ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - ב | הרב אמנון יצחק

בס"ד

ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - ב׳ | כא' אייר תשפ"א

אנחנו ממשיכים בביאורים ומעשים מתוך הגדה של הרב שטיינמן בענין ההלל 

לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד - פעם ראה נכד שהרב מתרגש עד דמעות שאל: 'על מה הבכי?' אמר  לו: 'אספר לך מעשה בעיר פטרבורג היה בית הכנסת של קנטוניסטים (קנטוניסטים - זה היו ילדים שלקחו לצבא ל-25 שנה מאז שהם ילדים ורבים לא יצאו משמה חיים והמירו להם את הדת ברוסיה) והיה שמה בית הכנסת של קנטוניסטים  ושמה התפללו שמה היהודים שנלקחו בכוח בילדותם לעבודת הצבא  ולעת זקנה השתחררו בערב כיפור התפלל איתם על פי בקשתם ר' איצל'ה מוולאז'ין זצ"ל לקראת תפילת נעילה ביקשו המתפללים שאחד מהחיילים האלה יגש לפני העמוד באומרם: 'שהוא קידש שם שמים כאחד הגדולים בעומדו בניסיונות קשים באופן נורא ומבהיל!' בשרו של אותו חייל היה מלא פצעים היה מוקף בהם כמו בחגורה מרוב המכות שהוכה ושעינו אותו שימיר את דתו והוא עמד בכולם לכן לדעתם אין להם שליח ציבור יותר הגון לתפילת הנעילה מהאיש הזה שקידש שם שמים ברבים האיש הזה בטרם התחיל את הקדיש של תפילת נעילה פתח ואמר : 'רבונו של עולם! על מה רגילים בני אדם להתפלל? הלא על 3 דברים הכרחיים; בני חיי ומזוני אבל אנחנו לעצמנו כל אלה אך למותר המה לנו! בנים? אנחנו לא צריכים כבר להתפלל רוב הציבור כאן זקנים ואינם נשואים חיי? חיים - הלא טוב לנו מותנו מחיים מרים כאלה! מזוני? מזונות אנחנו צריכים להתפלל - יש לנו קיסר שדואג למזוננו ומלבושנו באין מחסור לנו דבר רק על דבר א' יש לנו להתפלל: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא!' והוא המשיך באמירת הקדיש בהתעוררות והתרגשות גדולה על דרך זו המשיך הרב שטיינמן ואמר ברגש רב: 'חשבתי לעצמי הנה בנים - הקב"ה נתן לי טובים מאוד ב"ה חיים - הקב"ה נתן לי בשפע מזוני - מזונות כמה אני כבר צריך לאכול? וכיום במצבי וחולשתי קשה לי ללמוד ולהתפלל כמו שצריך אבל דבר אחד אני יכול לבקש: 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא!' שכבר יגיע הזמן של והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' שזה הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן 

לא לנו - לא לנו כי לשמך תן כבוד - סיפר יהודי חשוב: 'לילה אחד ישבתי בחדר ההמתנה וחיכיתי להכנס לרב שטיינמן ישבו שמה עוד כמה תלמידי חכמים וחיכו פתאום הגיע יהודי לא נראה שומר תורה ומצוות ונכנס מיד כולם התפלאו: 'איך הכניסו אותו בלי תור?' לאחר שיצא הסביר הנכד: 'זה היה הרופא! שהגיע לבדוק משהו אצל הרב לכן הוא נכנס ללא תור' כשהגיע התור שלי אמרתי לרב: 'שכעת התחוורו לי דברי הנפש החיים : 'שתפילה על צער ה' - מתקבלת מיד!' כי הנה כולנו ישבנו וחיכינו בתור והוא נכנס מיד ולמה באמת נכנס? מה עדיפותו עלינו? אלא שאנחנו צריכים את רבינו עבור הצרכים שלנו ובזה יש תור אבל הרופא הגיע עבור רבינו ולזה לא צריך תור ככה האדם מי שמבקש גשמיות לעצמו יש תור לא תמיד התפילה מתקבלת מיד אבל אם הוא מבקש על צער השכינה - התפילה שלו עוקפת את התור ומתקבלת מיד! 'לא לנו לא לנו כי לשמך תן כבוד' והרב חייך ואמר: 'אבל אדם צריך להזהר שלא לרמות את עצמו שהוא בוכה על צער השכינה ובאמת הוא בוכה על צער עצמו!'

פה להם ולא ידברו - נכנסו עסקנים וביקשו מהרב שיקבל אדם שהגיע לארץ עם משלחת בענין הרפורמים הרב לא היתה דעתו נוחה מהמשלחת כי הבין שרק יקלקלו אמרו לו: 'שהראש ישיבה לא יענה לו והרי הראש ישיבה יודע לעשות את זה הכי טוב'  אז יעצו לרב ... נתנו 'עצות' לרב אמרו לו: 'כבוד הרב! אל תענה לו תשמע מה הם מדברים אל תענה ואתה יודע לעשות את זה הכי טוב!' לא לענות, מה ענה הרב שטיינמן? אמר: 'בספר קב הישר בפרק א' מובא שכמה נשים דיברו ביניהן על העולם הבא פתחה אחת מהן ואמרה בדרך שחוק : 'כשאבוא לפני בית דין של מעלה וישאלו אותי: 'למה עשית כך?' אעשה את עצמי אילמת! שאינה יכולה להשיב... לא היו ימים מועטים עד שנעשתה אילמת עד יום מותה! 'אם צריך לדבר' אמר הרב שטיינמן: 'אסור סתם לשתוק! אם צריך לדבר - אסור סתם לשתוק!' כי שתיקה כהודאה ואיוב שתק - ואח"כ הוא צעק שנה שלימה! 'יסורי איוב' אם צריך לדבר - אסור סתם לשתוק! הרבה אומרים: 'מה לי ולהכנס לצרה הזאת? מה לי להתערב? למה אני צריך לדבר? מה אכפת לי? זה לא מוטל עלי!' וכל מיני תירוצים... אם צריך לדבר - אסור סתם לשתוק! לכן הוא לא הסכים לקבל אותם ולא קיבל את העצה שישתוק.

אזנים להם ולא ישמעו - היה מעשה במוסד החרדי 'שמעיה' מוסד זה מתמחה בטיפול בילדים כבדי שמיעה להנהלת המוסד הגיעה אשה עם בנה החירש אילם וביקשה לרשום אותו מנהלת המוסד הביטה באם וראתה שאינה שומרת תורה ומצוות וגם לא מחפשת קרבת ה' פנתה אל האמא ושאלה: 'מה תעשי כשיתברר לך שהילד שלך שעכשיו הוא חרש אילם יתקדם בטיפולים הרפואיים שלו והוא כבר יכול לשמוע מה תעשי איתו אז? האם תשאירי אותו במוסדות חרדיים או תוציאו אותו מכאן ותעבירי אותו למוסדות חילוניים!?' האם לא שיקרה אמרה: 'ברגע שהוא יתרפא אני יעביר אותו למוסדות חילוניים!' המנהלת שלחה לשאול את הרב שטיינמן: 'האם לקבל את הילד?' התשובה היתה: 'בשום פנים ואופן לא!' וההסבר הוא: כעת הילד הזה פטור מן המצוות חירש אילם פטור מן המצוות אחרי שישהה בשמעיה יעבור טיפולים מקצועיים סביר להניח שיגיע למצב שהוא כבר יהיה חייב במצוות! וכיון שהאמא תוציא אותו משם אז במו ידינו אנחנו מביאים אותו לכך שהוא לא יקיים מצוות לכן אסור לקבל את הילד הזה כשהאמא מצהירה כשיתרפא היא תעבירו למוסד חילוני. יש בזה הרבה הבנה שלא כל פעם הרגש והרחמים הם צריכים להיות בשיקול הדעת צריך לדעת מה התורה מתירה ומה היא אוסרת ולא לפעול לפי רגשות!

יברך את בית ישראל - יהודי מחו"ל שאביו הגאון חלה מאוד נסע לבקש ברכה מהרב שך זצ"ל סיפר לו את הענין הרב שך אמר לו: 'תראה זה ענין מורכב! אינני יכול לעזור לך בזה תלך לבית של הרב שטיינמן תבקש ממנו שיברך את אביך בכל הענינים!' כשפנה לצאת קרא לו שוב הרב שך ואמר לו: 'כנראה כשתדפוק בדלת אצל הרב שטיינמן הוא יגיד לך שהוא לא ראוי לברך' אז תגיד לו: 'שאני שלחתי אותך לבקש ממנו ברכה!' ואכן כך הוא עשה הלך לבית הרב וסיפר לו על החולי של אביו מיד אמר לו: 'מה אני יכול לברך?!' ואז אמר לו: 'שהרב שך שלח אותו!' מיד בירך אותו במה שהיה צריך והכל התקיים! 

יברך יראי ה' - באחת הפעמים שלא הרגיש טוב הרב, שאלו אותו: 'איך הוא מרגיש?' אמר: 'כאדם שעומד להכנס לדין בבית דין של מעלה!' בני המשפחה נבהלו מכך! והלכו לספר לרב קניבסקי: 'מה עושים?' אמר להם: 'אין לכם מה לחשוש! תדעו לכם שהגאון הרב שטיינמן מגיל בר מצווה אינו מסיח דעתו מכך שהוא עומד לתת דין וחשבון על מעשיו בבית דין של מעלה!' אז זה לא חדש כאילו הוא מרגיש שהוא כבר הולך לצאת מן העולם זה ההרגשה שהוא חי איתה כל הזמן וכבר שמענו דברים כאלה בדרשות האחרונות.

פעם ניגש אליו רב של עיר וביקש ברכה לעיר כאילו דואג הרב לעיר... ביקש ברכה לעיר אז מה בירך הרב: 'שכל יהודי העיר יהיו יראים ושלמים' יברך יראי ה'! שכל יהודי העיר יהיו יראים ושלמים. והרב הזה של העיר התפלא: 'זה ברכה שתתפוס? שכל אנשי העיר יהיו יראים ושלמים!?' אז הרב שטיינמן ראה את הפליאה ואמר: 'נכון שזה נראה רחוק אבל להתפלל על זה? צריך!' מה יהיו התוצאות? מה יהיו ההשלכות? אבל לפחות להתפלל על זה? צריך!