הן עם לבדד ישכון | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו,

הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

רש״י אומר,

אני מסתכל בראשיתם,

הן עם לבדד ישכון,

הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד.

אני מסתכל בראשיתם, כי מראש צורים אראנו, אומר בלעם.

במה אני רואה?

הן עם לבדד ישכון.

הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד.

הזכות הגדולה שהשאירו האבות הקדושים לעם ישראל

זה שעם ישראל ישכון בדד

ושהם עצמם שכנו בדד.

נכון. התרגום אומר

הא עמא בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא

ובעממיה לא יתדנון גמירא.

זה העם

עתידים לירש את העולם לבדם

ובאומות

הם לא יהיו נידונים

עד גמירא.

עד כילוי.

זאת אומרת, עם ישראל עתיד לבוא יישאר לבדו, והם ירשו את העולם לבד,

ואומות העולם לא יהיו

זכאים לזה.

וכפי הנראה מפירוש רש״י שכתב,

הוא אשר זכו לאבותיו לשכון בדד,

היינו כל עניין העולם הבא,

כתרגומו שהם בלחודיהון יחסנון עלמא, הם לבדם ירשו את העולם הבא,

שזה הביאור בדד,

שיוותרו בדד

בעולם הבא.

זהו בזכות אבותיהם,

אברהם, יצחק ויעקב, שראה ובלעם אותם,

שהם ראשיתם ותחילת שורשיהם,

והם מיוסדים מחזקים כצורים וכגבעות הללו.

והתבוננתי בזה,

יש בזה עניין נכבד מאוד.

גם אם נעיין בשטחיות התורה בכללה,

וגם אם נעיין בשטחיות מה שאמרו החכמים זיכרונם לברכה,

כבר רואים

שיסוד כל התורה והאזהרות שבה הוא שנהיה עם לבדד,

ולא נתערב בגויים.

דהיינו, לא נלך בנימוסיהם, לא חוקותיהם, לא תרבותם.

וזהו היקף גדול וסוד גדול.

כמה זה נחוץ היום להבין את הנקודה הזאת,

שאנחנו מתחשבים בכל דעה טיפשית שלהם.

מתחילת יצירתנו הקפידו אבותינו הקדושים מאוד,

לבל נתערב, חס ושלום, בתערובות זרות.

וכפי הנראה,

אפילו שאין לנו ידיעה בנסתרות,

אכן גם בשטחיות העניין נראה כי זהו סוד נסתר.

מה הוא בדד?

מה הן האומות?

מה שייכותם לאומה הישראלית? זה סוד גדול.

בשורש הדבר זה רומז לעניין נכבד.

ובזה תלוי כל הראשית והאחרית.

עם ישראל הוא נטיעה נאמנה.

ניטענו במקומות היותר גבוהים.

זה מה שכתוב בפסוק בתהילים, בחנה אשר נטעה ימינך.

מה זה בחנה אשר נטעה ימינך?

עם ישראל מחונן.

בניינו

נטעה על ידי ימינו של הקדוש ברוך הוא.

ובין אם מצת לך,

הבן יכיר לי אפרים.

אז עם ישראל זה נטיעה, נטיעת ימין של הקדוש ברוך הוא.

זה גם העניין שכתוב בישעיה הנביא, וזה עניין נצר מטעיי,

מעשה ידיי להתפאר.

אנחנו נטיעה של הקדוש ברוך הוא.

ומדרכי הנטיעה לשמור אותה מאוד,

שלא יתערב במין אחר, שלא יהיה כלאיים.

צריך לשמור את הנטיעה כמו שהיא.

וכפי הנראה מחטא של האדם הראשון,

מתערב בנטיעה הזאת נטיעות אחרות.

וזה היה תכלית הקלקול שנתקלקלה הנטיעה האמיתית.

ובאו אבותינו הקדושים

ובררו את הרע מן הטוב,

ונשארה נטיעה, נטיעה נאמנה.

והם התחילו לשמור אותה בתכלית השמירה,

לבל להתערב בנטיעות אחרות.

וזהו העניין אשר אמר אברהם אבינו עליו השלום,

כאשר רצה להשיא אישה לבנו ליצחק,

השביע על העבדו אליעזר,

שלא ייקח אישה מבנות כנען.

אפילו שאליעזר היה בטוח שביתו

היא ראויה להיות אישה ליצחק,

אבל מכיוון שאליעזר היה עבד,

אברהם חשב

כי אין הדבר ישר,

ואמר לו, אין ארון מתדבק בברוך.

וזה רק מצד תכלית השמירה,

כדי שתהיה הנטיעה היחידה

יש ביתרש שאומר שהאחים התחתנו עם האחיות שלהם

מאותה סיבה

שלא להתערב עם אומה זרה.

וגם להשתומם בכמה מקומות

מבואר על אודות ספר ייחוסיהם,

כמו שמובא ברש״י

כי הביאו ייחוסיהם בעדי חזקת לידתם

כי כשרים הם מה.

עם ישראל יש להם ספרי ייחוס

כל אחד יודע עם מי התחתן, מאיפה הוא בא,

ואין תערובת

של אומות העולם.

גם במצרים היו מצוינים

ושמרו על עצמם.

כל התורה מלאה אזהרות חמורות

שלא נלך בחוקות הגויים,

שלא נעשה כמעשיהם.

במעיה נמצא כי גם יתר האזהרות הן ממין זה.

להבדיל אותנו בתכלית ההבדלה והריחוק

מיתר הגויים.

כמו שנאמר בפירוש,

ואבדיל אתכם מן העמים

להיות לי.

נמצא כי אזהרות של מאכלות אסורות

זה גם כן רק להבדיל אותנו מן העמים,

לשמור על הנטיעה.

ולכן חכמים גזרו לנו על יינם ועל פיתם

ועל יין נסך וסתם יינם וכו'.

כל זה, להרחיק אותנו מן האומות.

ובספרי הנביאים מלאים תוכחה תמיד על אשר יתערבו בגויים וילמדו מעשיהם,

ועל זה נענשו תמיד במלחמות,

בהרג ובאובדן.

גם בעת שביקשו מלך,

כצף עליהם הנביא

על אשר אמרו והיינו ככל הגויים.

וגם חכמים, זיכרון הברכה הקדושים,

מלאים אזהרות, סייגים וגדרים,

שנתרחק בתכלית הריחוק

ממעשי הגויים.

ונהיה תמיד עם לבדד,

ובזה תלוי הצלחתנו.

מזה מבואר גם כן

סוד אומות העולם

ושייכותן לאומה הישראלית.

כי חפצים תמיד להידבק בנו ולהתערב עמנו.

מה הם נדבקים אלינו יותר מדי?

מה קרה?

אלא זה הסוד,

שהם רוצים בעצם לטמא אותנו,

שנתערב בהם, לחליש אותנו.

ואחרי התבונני בזה מצאתי תניה דמסייע לדברים, זה נורא ומבהיל.

מובא בתרגום ביונתן בן עוזיאל על הפסוק הזה.

העמא בלכו דהון עתידיני מחסן העלמא.

העם שלנו שיזכה לעתיד לבוא ולירש את העולם,

בזכות מה?

מיטול דה בנימוסיה ומיה לא מדברין.

משום שהם לא הולכים בחוקות הגויים.

משום שהם לא הולכים בנימוסיהם, בתרבותם.

לא מאמצים שום דבר מהם.

בזכות זה זוכים.

וכן מובא אותו דבר בתרגום ירושלמי.

הרי כדברנו,

במה נזכה לחיי העולם הבא ולהיות עם לבדד?

רק בזכות זה שבחוקות האומים אנחנו לא מתערבים.

לא מתערבים, לא מתערבבים.

וזה נורא מאוד מי יחילנו.

ובביאור הזה מבואר הדבר כי זכות העולם הבא נזכה רק בהיותנו עם לבדד.

עכשיו יבדוק כל אדם בביתו כמה שייך תרבות אומות העולם אצלו בבית.

כמעט בכל דבר.

אימצו את המאכלים שלהם, המלבושים שלהם, השפה שלהם, הדיבור שלהם, ההתנהגות שלהם, התוכניות שלהם, הכול שלהם.

אין שום דבר כמעט יהודי נטו,

חוץ משומרי תורה ומצוות חרדים באמת,

שמתרחקים מכל זה.

וזה כל הזכות שלנו לחיי העולם הבא, ומי שרוצה גם להינצל בגוג ומגוג צריך שיהיה לו שום קשר,

שלא יהיה לו שום קשר

מאומות העולם.

כי אם יהיה לו קשר, תהיה להם שליטה עליו.

בזה מבואר מדרש פליאה בפרשת וישלוח.

המדרש רבה

אומר על הפסוק, וייבטר יעקב לבדו,

אין כאל ישורון.

אז על זה הוא אומר, אין כאל, ומי כאל?

ישורון,

ישראל סבא.

יעקב אבינו הוא כמו האל.

מהו כמו האל?

מה כתוב אצל הקדוש ברוך הוא?

כתוב בו, ונשגב אדוני לבדו.

בסוף יישאר השם לבדו, ונשגב אדוני לבדו.

מה כתוב ביעקב? ויוותר יעקב לבדו.

כמו האל ישורון.

זה לבדו, זה לבדו.

בזה, יעקב אבינו ישראל סבא דומה לבוראו.

עכשיו,

מה זה עניין לבדו?

לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא יהיה

עתיד לבוא לבדו.

וגם יעקב אבינו, העולם השלום יהיה לבדו.

ומוכרחים אנו לומר,

כי בפסוק הזה של ויוותר יעקב לבדו מבואר גם כן,

כי זהו זכותו של יעקב.

כי בזכות שהוא לבדו,

שהוא מתרחק מן הגויים, ממנהגם, מתכלית הריחוק, אפילו כלשהו,

בזכות זה שהוא לבדו,

הוא ייוותר לבדו גם באחרית הימים.

כי בזה וכזה נזכה לחיי העולם הבא,

שזהו בדד,

עמא בלחודיהון, העם הזה לבדו.

וכאשר יתבונן האדם באומה בכלל,

וכל אחד ואחד לעצמו בפרט,

יראה וימין סוד המפלה שלנו והירידה שלנו,

כי אנחנו מחוברים לגויים, רחמנא ניצלן, ושומעים בקולם.

וזה האופן והבריח, האופן והבריח של כל הירידה,

שכולם רוצים להיות ככל הגויים.

מערב, המערב הפרוח.

וזהו הקלקול של כל הנטיעה.

אבל אנחנו, החכמים שלא רוצים ללכת בדרכי הטיפשים,

נתפלל השם שיזכנו לעקור ולשרש כל נטיעות זרות,

ונהיה טהורים ונקיים,

ובזה נזכה להיות לבדד גם בעולם הבא.

רבי חנניה ברגשי אומר.

רצוע גודל ברוך הוא זו כל ישראל.

נפיקו חרבנו את הרב וישראל שנעמוד.