבעל,
זה הייתה...
זה זכות שלאחר.
זה זכות שלאחר.
על כל פנים אבל הוא רץ לפונו לכבד את המלך
זה היה רואים מכאן שכל מעשיו של אליהו היו לשם שמיים
מעשיו של אליהו הוא לשם שמיים
כשצריך לכבד את אחאב הוא כיבד
לפני כן הוא קורא לו עוכר ישראל
אבל אחרי כן
מה שמגיע לו הוא מוכן לקיים כי הכל שהם שומעים מה לעשות רצון הקדוש ברוך
זהו אליהו
הכל פה למה הבאנו כל הסיפור הזה? בשביל שהוא שאל לגבי אם אפשר לבטל מצווה
אז אמרתי לו שאליהו הוא בר הכרמל
שחט שחוטי חוץ שאיסור כרת
למה עשה שחוטי חוץ עכשיו לגמרא אומרת
שונאתם למגדר מילתא דעבודה זרה
זה היה מגדר מילתא יש להם כוח להכות
אבל שמה עקר הכוונה עבר על האיסור
בשביל למגדר מילתא
הוא באמת השאלה שלו היא שאלה יפה
אם יש להם כוח לרבן לעקור את המצווה לגמרי
מה ההבדל בקום בעשרה ושבע עשרה?
הרי הם עוקרים את המצווה אחרי כן זה כבר ויתר, זה כבר אין מצווה
זה קצת קשה, אני לא יודע לבאר את זה
אם נגיד שלא יכולים לעקור את המצווה
סוכה והשולחן בחוץ
המילים האלה לא קיימת מצווה סוכה כל מיני חרן באמת חולק
שלא הכוונה לא קיים, הרי מדרבנון לא קיים
אבל בטוסות כתוב לא קיימת מעולם
לא בדקתי, צריך לבדוק את הטוסות בסוכה
והרן
על המשנה, זה נדמה לי בפרק שני,
מי שהיה יושב בסוכה ושולחנו בתוך הבית
הרן שמע והטוסות חלוקים בזה, אז הוא אומר
שאלה יפה הוא שאל
איך השם אדוני?
רונן, רונן, רונן
רונן שאל את השאלה יפה
אם היה פשט רק
רבנן אומרים לך אל תעשה את המצווה
בשבע אל תעשה יש להם לעקור
אבל לא שעוקרים אין כאן מצווה
אז היה מובן
כיוון שהמצווה קיימת אז אנחנו מחלקים
בשבע אל תעשי אני לא...
זה ממש נגד התורה. אני לא הולך,
לא, לא, לא,
למשל, לא שם צ'יצית, או לא הולך, לא תוקע בשופר,
לא נותן לולב.
בשל אל תייסע.
זה יותר קל, אבל כשאתה תלך בקום ועשה,
אז אתה הולך,
זה לא טוב,
זה קשה.
אבל אם רבנן יכולים לעקור,
אז אם עקרו כבר, אז אין כאן קום ועשה?
זו שאלה יפה.
אם אנחנו אומרים שעקרו,
מה ההבדל בין קום ועשה לשירות?
הרי כשהוא ילך לעבור הוא לא,
הוא, אין כבר, עקרו את המצד, אז אין כאן,
אין כאן,
רואים שבאמת המצדק המת,
אז מילא יש הבדל בין אם אני עושה וקום ועשה,
אני בעצמי עובר על התורה בגופי.
אבל אם אני רק
נמנע מלקיים את המצווה, זה יותר קל.
יש מצווה דוגמא, לא תעשה שהיא בשבע אל תעשה.
אני, כתוב שאסור לקפוץ, לא תקפוץ את ימך ואחיך האביון.
זו דוגמא למצווה שהיא לא תעשה
לעבד אורייתא, שהיא בשבע אל תעשה.
אני לא בטוח.
אני חייב לתת לו צדקה.
לא בטוח זה. אם אני שותק, אני עובר עליו. שמע, אבי נשמע.
לא בטוח זה נקרא בשבלתס.
אתה יודע מה פירוש המילים?
לא תקפוץ את ידיך,
לא תאמץ את לבביך ולא תקפוץ על ידיך,
נתון תיתן לאחיך האביון. נתון תיתן לו.
הפשט, מה פירוש לא תקפוץ ידיך? תראה, אני,
בא אני,
רציתי לתת לו
הכנסתי את היד לכיס, להוציא את הארנק ואני מקפיץ את היד,
לא צריך לתת לו.
זה נקרא לא תקפוץ את ידיך,
ומה זה לא תאמץ לבביך.
בהתחלה היססתי
כן לתת לו, ראוי לתת לו.
הוא אומר,
זה לא.
זה לאמץ את הלב. אולי לאמץ את הלב זה לאו שם במאייס,
אבל לקפוץ ידיך זה בשביל ובקונגרסיה.
אז יש הרבה מצוות בלא תעשה בשביל ותעשה.
הרבה מצוות.
אתה רוצה דוגמה.
ומה בשביל ותעשה,
לגבי
יש כוח רכבים לעקור.
אני חושב,
לכאורה לא תעשה בשביל ותעשה,
יש כוח רכבים לעקור.
כמו שבעז...
מכיוון שאני לא עושה.
זה המציאות. יש על זה
יש על זה
עוד משהו.
הרי על עשה אדם לא חייב לתת
לבזבז יותר מחומש מנכסיו בשביל לעשה.
אבל בשביל לא תעשה כל ממונו חייב לתת.
ולא לעבור על הלא תעשה.
שנאמר ובכל מאודך בפרשה הראשונה מדובר
על עבודה זרה.
זה לא תעשה.
אז יש בכל נפשיה ובכל מאודך.
אבל בפרשה השנייה, שמדובר
על עשה,
ואין שמוע תשמעו עם מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם
איך כתוב אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את הנאלחים לעומדו ובחרבכם ומצוות עשה.
כאן לא כתוב ובכל מודיעו בכל לבבכם ובכל משה ולא כתוב בכל מאותכם.
כי על מצוות עשה לא חייבים לקרוא מאמנות.
זה נפסק בשולחן ערוך
שמי שאין לו
הרבה קסם
הוא חייב להוציא על הלולב והאתרוג אפילו על תפילי
רק עד חומש ונכסה
יותר מחומש הוא לא חייב
עכשיו בחור ישיבה שאין לו תפילים אבל אין לו כסף
למעשה הוא פטור מנתפלין
אבל הוא מבקש מישהו טוב אבל.
זאת אומרת אם חכמים רוצים הם יכולים גם לעקור את מצוות מחיית עמלק
אם חכמים רוצים יכולים גם לעקור את מצוות מחיית עמלק
אם יש סיבה.
יכול להיות דבר כזה הרב?
לא, אבל שם. איפה שיש סיבה. במלחמה,
היות שזה סכנה,
ועלול למות, הלוחם עלול למות,
אז קל וחומר שיפשיט גם ממונו.
אם נפשו צריך לתת כשאתה הולך למלחמה.
לא,
מצוות מחיית עמלק, לעקור את מצוות מחיית עמלק. איך מוחאים עמלק?
להרוג את כל העמלקים.
מלחמה. כן, הוא הולך להרוג את כולם. גם אם יפסיד ממונו,
הוא חייב,
גם אם על ידי זה יפסיד את כל ממונו,
מחיית עמלק זה עשה.
עשה, זה עשה. אז הוא לא חייב, אבל אני, מה זה לא חייב? זאת אומרת, הם יכולים לעקור. אבל אני אומר לך, אולי קל וחומר.
אומר, אם חייב להילחם ולסכן את נפשו,
קל וחומר שהוא חייב ממון.
הרי אדם הולך למלחמה,
הוא עלול למות במלחמה.
סכנה.
אז אם עלול לסכן נפשו,
מי הם היו מהעמלקים שיש?
החמאס הם עמלקים?
לא.
כן, יכול להיות. הם לא בטוח שהם ישמעאלים.
לא בטוח שכל הערבים האלה ישמעאל.
הרי אדום היה בשעיר. איפה זה שעיר? סעודיה.
מה זה שעיר?
שעיר, לפי התורה, זה סעודיה.
אז הערבים הם מאדום.
אנחנו רגילים לומר שאדום זה גרמניה ורוסיה,
שדגלם אדום של רוסיה,
שלבושם אדום, ודגלם אדום,
הצבא אדום.
יש סימן, יש סימן.
כתוב, יש סימן שכתוב,
פרא אדם, הוא יהיה פרא אדם.
פראי האדם הכי גדולים זה הערבים.
זה מי?
זה הערבים, יש להם פראי האדם הכי גדולים. פראי אדם, אז זה.
מזרע ישמעאל.
כבר בהותם אין פרא.
הרב אמנון נותן דוגמה.
העמלקים הערב רב, חמישה סוגים מהם.
הערב רב זה ראשי תיבות.
הערב רב זה ראשי תיבות. זה חמישה סוגים של עמלקים.
יש חמישה מינים
של הערב רב.
אבל הערב רב הם יהודים היום, לא?
הערב רב הם התגיירו.
כן, כן.
כן?
הם התגיירו במדבר.
אבל זה לא גרות...
אבל אפשר לזהות, אני חושב שאפשר לזהות בקלות מי זה עמלק הרב, אשר כתוב שהשער הקרחה בדרך.
אז אפשר לדעת לפי זה אדם שהוא בא לקרר אותך מתורה ויהדות.
הוא מבחינת עמלק.
עוקרי תורה.
תראה, אנחנו לא מדברים על בחינות.
אני שואל אם הוא עמלק או לא.
מבחינת עמלק,
אז מה, יהיה מצווה להרוג אותו?
שורש עמלק.
השורש שלו הוא עמלק, איך הוא יכול לבוא לקרר אותך?
איפה שמעת את זה? מרם נעמה מברסלר?
זה היה רוח.
רם נעננה, תראה,
אין ללמוד הלכות מדרשות.
תראה, בכל אחד יכול להיות שורש של רמניה.
זה רוח. מה שאבני? מה שאבני? שש וחצי.
שש וחצי.
אני צריך כוס מים.
אם אתה יכול להביא לי כוס מים.
אני מתעייף, צריך לשתות.
אז היינו לומדים פה להמשיך קצת את הגמרא.
אמרנו כבר, וכל...
אלא אדם בא מן השדה בערב,
נכנס לבית הכנסת,
לא הלך ושר לביתו.
אם רגיל לקרות, קורה. והתוספות אומרת,
משמע שאפילו לפני הזמן,
כתוב, אדם בא מן השדה בערב.
מאותי באים מן השדה?
לפני השקיעה, בשקיעה. זה עוד לא יוצאת הכוכבים,
עוד לא הגיע הזמן קריאת שמע,
ובכל זאת אסור לו לאכול גם לפני הזמן.
אומר
הלכסות.
לא הבנתי את התוספות.
אצלך את הגמרא אומר התוספות,
מכאן משמע שמשעה שהגיע הזמן קריאת שמע של לילה,
שאין לו לאכול סחודה עד שיקרא קריאת שמע והתפלל ערבית.
מאיפה לקחו את התוספות שרק סחודה אסורה,
אבל קצת?
הרי בגמרא כתוב, אוכל קמעה ואישן קמעה. -כל שכן.
מה?
אם סעודה אסור כי שם האישה,
אז כל שכן שיאסור לישון.
לא על לישון, אבל אוכל קמעה כתוב שאסור.
כתוב, שלא יאמר אדם,
הלך לביתי ואוכל קצת,
ואשתה קצת ואישן קצת.
ואם הוא רק יאכל קצת, מותר?
לא, זה, ונמצא...
ככה טבעו של אדם, ענו לו מן האכילה, הוא ייגרר קצת לישון.
אבל...
ולכן גזרו.
אבל האיסור הוא גם לאכול קצת.
למה טוסות אומר רק סעודה? -אפשר לומר, אפשר לומר, הסיבה שאמרו עד חצות, למה עד חצות?
-שלא יישן.
כי אם אני אמינה שיש לו את כל הלילה,
הוא יאכל קצת, יישן קצת,
ואז הוא יישן כל הלילה. לכן אמרו חכיים עד חצות, אבל אדם יודע שיש לו קצת זמן.
מה?
אז הענק יודע שיש לו קצת זמן, יש לו עד חצות.
בגלל זה...
-הוא לא יבוא לאכול. -הוא לא יבוא לאכול קצת. אז כתוב שלא לאכול.
-אין לו גזרו. -והטוסות מביא ראייה מן הבריתה, בגלל...
מאיפה... מי אמר להם שאסור לאכול? כתוב, אוכל קמעה, וזה לא טוב.
-לא, שלא יאכל, לכן גזרו.
מה? -לכן גזרו, עד חצות.
לכן גזרו עד... -אבל לא גזרו שהוא לא יאכל.
גזרו עד חצות, לא גזרו שלא יאכלו. לא, אבל למה גזרו עד חצות?
שלא יבוא לידי כך
שיאמר אוכל קצת, יש שם קצת,
ונמצא כשם כל הזה. לכן אמרו עד חצות, אז הוא כבר
לא יאמר, יש לי זמן, לא אקום לפני עמוד השער.
הוא לא יאמר את זה. נכון, את זה גזרו, שלא יאמר,
הוא לא יעשה את זה. הוא יכול לאכול, אבל לא גזרו על האכילה.
איזה אוכל?
איזה אוכל
מביא לי דשן עליו? אוכל קצת.
תאמינה סעודה.
כעת שררה מקטין איזה, אמרו על זה כאילו,
באמת בכל הפוסקים,
לפני מוסף
לקמאן דף כט, אני חושב,
אפשר לאכול קצת,
רק סעודה אסור.
כן, אפשר לאכול לפני מוסף קצת בדף כט, אני חושב.
לפני ערבית או לפני מוסף? לפני ערבית.
באמת, לאכול קצת מותר, רק לאכול סעודה אסור. בכל מקום כתוב,
כתוב את זה.
אבל כאן היה לי,
הגמרא הרי אומרת שאנחנו באים למנוע ממנו שלא יאכל קמעה.
גם על הסעודה וגם על הסעודה. מה שאסור לאכול קמעה.
מי זה, מי זה?
אבן אדם ידע, אבן אדם ידע.
יכול להיות, אולי זו התשובה. מביאים לשינה.
אם יאמר אוכל רק מעט,
ומתוך כך לא אבוא לשינה, אף על פי כן הוא עלול להרדם.
אז אם האיסור הוא לאכול קמעה, למה צריך לקבל חצי?
ומה כתוב? ועובר על דברי חכמים. חייב מיתה.
חייב מיתה. כבר הסברתי פעם.
אתה זוכר?
למה עובר על דברי חכמים וחייב מיתה?
רבנן,
הקדוש ברוך הוא נתן כוח לרבנן,
עשו משמרת למשמרתי.
בסדר.
אבל דבר שמותר מן התורה,
יהיה על זה עונש.
הקדוש ברוך הוא לא מעניש. אם הוא מתיר לעבור, ודאי אין, הוא מעניש.
אז אלא מה רבנן?
רבנן יש להם כוח להעניש?
רבנן יש להם
כוח לעשות סייגים.
אבל איך הבן אדם הזה חייב מיתה? אם היא ממית אותו?
הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא התיר.
הוא לא גזר למות על זה. מותר מכתחילה.
אבל רבנן עשו... לרבנן יש כוח לעשות משמרת למשמרתיה.
אבל איך יש להם כוח לחייב אדם מיתה?
כך שאלנו פעם.
והבאתי רש״י,
רש״י על גובלת בסוטת דף דלת.
גם שמה כתוב, כל המזלזל בנטילת ידיים
חייב מיתה.
כל העברי הדברים האלה חייב מיתה.
אומר על זה רש״י,
שנאמר, דכתיב,
ופורץ גדר ישכנו נחש.
רש״י היה קשה לו, מה זה דכתיב?
הוא בא לפרש מה זה, איך יש? היו מיתה מטרבנן, רבנן יש להם כוח לחייב מיתה?
אומר על זה רש״י,
למה הוא חייב מיתה?
כי שלמה המלך קילל אותו.
שלמה המלך אמר, ופורץ גדר ישכנו נחש.
מה זה, הוא פורץ גדר ישכנו נחשי בכל הגדרים יש נחשים?
וכי בכל הגדרים יש נחשים?
הכוונה גדר של חז״ל.
אז רואים,
אומר שלמה, מי שפורץ גדר שעל גדרו חז״ל
ישכנו נחש.
הוא קילל אותו שישכנו נחש.
וקללת חכם מגיעה, מתקיימת.
זה הפירוש, אבל לא.
הרב אמנון אמר לרב שנחש זה ראשי תיבות
נידוי
חרם שמטה.
הרב זוכר?
כן, על מה הוא אמר? על נחש. נחש.
טוב, זהו.
אבל הרב אמנון אמר לרב קצת יותר גם. הם אמרו שאין לו חלק לעולם הבא.
זה יותר ממיתה.
אין לו חלק לעולם הבא. זה יותר ממיתה.
איפה כתוב הדבר הזה?
שמי שעובר אדרבנן אין לה חלק לעולם הבא?
הם אמרו את זה. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
הרמב״ם אומר שזה, מלבין בני חברו ברבים אין לו חלק לעלם הבא. הרמב״ם אומר שזה חכמים. מלבין חברו ברבים. זה חכמים אמרו אבל את זה, זה לא כתוב בתוראים.
ובמשנה, בהמשך המשנה הרב אמנון לימן שרבי עקיבא אומר ואף המעיין בספרים חיצוניים.
ואף המעיין בספרים חיצוניים אין לו. רבי עקיבא אומר, לא, אתה, לא התורה.
רבי עקיבא אומר אין לו חלק לעלם הבא.
זה יותר מרידה.
בגלל התוצאות,
כמו היום המכשירים האלה,
האינטרנט
ולראות אינטרנט מה קרה,
אבל תראי מה הלאה,
איך שזה מושך ומפתה את האדם בדיוק.
זה, התוצאות, יביאו אותו שהוא יהיה כופר בעיקר.
האפיקורסים, אין להם חלק לעולם הבא.
כרזבוכו יצילנו מן היצר הרע, מן הניסיונות של הדור הזה.
הרב אמנון אמר לרב, מה ייהנו לנו הבנן?
מה ייהנו לנו הבנן? אין לו חלק לעולם הבא.
מי אמר את זה? חכמים.
לא, אל תוצאותו, עשו פיתורות.
בגלל זה, מה ייהנו לנו הבנן?
הביקורס.
אמרו את המציאות.
לא, אבל אין לי קווה שאינו חלק לעולם הבא, אבל...
בגלל שהאדם הזה הוא מזלזל בתורה.
ובפסוק כתוב, כי דבור ה' בזה
ואת מצוותו הפר, יכרת יכרת. יכרת יכרת, אבל לא אין לך חלק לעולם הבא.
יכרת יכרת, למי יהיה עולם הבא? היא
כבר לא נמצאת, לא קיימת המשמה.
יכרת יכרת.
יכרת.
הגור כרת הנפש.
אין לו תהיה נשמה. מי יהיה לו חלק לעולם הבא?
זה חמור מאוד.
כחז״ל אומרים את זה גם
זה חמור מאוד.
כחז״ל אומרים את זה גם
על כל
מי שראוי לעסוק בתורה ואינו עוסק,
מי שבידו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו הכתוב אומר כדבר ה' בזל.
ואת נמצאתו ערק יכרת יכרת. זה נורא ואיום.
מה שאדם, יש לך תשע בלימוד.
לא, לא הולך לו.
הוא רוצה לעשות זה, אצל זה, חס ושלום, הוא רוצה לקרוא עיתון.
המכנה שם לחברות, כבוד הרב. המכנה שם.
אין לך חלק לעולם הבא.
מי קבע את זה?
חכמים.
לא, לא. משלמה יש להם מקור בתורה.
אני לא יודע.
משלמה יש להם מקור בתורה.
לא יודע. צריך לראות.
המכנה שם, הבעל אשת איש.
המכנה שם, הבעל אשת איש.
כל השלושה שאינם חלק. יש להם חלק לעולם הבעל אשת איש.
כך אמר דוד.
הרמב״ם אבל,
הרמב״ם כותב שזה. היו באים ואומרים לו,
לדוד,
הבעל אשת איש מדינו.
היה אומר להם,
הבעל אשת איש יש לו חלק על המבא
הוא הרי באו לבקר אותו
שהוא כאילו בעל אשת איש
אבל המלבין פני חברו אין לו חלק עליו, אתם מלבינים אותי
אין לו חלק על המבא, ככה היה עונה להם.
הרמב״ם פוסק אם אני זוכר טוב
שאומנם הוא לא לוקה,
הוא לא לוקה אבל עוון גדול הוא, זאת אומרת אם הוא לא לוקה אז זה לא מהתורה
אם הוא לא לוקה
מי לא לוקה?
מי לא לוקה?
המלבין, המלבין. אה, אני אין אז אליו. זה לא שאין בו מעשה, כי לא כתוב. כי לא כתוב. אז מי אמרו שאין לו חלק על העולם והחכמים?
הרי מסברה זה אין. אבל מה זה סברה? זה נצטרך לא אחת. כל הכבודים מלבין פליחה ואורי ברבים. זה כמו שפיכות דמים.
הגברה אומרת
דאזיל סומק
הדם שלו בורח, הוא נהיה חיוור מהלבנות פליחה. לא, כמובן. אם כתוב, אם החפץ חיים אומר שעובר לזכויות שלו או לא, נכון?
זכויות,
טוב, זה לא כתוב.
החפץ חיים כותב. מעניין.
הוא היה חפץ חיים כותב.
לא, גם בחוות תל אביבות כתוב.
כן, נכון. אבל מקור בחזל,
לא יודע איפה יש מקור לזה בחזל.
אבל למה אני אומר? אם ככה, מובן למה אין לו חלק מהלבנות המבעל?
לא נשאר לו כלום.
לא נשאר לו כלום.
אין לו חלק מהלבנות המבעל. זה המקור.
כמו יעניין על הרב ענן, אז זה לא מעניין בחכמים.
אז איזה זכויות?
כל העולם נזרם בשביל חנין הבני. הרב אמר את זה לרב.
הרב אמרנו, נאמר את זה לרב.
כל העולם נזרם בשביל חנין הבני.
אבל אם אתה לא מאמין בחנין הבני,
אז איזה זכויות?
כי כל הזכויות זה בזכותו, בזכותו אתה חי. אז נגמר הזכויות. רבי חנניה ונאה קשיא אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך חירבה להם תורה מזאת,
שנאמר אדוני חפץ ומעם צדקו יגדיל תורה ויאדיר. כבוד הרב, הייתה לו שאלה לרונן, רונן, הייתה לו שאלה.
כבוד הרב.
אין לנו מניין לומר קדישה.
אין לנו מניין לקדיש.
יש שמה
שירה.
אין שמה.
מי זה בעל הכובע הזה?
אנחנו שמונה.
רק
חסר הם שניים.
אנחנו ראינו את המעלה
של קדיש אחרי שלומדים בתוספות לדף ג', לדביא. כן. בשפה שלהם, שהם הזכירים, שדבינו המדובר, כי לא כולם מנוסחים לדבר הזה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.