פחות מחמורים | הרב אמנון יצחק

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"

'דרך ארץ קדמה לתורה' 

ישנה תורה שלמה בשלמות האדם הקודמת לכל התורה כולה, התורה הזו לא ניתנה לאדם ע"י צווי ואזהרה אלא נובעת מתוך עצמיותו של האדם והכרח המציאות שלו, מה היא תורה זאת? ומה דורשת מהאדם? - דרך ארץ!

כל הטוב שבאדם הוא מציאות השלמות של האדם שלפני החטא, מה שהיה אז בהכרח מציאותו תורָה היא לנו, אנו מחויבים ליגע ולעמול בה להשתדל לרוכשה ולהשתלם בה, לפני שאנו נכנסים לטרקלין של התורה.

זאת אומרת אנחנו צריכים לפני שנכנסים לטרקלין של התורה לחזור למציאות הטבעית שלנו שהיתה לפני החטא של אדם הראשון שקלקל את כל הבריאה. 

אז זה תורה שלימה בשלמות האדם והיא קודמת לכל תורה שקיבלנו בהר סיני. 

היא לא ניתנה ע"י ציווי, לא ע"י אזהרה אלא היא נובעת 'תורת דרך ארץ' מתוך עצמיותו של האדם להכרח המציאות שלו, 

האדם בחטאו נפל מ: 'איגרא רמא לבירא עמיקתא' ירידה אחר ירידה נפילה אחר נפילה ושקע למעמקי הקלקלה, התקלקל, אין זה האדם שלפנינו כיום, תכונתו אחרת! טבעו אחר, כל עצמיותו נתגשמה ונתקלקלה והיה לאשר לא היה מקודם. לא רק הוא, לא רק האדם אלא כל הבריאה ירדה איתו ושקעה למעמקי הקללה, שינתה את צביונה ונשתנה טבעה ואינה זו שהיתה קודם החטא.

הבריאה כפי מה שהיא חבויה בעונש החטא, המאור שבה - נגנז ועתיד להגלות לעתיד לבוא!

זאת אומרת כרגע מכוסה כל הבריאה כולה, במה היא מכוסה? - היא מכוסה בעונש החטא! אבל בתוכה יש מאור, והמאור בבריאה נגנז, והוא עתיד להתגלות לעתיד לבוא. ואז נראה אותה, את הבריאה בצביונה ובצורתה האמיתית, כפי הטבע שטבע אותה הבורא בתחילת בריאתה. 

נו, ומה טבעה ותכונתה תהיה אז?

נשקיף נא מאחרית הימים, שאז תשוב הבריאה לאיתנה, ותתגלה לנו בצורתה האמיתית כמו שהבטיחו לנו הנביאים! מה נראה? נראה ש: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיה יא, ו-ט) 

זאת צורת הבריאה האמתית! ללא כיסוי העונש והקללה שנתקללה הבריאה. כל זה גנוז ונמצא, רק עדיין הקללה רובצת עלינו, לכן אנחנו לא רואים את האור הגנוז בטבע הטבעי הטוב שברא הקב"ה את כל הבריאה. כולל האדם, אנחנו שלא מכירים אותו בכלל הוא כל כולו מקולל. 

הוי אומר: שאין הרע טבעם ועצמיותם של הזאב הנמר והצפעוני, אין זה הצורה הנכונה שטבע בם יוצר כל בתחילת ברייתם, אין 'תחילת עשייתן לנזק' אלא 'מרעין בישין' נדבק בהם בעקבות החטא וקללת הבריאה, וכמו שנשתנתה צורתם הגופנית והנחש נעשה גוחן על בטן, כן נשתנה טבעם ותכונתם הרוחנית מהטוב לרע. הלא כתיב: "וַיַּרְא אֱ-לֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד".

כולם טובים היו! כולם נאים היו, וממקור הטוב נקרו, אלא הוא האדם קלקל את עצמו! החריב את עולמו הביא עליו את המזיקין.

לכשיכופר החטא - יתוקן המעוות ותסולק הקללה מהבריאה, ושבה לאיתנה ולטבעה הראשון, היא תתגלה לפנינו בצורתה האמיתית והיתה לגן עדן של קודם החטא! רק הטוב והשלום ישכון בה ולא תשמע קול צווחה בארץ. 

גם אחר הירידה הגדולה, ישנן מדות טובות שנשתמרו בצביונן ובתכונתן המקורית גם אצל בעלי חיים: 'ואילו לא ניתנה התורה יכולנו ללמוד צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול!' המידות הטובות האלו טבעיות הן אצלם תכונתם הן, כפי שטבע בהם היוצר בתחילת ברייתם, אין בהם 'כח הבחירה' לעשות אחרת.

כך היה טבע כל המון אלפי רבבות בעלי חיים שבעולמנו כיום, כך היתה תכונת ומהות האדם לפני החטא - אך טוב! מוכתר בכל המידות הטובות שממקור השכל נבעו, ממעמקי הנשמה הא-לקית שנופחה בו, ובה כח הבחירה לבחור גם ברע, אבל טבעו ועצמיותו היה כל המידות הטובות!

נמצא: שהאדם שלאחר החטא - יצא ממציאותו, עליו מוטלת עבודה רבה: לקנות שוב את שלמותו, לשוב אל מציאותו לאדם דקרא, אותו אדם של הפסוק!

אבל קודם החטא, זו היתה כל מציאות האדם וזו כל תכונתו הטבעית, שלם בתכלית השלמות! מוכתר בכל המידות הטובות, ולא היה זקוק לשום עַמֵלוּת בהשגתן, אלא שבידו הבחירה לצאת מכלל האדם ולהיות אף פחוּת מהבעלי חיים שהטוב הוא הכרח המציאות שלהם.

אך זה נחשב: מעין 'איבוד עצמו לדעת!' והפסדת כל מציאותו, ואין שייך לזה כל צווי ואזהרה שיהא אדם בכל היקף מציאותו מוכתר בכל המידות הטובות, כמו שאין שייך לצוותו: 'שלא להיות בעל חי או ברייה אחרת!' אם האדם לא משתלם במידותיו בהכרח המציאות, הוא מעניש את עצמו בענשו של נבוכדנצאר שנעשה בעל חי שבע (7) שנים! מרצונו הטוב ובחירתו העצמית, האדם יוצא מכלל האדם.

לאדם ניתנה התורה, באדם מדבר הפסוק, וכל שחסר בו ממציאותו - נגרע מכלל מקבלי התורה, אם חסר בו מה: "נַעֲשֶׂה אָדָם" שנאמר באדם הראשון, אם חסר בו מ "נַעֲשֶׂה אָדָם", אז חסר בו גם מ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" עליו להשתלם קודם בתכונות האדם! עליו להשתלם קודם בתכונות האדם!! ששֵׁם: 'אדם!' יהיה נקרא גם עליו, שגם הוא ממקבלי התורה וגם בו דיבר הפסוק: "נַעֲשֶׂה אָדָם".

'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו!' בלעדי התורה הזאת שקיבלנו בהר סיני - היתה לנו תורה שלמה רחבה ומקיפה של: 'תורת האדם!' זו שקדמה לכל התורה כולה.

רק אחרי ש: 'פסקה זוהמתם' (שבת) כי רק אחרי שפסקה זוהמתם עברו את כל ההכנה והזיכוך והיו לקדושי עליון!

'קיימו וקבלו עליהם את התורה' שקדמה לקבלת התורה אז 'קרבו להר סיני' הקריבה ההיא כשלעצמה – 'דיינו!'.

תורה שלמה בתורת האדם, הרבה יגיעה זקוק האדם כדי להגיע למדרגה שלפני קבלת התורה, לרכוש לעצמו את אותה השלמות שבתורה שקדמה לתורה: 'דרך ארץ קדמה לתורה!' "כי זה כל האדם".

זאת אומרת מה שלמדנו עד כרגע זה כך: יש תורה שקודמת לתורה קוראים לה: 'תורת דרך ארץ'. 

מאז שנתקלל האדם ונתקלקלה הבריאה בעקבות זה, האדם של היום - זה לא האדם בכלל! אין זה דומה לאדם הראשון שהיה בתכלית השלמות, היום - האדם מקולקל לחלוטין! הוא צריך קודם כל לחזור למדרגת אדם לפני קבלת התורה.

אדם הראשון - היה שלם בכל שלמות עוד לפני שהוא קיבל את התורה, זאת אומרת 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה –דיינו!' מה דיינו? אם לא קיבלנו את התורה אז מה?

לא, יש תורה שלמה תורת האדם לפני התורה הזאת שקיבלנו זה: 'תורת דרך ארץ!' שבה המידות של האדם הן במתכונתן, איך נראה אדם שיש לו דרך ארץ זה עולם אחר ממה שרואים היום! היום זה בעל חי כמעט! טורף וגודף וקוצף ו... ומה לא? כמו בעל חי. 

זאת אומרת אדם מרצון יורד למדרגה של נבוכדנצר שירד אליה שהפך להיות בעל חי שבע שנים ממש! וזה מרצון, לא מעונש מהשי"ת, כי לאדם יש בחירה להגיע למדרגת "צלם א-לקים" שלו.

ואנחנו רואים: שבטבע אין לַחיות טבע רע לטרוף ולהרוג וכו' בהתחלה הם היו אוכלים תבן! הם היו אוכלים עשבים, אבל בגלל שבעולם נתקלל אז הוא ירד מטבעו. 

אבל כשה' יאיר את הכיסוי יוציא את הכיסוי של הקללה מן הבריאה - יראו את הטבע במתכונתו האמתית.

כמו התיאור שקראנו באחרית הימים: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו" הכל יראה לעינינו, אנחנו לא נכיר את הטבע, אבל זה הטבע האמתי! כי הוא מקולל עכשיו, הוא מקולל.

כל המאכלים שלנו - מלאים תולעים! מקוללים, התקטנו לאין שיעור בקושי אתה מוצא משהו, כל כך הרבה צריך לאסוף... 

פעם שזיף היה - היו אוכלים שזיף שלושה (3) אנשים שלושה (3) ימים ועוד היה נשאר...! אשכול - היה כמו פרה, בזמן התנאים והאמוראים לא מזמן הכניסה לארץ ישראל. אלא מאי? העולם התקלל! האנשים זה... זה לא צורה.

אם יבוא אחד מדורות קדמונים היה נופל פה בעולם הזה... 

יש ספר עכשיו שעומד לצאת, שאחד התעורר אחרי אלפים (2,000) שנה, שאחד כביכול נרדם ופתאום התעורר בשנת 2014. והוא רואה חרדים בבני ברק והוא לא מבין – מה, מה זה העם שלי?! זה קשור לעם שלי? והוא מתחיל לראות לפי מה שהוא יודע תורה, מאז שהוא למד תורה רואה מה שהולך פה, אומר: 'איפה התורה? ואיפה הקיום? איפה המצוות? מה הולך פה? זה העם שלי?...'

זאת אומרת אנחנו בכלל לא יודעים מה הטבע האמיתי שטבע בנו הקב"ה וכמה התקלקלנו, כמה התקלקלנו! 

אז לכן צריך לעבוד על: 'תורת דרך ארץ' שהיא קודמת לתורה, אומנם היא קדמה עשרים ושש (26) וכבר ניתנה התורה, אבל אנחנו נשתננו כי באמת הגענו למצב ש: 'פסקה זוהמתן' וחזרנו להיות כמו האדם הראשון לפרק זמן קצר! והיינו כמו האדם הראשון בתכלית השלמות, והורידו לנו כתרים ועדַיִים עלינו! ומה לא! מה לא זכינו? ו: 'פסקה הזוהמה' ואין מיתה! והיתה לנו זכירה ולא שולט בנו שום אומה!! מה הגענו כבר לזה! 

אבל בסוף ה' אמר: 'עשיתם עגל?' יא בא בי... "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ו-ז) אתם חוזרים למות מחדש כמו חטא האדם הראשון "אֲ‍נִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם" רוחניים גמורים, כמו הטוב שאני אמרתי: "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" ראיתי את העולם... "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". ה' היום יכול להגיד היום על העולם: "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"? – רח"ל! איזה עולם שסוע ומפולג, כולו מחלוקות, כולו קטטה כולו מריבות, ממש כמו שהשקר אמר לאמת (שהכת של 'אמת' אמרה לקב"ה קודם בריאת האדם): 'כולו שקרים!' 

אז זאת אומרת המצב 'על הפנים!' כי מה חסר? תורה לא חסר, כולם יושבים לומדים. אבל איפה: 'תורת דרך ארץ?!' איפה ה: "צלם א-לקים?!" איפה הישרות? איפה?! 

לכן, "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד" הוא קרא לו. כי הוא לא נכנס, הוא לא נכנס בלי רשות, אם היה נכנס בלי רשות לאוהל מועד - 'כל תלמיד חכם שאין בו דעת דהיינו; דרך ארץ - נבלה טובה הימנו!' אפילו אם פעם אחת (1) הוא עבר על דרך ארץ, לא אדם פשוט, משה רבנו אם היה עובר פעם אחת על דרך ארץ - נבלה טובה הימנו. 

אתם מבינים כמה אנחנו רחוקים? אפילו מדרגת בעלי חיים אין לנו! אני מגזים?! מה אמרו האמוראים על התנאים? – 'אם הם בני אדם אנחנו חמורים! ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר!!' זה כבר הם אמרו, מה אנחנו נגיד?! יש עוד איזה בעל חי שאנחנו יכולים להיות דומים לו?!

לרבי פנחס בין יאיר היה אתון אינטליגנטית, יודעת מה זה 'מעשרות', יודעת מה זה 'גזל', מה זה? הוא הטביע בה טבע! הוא הטביע בה מעצם זה שהוא רכב על האתון 'חמורתיה דרבי פנחס בן יאיר!' מעצם זה היא הפכה להיות יותר טוב מהגנבים שגנבו אותה!! היא לא למדה דעת! 

אז איך אנשים נמצאים בסביבה של צדיקים אמיתיים והם לא משתנים?! חמור משתנה! איך אתה לא משתנה?! אז אפילו דרגת חמור לא קיבלת לא זכית, לא זכית! או שהם לא נמצאים ליד כאלה שהם לא אמיתיים, אחרת היה צריך לחול בהם שינוי, זה אוטומט עובד! 'שאין יוצאת תקלה אפילו ע"י בהמתן של צדיקים!'. 

יוצא מכאן רבותי! שאנחנו עוד רק בהתחלת הדרך, והלואי, צריך להתחיל לעבוד על הלכות 'דרך ארץ'. 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".

(תלמידי סלבודקא).