ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - יג | הרב אמנון יצחק

ממשיכים בביאורים ומעשים מההגדה של הרב שטיינמן בנוגע להלל.

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם (תהלים קיז ב) - הגמרא בפסחים קיח': 'ויש אומרים: וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם גבריאל אמרו בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם! ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש!' אמר לו הקב"ה: 'אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד!' ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה! אמר לגבריאל: 'תזכה ותציל שלושה מבני בניו!' דרש רבי שמעון השילוני: 'בשעה שהפיל נבוכנדצאר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש עמד יורקמ"ו שר הברד לפני הקב"ה אמר לפניו: "ריבונו של עולם! ארד ואצנן את הכבשן ואציל הצדיקים הללו מכבשן האש!" אמר לו גבריאל: 'אין גבורתו של הקב"ה בכך; שאתה שר ברד הכל יודעים שהמים מכבים את האש! אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס!' אמר לו הקב"ה: 'רד!' באותה שעה פתח גבריאל ואמר וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם.

תמה הרב שטיינמן: 'הרי כל אחד ואחד מישראל יודע כי מידתו של הקב"ה היא אמת וקל וחומר שמלאכים שמדרגתם בהשגת האלוקות גבוהה בהרבה יודעים זאת, וקל וחומר שהמלאך גבריאל שמדרגתו היא מהגבוהות שבמדרגות המלאכים יודע זאת ואם כן מה פשר הדבר שבאותה שעה פתח גבריאל ואמר וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם וכי עד עתה לא ידע שמידתו של הקב"ה אמת? ורק עתה שראה שהקב"ה קיים הבטחתו שהבטיח לו: 'תזכה ותציל שלושה מבני בניו!' ורק עכשיו נודע לו כי אֱמֶת השם לְעוֹלָם? אלא אין הכי נמי פשיטא שגבריאל ידע זאת גם קודם שהציל את חנניה מישאל ועזריה וכפי שהבטיחו ה' יתברך אלא שבשעה שזכה להצילם היתה שמחתו כל כך גדולה ועצומה! עד שלא היה יכול שלא לתת שבח והודאה להשם יתברך על זה. מה הסיבה לשמחתו הגדולה? משום שבדרך כלל ניתנת למלאך רשות לעשות את תפקידו הקבוע אך כאן זכה המלאך גבריאל לעשות קידוש ה' גדול בעולם! ולזה שואף גם מלאך!! גם מלאך שואף להוסיף קידוש ה' בעולם מעבר לעשיית תפקידו!!! מתוך ההתרוממות והשמחה שהיו לגבריאל על כך שזכה להוסיף קידוש ה' בעולם - פרצו מפיו ההודאה והשבח וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם שקיים הקב"ה הבטחתו וזכה להציל את חנניה מישאל ועזריה באופן שיגרום קידוש ה' בעולם. אז על אחת כמה וכמה שעלינו להודות לה' יתברך על כך שניתנת לנו האפשרות לקדש את שמו בעולם בכל רגע! בכל שעה על ידי שאנחנו מקיימים את מצוותיו והולכים בדרכיו 'ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה - מכל חיי העולם הבא!'. אז צריך לראות כמה אנחנו צריכים לשמוח בהזדמנויות שנתן לנו הקב"ה בחיינו לקדש את שמו וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כב לב) מצוות עשה דאורייתא!

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם - פעמים היו באים ילדים לקבל ברכה לבר מצווה אל הרב שטיינמן ושואלים: 'איזה קבלה לקבל לכל החיים?' התשובה היתה: 'תקבלו על עצמכם לומר רק אמת!' כולם יוצאים שמחים וטובי לב חושבים לעצמם: 'איזו קבלה קלה ופשוטה זו! זה כל מה שהרב ביקש מאיתנו?' פעם התרומם הרב ממקומו והגביה את קולו ואמר: 'הם לא יודעים שהיום אף אחד אינו אומר אמת! אף אחד לא אומר אמת. אתם חושבים שזה קל?!' כשאמרו את הדברים האלה לפני הרב חיים קנייבסקי שזה מה שמציע הרב שטיינמן לחתני בר מצווה לקבל על עצמם את מידת האמת, הסביר זאת על פי מה שהוא הביא בספרו 'אורחות יושר' בערך אמת, הביא ממדרשי חכמים זכרונם לברכה: 'שעל ידי אמת לא חוטאים בשום חטא!' וזה לשון המדרש: 'וכל הדובר אמת - אינו נכשל לעולם! ומעשה שאירע בימים ראשונים היה בחור מבני האיתנים ומנערותו אחר שרירות ליבו הלך ותאוותו ויהי היום והחל רוח ה' לפעמו והלך ונשתטח לפני רבי שמעון בן שטח ואמר לו: 'רבי! אנוש כאבי מעקב סביבי אמרתי אני בלבי לשוב!' ויען ויאמר לו: 'בני! אל תבך בדבר קל אמצא תרופה למכתך ותעלה למחלתך אך הישמר בני מן הכזב וכל ענייניך ולא תיכשל ונפשך מכל צרה תינצל!'. ויאמר לו: 'דבר קטן הוא ואקיימנו!' ויאמר לו: 'השבעה לי!' וישבע וילך לאהלו, ויהי היום הלכה שכנתו וגברה עליו תאוותו וגנב כל אשר איתה בביתה כלי כסף וכלי זהב ולא השאיר אפילו עוללות ובצאתו אמר בליבו: 'וואו! אם תשוב השכנה ותצעק על נכסיה ועל מעונה מה אשיבנה? אם אומר 'זך אני בלי פשע!' הריני מכזב בתשובתי ואיה שבועתי?' אז השיב כל מה שלקח והבין חכמת שמעון בן שטח! עד כאן המדרש. ואמר רבנו שאכן לכך הוא התכוון הרב שטיינמן אמר זה בדיוק הסיבה שאמרתי לכל הבר מצוות שישמרו על מידת האמת הם לא יוכלו לחטוא.

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם - מספר הרב שטיינמן: 'שמעתי מעשה שהיה ביהודי אחד שהיה בעיר מינסק שהיה מגלח בתער לפני שמת מחמת חוליו עבר זמן ניכר שלא הספיק להתגלח, וממילא שער זקנו גדל וציווה הגדול ממינסק: 'שיגלחו את זקנו קודם קבורתו, שלא יבוא לעולם האמת עם שקר!' אתה הקפדת להיות 'חתיך' חתוך? אז ככה תגיע לשמה בלי פוזות!

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם - בתפילת ערבית אנחנו מבקשים: 'ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים!' ועל מה אנחנו נשענים כשאומרים זאת? על זכות התורה! מה אנחנו אומרים 'ובהם נהגה יומם ולילה ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים!' איך לא תכסנו בושה וכלימה כשאומרים זאת? זאת אומרת אתה מבקש בזכות שאנחנו הוגים בתורה, איפה  אתה הוגה יומם ולילה בתורה שאתה מבקש שה' לא תסיר אהבתו ממנו לעולמים? כך גם בסליחות אומרים: לְךָ השם הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים!' (דניאל ט ז) האם לא תכסה בושה את פנינו כשאנחנו אומרים זאת בלי בושת פנים? בהקדמה לספר 'מנוחה וקדושה' הביא מבעל הלשם שבו ואחלמה: 'שפעם הוא איחר בימי הסליחות מחמת איזה הכרח ומצא את הציבור בבית הכנסת שהתחילו לומר לְךָ השם הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. מיד תקפה אותו בושה כל כך עד שלא יכול היה בשום אופן להרים ראשו במשך כמה רגעים! וזרם של דמעות ניגר מעיניו כמו שאמר עזרא (ט ו): "בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ" וכל ימיו של אותו צדיק היה מתפלל: 'שיזכה לעוד רגעים קדושים כאלו בחיים!' שהשתפך באמת באותה הרגשה של הבושה לְךָ השם הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם - פעם כבתו מכתב בקשה לסייע לבני משפחה של תלמיד חכם שהאבא נפטר בתוך הדברים נכתב על האבא ביטוי 'מסירות נפש!' אמר רבנו: 'מסירות נפש? זה נאמר רק אצל אברהם אבינו אצלנו זה רק מסירות של מותרות!' אם אתה מוותר על שוקולד או על משהו זה נקרא מסירות נפש, מסר נפש אתה יודע הוא לא ישן והוא עשה ככה והוא זה, מסירות נפש... אומר: 'מסירות נפש זה אברהם אבינו!'. אומרים בשם החפץ חיים זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה: שכל מילה שאדם אומר יחשוב 'האם היה אומר אותה גם לפני כסא הכבוד?' וכך באמת צריך להיות הרי נאמר (תהלים טז ח): "שִׁוִּיתִי השם לְנֶגְדִּי תָמִיד" אז אתה צריך לראות כאילו אתה עומד לפני ה' אז איך אתה משחרר מילים ככה? וידוע כמה היה הרב שטיינמן סולד מגוזמאות! סולד משקרים וסולד מחנופה והיה תמה על אלה שכותבים לחבר: 'שהם משתתפים בשמחתו!'. וכי זה נכון? הרי יש שהמוזמן היה מוותר בכלל על ההזמנה! והמזמין היה מוותר גם שלא יבוא. והכל חרטה זה מזמין וזה מוזמן וכל אחד אומר מילים חריט בריט או כמו כל אלה שאני שומע אומרים 'אחי! נשמה, טוב אחי, טוב נשמה!' איזה נשמה? איזה אחי איזה חריט?

מעשה בראש מוסד שהגיע להחתים את רבנו על מכתב לנדיב. בתחילת המכתב היה כתוב 'לכבוד ידידינו!' אמר הרב זו חנופה וכי הוא ידידינו?! מחקו את התיבה הזו בהמשך היה כתוב 'הרב הגאון!' אמר הרב איזה גאון הוא? נו, שיבושם לו... הקראתי את זה והיה פה הרב עמנואל טולדנו אז הוא סיפר לי: 'שהרב שך היה פעם בחתונה והזמינו לשבע ברכות כל מיני רבנים אז הוא שומע הרב שך שאומרים: 'הרב הגאון זה זה זה מוזמן להגיד ברכה ראשונה' אחר כך הרב הגאון זה זה מוזמן להגיד ברכה שנייה הרב שך אמר: 'יש פה כל כך הרבה גאונים אז למה המשיח לא בא?...'

יש שכותבים תואר הגאון האמיתי לא מובן מה הכוונה בזה וכי יש גאון שיקרי ויש גאון אמיתי? זה בש"ס יש הרבה כאלה... וכן מה שכותבים הגאון המובהק שואל הרב שטיינמן: 'איזה סימן יש מובהק לגאונותו?' וכן אומרים הגאון המפורסם אומר: 'מה יש מעלה אם הוא מפורסם? אדרבה! זה לא מעלה זה חיסרון'.

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם - סח תלמיד של רבנו בוקר אחד התקשרו לביתי ואמרו 'שרבנו מחפש אותי בדחיפות!' כיוון שלא הייתי בעיר וטלפונים ניידים לא היו נפוצים לא היו יכולים להשיג אותי, אחר שעתיים שוב התקשרו אמרו 'רבנו מחפש אותי' והשיבו בבית שעדיין לא השיגוני בצהרים יצרתי קשר ובשעה שלוש אחר הצהרים כבר הייתי בחדרו של הרב לא אמרתי מילה, והרב הביט עליי וגם הוא לא אמר מילה, שאלתי: 'ראש הישיבה חיפש אותי?' – 'נכון זה היה בבוקר אחרי התפילה אז חיפשתי אותך'. וכמי שאומר עכשיו כבר אין על מה לדבר. וסיפר מה היה: 'יהודי יקר בעל נכסים מעוניין לפתוח כולל אברכים בא אליי בבוקר שאל אותי מי יהיה ראש כולל שם? ואני חשבתי שאתה ראוי למשרה הזו. וכיוון שאתה זקוק גם לפרנסה רציתי להציע את שמך רק צריך לשאול אותך קודם לכן חיפשתיך אבל מה קרה? בצהרים הוא חזר שוב והוא כבר נקב בשם של תלמיד חכם פלוני ושאל אותי: 'האם הוא ראוי וטוב להיות ראש כולל?' והנה חשבתי לעצמי כי לא אוכל להכריע באמת מי יותר טוב לו כראש כולל אתה או השני מדוע? כיוון שאתה קרוב לליבי ודווקא משום כך שמא יש לי נגיעה לכן בירכתי אותו: 'בהצלחה לראש הכולל החדש!' וה' יברך אותך במשרה אחרת בעזרת ה' ככתוב 'על מקומך יושיבוך!' אז מפאת הנגיעה וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם צריך שזה יהיה אמת! אז הוא לא יכול להכריע מי יותר טוב, והנגיעה עלולה להטות אז הוא אמר לו: 'בהצלחה עם הראש כולל החדש!' וכולי.

וֶאֱמֶת השם לְעוֹלָם – אמת! אתם יודעים מה זה אמת? תלמיד בא לשאול: 'יש לי ויכוח עם האישה בנושא מסוים' אבל הוא לא רצה להגיד אשתי מחמת העדינות כאילו אמר 'הרבנית' יש לי ויכוח עם הרבנית אז הרב בהתחלה הבין שהוא מדבר על מישהו אחר, והוא שאל אותו: 'האם השואל הוא רב?' אז אמר לו: 'לא! הוא אברך רגיל' אז הרב הוכיח אותו בתקיפות: 'מדוע אמרת רבנית? כיום כל אחד מכונה רב וכל אחת רבנית! הרי בציבור הרחב מי שיכתוב מודעה ויכנה את עצמו בשם 'דוקטור' הוא יהיה מתחזה! ויענש קשות!! כיום לצערנו גם שיכור יכול להיות מכונה רב! וכי הוא יודע משהו?! פוסק באיזה תחום למד ולימד ומי מדבר על צדיק וגאון נאבדה האחריות של התואר הגדול הזה!' ומרוב צער על כבוד התורה התקשה הרב שטיינמן לענות לו על השאלה. מרוב שזה ציער אותו מה זה 'רבנית' או רב זה גאון זה מפורסם זה אמיתי זה מחריט זה, מה הולך פה? עולם של שקר! עלמא דשיקרא.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 023724787.