ביאורים ומעשים מתוך הגדת הרב שטיינמן על נשמת כל חי - ב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום בלחש.

אמן.

באורים ומעשים האגדה של הרב שטיינמן בעניין נשמת קול חי

וידינו פירוסות כנשרי שמיים

טייס.

נכנס לרב שטיינמן והציג עצמו אני טייס.

שאל אותו הרב מה כוונתך שאתה בעל עגלה בשמיים?

לימים סח אותו טייס כיצד הרגיש איך באותו רגע במשפט אחד ריסק לו את הגאווה.

וזה היה תחילת דרכו וחזרה בתשובה.

ורגלינו קלות כאיילות.

רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא,

סיפר

שחלה ואשפזו אותו בבילינסון

והודיעו לו

שהרב שטיינמן בא לבקר אותו.

מיד הוא לבש את החלוק

על בגדי בית החולים, ירד מן המיטה לכבודו

והקדים אותו בפתח.

כיוון שראה אותו הרב שטיינמן אמר לו אתה לא יודע כמה אתה עשיר.

אמר לו אני כזה עשיר?

אז אני מייפה את כוחו של הרב להשתמש בכל העושר שלי ולהשיא את נכדיי.

אמר לי שמע

הייתי כעת בקומה שמינית,

מחלקה של חולי המחלה הידועה.

שוכב שם אחד מגדולי מחזיקי התורה בדורנו.

אחד מגדולי מחזיקי התורה בדורנו.

שעולם התורה חייב לו הכרת הטוב העצומה.

ומצאתי אותו מוטל במיטתו במצב אנוש.

והוא אמר לי הייתי נותן חצי מרכושי עבור היכולת לרדת מהמיטה.

מה הוא אמר לכם?

סיים הרב שטיינמן, אילו הייתם יודעים כמה זה חצי מרכושו הייתם יודעים כמה אתם עשירים כי אתם יכולים לרדת מהמיטה.

הוא היה מוכן לשלם חצי מרכושו

לרדת מהמיטה ואתה יורד מהמיטה אפילו כשאתה חולה.

אז כמה אתה עשיר אתה מבין?

מחרב יצלטנו

עכשיו תקשיבו טוב טוב, החומר הזה,

תחוקקו אותו במוחכם.

זה נוגע גם למצב עכשיו של הפרעות

שנעשות בארץ.

כאשר בעל בחירה רוצה להזיק לזולתו,

בדרך כלל אין מונחים ממנו מן השמיים להפיק את זממו.

רק במקרים מיוחדים נעשה נס ועוצרים בעדו מלהזיק.

כי אדם יש לו בחירה,

הוא יכול להרע ולעתים.

ככה היה אצל משה רבנו.

הקדוש ברוך הוא הצילו מחרב פרעה

ויצילני מחרב פרעה.

רש״י מבאר,

כשגילו דתן ואבירם על דבר המצרי שהרגו משה רבנו,

ביקש פרעה להרוג את משה

ונעשה צווארו כעמוד של שיש.

וכמו שמצינו אצל אברהם אבינו

וכן אצל חנניה, מישאל ועזריה,

כשבעלי בחירה רעה השליכו אותם לכבשן האש

והם ניצלו בדרך נס מן הכבשן.

אף על פי שאותם רשעים שרצו להרע ולהזיק היו בעלי בחירה,

ישנם מקרים מיוחדים שהדבר נמנע מהם בדרך נס.

אבל מצד שני,

במשך הדורות היו צדיקים גדולים שנשרפו על קדושת השם

על ידי רשעים ואנשי דמים,

אשר מן השמיים לא מנעום מלהוציא לפועל את רצונם.

והדבר הזה הוא מדרכי הנהגת השם בעולם.

ראובן אמר לאחיו שלא יהרגו את יוסף

אלא ישליכו אותו לבור.

ומקשים המפרשים,

הרי בבור היו נחשים ועקרבים שהיו ממיתים אותו.

אם כן, מה הועילה עצתו של ראובן?

מבאר אור החיים הקדוש

לפי שהאדם בעל בחירה ויכול להרוג גם את מי שלא התחייב מאיתה

מה שהן כן חיות רעות, אין להן בחירה.

והן לא תפגענה באדם אם לא נגזר עליו מן השמיים.

וזה מה שכתוב

שראובן

ויצילהו מידם

דווקא מידם של אחיו שהם בעלי בחירה והם יכולים

להרוג אותו אפילו אם לא מגיע לו.

אמנם בספר תולדות הגריז אומר הרב שטיינמן,

הגריז מסלנט, זכר צדיק וברכה, מובא

בשם הגאון רבי חיים מוולוז'ין שאמר שמעתי מהחסיד

הכוונה מהגאון

רבי אליהו, הגר״א,

שהיה ריבו של הגאון רבי חיים מוולוז'ין,

אומר שמעתי ממנו

וגם אני אמרתי כן אפילו מנערותי

שזה טעות

מה שמורגל בפי העולם שבעל בחירה יכול לעשות לאדם בלתי גזירת הבורא.

רק שבכל דבר נגזר על האדם

באיזה אבן ינגף.

אבל בבעל בחירה לא נגזר,

איזה בעל בחירה יעשה לו לטוב או למוטב.

אבל אם לא נגזר לו מן השמיים

אין בעל בחירה יכול לעשות לו מאומה.

עד כל נשונו.

אז יוצאת מפה לכאורה מחלוקת

בין אור החיים הקדוש לגאון מווילנא.

שאור החיים אומר שבעל בחירה יכול להרוג גם מי שלא התחייב איתה.

ואילו הגאון אומר

שאין דבר כזה בלי גזירת הבורא.

רק מה?

בעל בחירה לא נגזר איזה בעל בחירה יעשה את הטוב או את המוטב.

אבל אם לא נגזר

מן השמיים,

אין בעל בחירה יכול לעשות לו מאומה.

זאת אומרת, יש אנשים שיכולים ורוצים להזיק לאנשים, אנשים רעים.

והם יעברו ליד הבן אדם הזה,

ולא כתוב מי יהיה שם

שהוא יפגע בו,

אבל מגלגלין חובה על ידי חייו.

איזה חייו?

כל חייו שיכול לעבור שם.

כמו שעכשיו ערפים מכים את היהודים,

אז זה לא דווקא אחד כזה צריך להיות זה שיכה או זה פה ושם,

אבל בעל בחירה להזיק, יכול להזיק,

אמנם בגזירת הבורא לפי הגאון

ולפי אורח חיים,

יכול להזיק כאילו בלי גזירת הבורא.

לא, הוא לא מזכיר את גזירת הבורא.

הוא אומר אפילו מי שלא מתחייב,

שיכו אותו, יהרגו אותו וכו'.

בא הרב שטיינמן

ומיישב את המחלוקת.

הוא אומר זה לא מחלוקת, אין כאן מחלוקת בכלל.

אלא יש לפרש כך.

לפי הדברים של רשי בפרשת בראשית,

כתוב שבתחילה עולה במחשבה לברוט את העולם במידת הדין.

ראה שאין העולם מתקיים,

הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין.

היינו דכתיב, ביום עשות אדוני אלוהים ארץ ושמיים.

זאת אומרת, מה כתוב כאן?

הקדוש ברוך הוא

חשב בתחילה לברוט את העולם במידת הדין.

בראשית ברא אלוהים

את השמיים ואת הארץ, זה מידת הדין. אלוהים זה מידת הדין.

אדוני זה מידת הרחמים.

בסוף מעשה בראשית, מה כתוב?

כתוב, ביום עשות אדוני אלוהים ארץ ושמיים. ביום עשות אדוני אלוהים.

אדוני זה רחמים,

אלוהים זה דין. אז רואים שהרחמים לפני הדין.

אז שיתף את מידת הרחמים עם מידת הדין.

מה הכוונה? הקדוש ברוך הוא נמלך בו?

חזר בו?

לא.

הוא רוצה שהעולם יתנהג במידת הדין.

אבל מידת הדין אם כולם

תשרה עליהם מידת הדין לא יישאר אף אחד.

אז הקדוש ברוך הוא שיתף. אבל עדיין עיקר המחשבה,

עיקר המחשבה הייתה דין.

לכן יש צדיקים

שלא רצו לעבוד את השם במידת הרחמים, רק דין.

אם מגיע להם משהו, שיקבלו.

כך אמר יעקב אבינו,

והיה אדוני לי לאלוהים.

והיה אדוני זה רחמים, לי לאלוהים, לדין.

הוא רוצה לעבוד את השם בדין.

ככה היו אבות הקדושים,

ככה היה רבי עקיבא וככה היו מספר צדיקים גדולים

שלא רצו שום הנחות.

מכל מקום

רואים שהקדוש ברוך הוא בתחילה ברא בדין ואחר כך שיתף רחמים וכולי.

אף על פי ששיתף את הרחמים,

מכל מקום אין המידות שוות תמיד.

זה לא 50% רחמים, 50% דין.

אין הקדוש ברוך הוא נוהג בקביעות,

חצי במידת הדין וחצי במידת הרחמים.

אלא ההנהגה עם כל אחד היא בחשבון מדוקדק.

ורק הקדוש ברוך הוא עצמו יכול לחשב כמה להתנהג במידת הדין

וכמה במידת הרחמים.

ההתייחסות לדרגת האדם על פי זכויותיו וחובותיו

יכולה להיות בדרגות שונות.

היינו, כמה לחשב בחשבון את מידת הדין וכמה לחשב את מידת הרחמים. תלוי.

כל אדם עם זכויותיו וחובותיו.

בעצם זה שניתן לאדם כוח הבחירה

נכלל בזה שלרצונו של בעל בחירה יש השפעה לחשבון שמחשבים עם האדם על מעשיו.

עכשיו אתה יש לך חשבון של זכויות וחובות

ועובר לידך בעל בחירה

ובעל הבחירה הזה רוצה להרע לך למשל.

הוא יכול לגרום לשינוי

במאזן הזכויות והחובות שלך על ידי זה שישתנה

היחס של מידת הדין והרחמים כלפיך.

במקום שאין רצון של בעל בחירה

עובר לידך מישהו ואין לו שום רצון.

בדרך כלל ההנהגה עם האדם במידת הרחמים חזקה מאוד

כי הקדוש ברוך הוא בעל הרחמים

ואם זה אומר שאתה צריך רחמים פירושו שאתה לא חלק.

זאת אומרת יש לך חטאים אולי ועוונות

ורק מידת הרחמים כרגע משתיקה ממך את הדין.

ולמה ניתנת מידת הרחמים?

בשביל שיהיה לך מספיק זמן לחזור בתשובה

ולנקות עצמך. לא עושים רחמים סתם. לא מוותרים. הקדוש ברוך הוא לא מוותר.

אבל מידת הרחמים

לא כל בן אדם מיד

עושה תשובה.

ולכן הקדוש ברוך הוא ברחמיו מאריך אפיים

אולם כאשר יש רצון של בעל בחירה להרע על הזולת עובר לידך רשע שרוצה להזיק

אז ניתן אותו בעל בחירה כוח רב

והוא רוצה לגרום להנהגה חדשה כלפי האדם העומד להינזק על ידו

הוא רוצה לתקוף אותו

במקרה כזה מסתכלים על החטא של האדם

עכשיו שיעבור לידו המזיק הזה מסתכלים על זה כבר במדרגה אחרת כי פה אי אפשר למנוע את בעל הבחירה

כי הקדוש ברוך הוא נותן בחירה

ואז הוא רוצה להזיק

עכשיו מה יהיה מצבו של זה? עד עכשיו הוא התהלך ברחמים

אז עד עכשיו מה? נתנו לו זמן לחזור בתשובה

לא ניצל את זה

ואז קשה להינצל מידו של בעל הבחירה

אז מתגברת מידת הדין ומקטרגת

ואומרת נו נו נו חיכו לו חיכו לו רחמים רחמים רחמים מה עשה עם זה?

כלום הנה עובר לידו של הבעל בחירה רוצה להקות אותו אי אפשר למנוע אותו

אז מה עושים?

כבר מידת הרחמים לא יכולה לעמוד כי אז צריך להיות רחמים מוגברים לאין שיעור

בשביל לבטל את הבחירה של זה

איך אפשר לבטל את הבחירה של זה? יש לו בחירה?

צריך זכויות ענקיות בשביל לבטל עכשיו

את הבן אדם אבל אין לך כי אתה חי ברחמים

אז מתגבר מידת הדין ויכול בעל הבחירה

לפגוע באדם

נמצא

שכדי להינצל מבעל בחירה

צריכים זכויות גדולות במיוחד

כמו שמצינו אצל אברהם

שניצל מכבשן האש

נמרוד היה רשע בעל בחירה

לקח את אברהם והשליך אותו לכבשן האש בעל בחירה הוא יכול לעשות את זה

למי הוא עושה את זה?

לרגל במרכבה כל העולם עומד על אברהם אבינו

ובא רשע יכול לזרוק אותו לכבשן האש

אבל היה לו זכויות מרובות

אז הקדוש ברוך הוא עשה נס והצילו

בעל הבחירה ביצע את מה שרצה, לא נמנע ממנו

אבל בעל הזכויות ניצל ממנו בנס

כך היה עם משה

בעל בחירה רשע פרעה רוצה להרוג

את המנהיג של עם ישראל הגואל

איך הוא יכול כזה רשע מרושע להתעסק עם משה רבנו?

בא הקדוש ברוך הוא בשכר הזכויות של משה רבנו הפך את

הצוואר שלו לשייש

ואז הוא לא יכול לפגוע בו

אז ההוא בעל הבחירה פעל את בחירתו

וזכויותיו של משה הצילו

אבל בדרך כלל במצב כזה

כאשר בעל בחירה מבקש להרוג מישהו ההנהגה עם אותו אדם

שונה

מתייחסים עכשיו לחטאים שלו בדקדוק רב

קודם מידת הרחמים כיסתה

אבל עכשיו כשכבר בא בעל בחירה ורוצה לתקוף

עכשיו מדקדקים יותר אם יש לו זכויות להגנה או לא

רואים שהבן אדם קיבל רחמים בתקופה ארוכה ולא ניצל

אז מה קורה?

מתגברת מידת הדין לפי האורגינל

לפי האורגינל הוא היה צריך לקבל מכות כבר מזמן

אבל הוא משך את הזמן ולא ניצל

עכשיו כשבא בעל בחירה ורוצה להזיק

אז מדקדקים איתו במידת הדין וכולי ואם לא יעשה לו נס

הוא לא יינצל מידו של בעל הבחירה כמו שקורה עכשיו שאתם רואים תוקפים אנשים

אז מה קרה? עד עכשיו הם התהלכו במה?

התהלכו ברחמים

נכנסו עכשיו

באחת הערים, רמלה ולוד

עם פטישים, לא היו בבית, ברחו אנשים מהבית, נכנסו לבתים שלהם, פירקו להם את הבית עם פטישים

לקחו להם דברים וכולי וכולי

כמו בארצות הברית

אז מה קרה? מידת הרחמים הפסיקה כבר

מה קרה? מדקדקים, לא עשו תשובה

אז מגיעה פגיעה על ידי בעל בחירה רע

יש להוסיף בזה שהדבר תלוי גם עד כמה חזק רצונו של בעל הבחירה להזיק

בהתחלה ערפים

הלכו בירושלים ונתנו כאפות לחרדים

סתירות והפילו אותם לארץ

זה היה המטרה

עכשיו הם רוצים להרוג, לעשות לינצ'ים

אז אתה אומר תלוי בכוונה גם של המזיק

אם הרצון שלו חזק להזיק

ככל שהרצון של הרשע להזיק גדול יותר

נצרכים כוחות וזכויות גדולים יותר להינצל ממנו

אבל אם האדם חייב וחי ברחמים

מי יודע אם יש לו מספיק זכויות

מעבר לחובות

אבל אם הרצון שלו להזיק הוא מועט של הרשע

אז גם ההנהגה כלפי האדם יכולה להיות במידת רחמים גדולה יותר

לפי זה נמצאנו למדים

שאכן אין דבר שאפשר לעשות בלי שנגזר משמיים

כמו שאמר הגאון

אלא שרצונו של בעל הבחירה הרשע

משנה את ההנהגה כלפי האדם

ככל שהרצון חזק יותר קשה להינצל מפניו

אז זאת אומרת הוא יכול לפגוע במי שלא ראוי להיפגע

באיזה מידה?

אם מידת הרחמים הייתה ממשיכה

כי עד עכשיו הוא לא נפגע

אבל כשבא בעל הבחירה הזו הוא יכול לפגוע

במי שהיה מוגן

במידת הרחמים

אבל בגלל שלא ישללו את הבחירה של הרשע

כי כך קבע הקדוש ברוך הוא בבריאה שיש בחירה לכל אדם

להרע או להטיב

והשם לא רוצה לשנות סדרי בראשית

אז מה יקרה?

הוא מתקרב להזיק

ואז נמדד עכשיו הזכויות של הבן אדם

האם תהיה לו הגנה?

האם מגיעה לו מידת רחמים מוגברת?

ואז בודקים ורואים

אם לא, אין לו מספיק זכויות, אז הוא ייפגע

אז בעל הבחירה

יכול להפיק את זממו

והקדוש ברוך הוא אם יש לו זכויות גדולות יציל אותו

ואם אין לו הוא ייפגע

וכמובן שתלוי כמה הוא רוצה להזיק

ויש עוד דבר

ככל שיש לגוי זכויות רבות יותר

כך יש להם שליטה רבה יותר על כלל ישראל

גויים

שיש להם זכויות

יש להם שליטה על ישראל כמו שנבוכדנצר היה לו זכויות ארבע פציעות שהוא פסח והוא החריב את בית המקדש

והוא הרג מיליונים

היה לו זכויות

וקשה מאוד להנצל מהם

לפי שאז ההנהגה עם כלל ישראל היא ביותר שיתוף עם מידת הדין

מזה אלפיים שנה שאנחנו בגלות

במשך הדורות

היו גזרות קשות כנגד היהודים

רציחות ורדיפות נוראות

ודמם נשפך כמים

כל זה התרחש

על ידי כוח הבחירה של אומות העולם

שברצונן החזק יכולים לרדוף ולהרוג רחמנא לצלן

וכשיש להם בחירה רעה כזאת

ההנהגה כלפינו תקיפה ביותר

יש תביעה גדולה יותר על החטאים שלנו

למה עוד לא חזרתם בתשובה אלפיים שנה?

ואז

מידת הדין שולטת ויש יותר דקדוק דין ופחות סליחה ומחילה

זאת אומרת ממתינים שנה שנתיים דור שניים שלוש פוגרומים

מה קרה?

יש בחירה לרשעים

והם רוצים להזיק ואז בוחנים ישראל עשו משהו מאז שקיבלו רחמים או לא

מה ניצלו את זה לטובה או לרעה

ואז מדקדקת מידת הדין ואומרת הנה לא עשו שום דבר

ואז מידת הדין מתגברת

ובעלי הבחירה הרעים יכולים לבצע מה שהם רצו

עכשיו יש עוד דבר

אחד הגורמים לנתינת כוח ביד הגויים?

למה ישראל נמסרים בידיהם של הגויים?

בגלל שאנחנו נעזרים בהם

כך אנחנו מרבים להם זכויות

ומגבירים את כוחם

כתוב חסד לאומים חטאת אסור לקחת מהם צדקה ונדבה

מי שלוקח מהם

הוא עושה חטאת לישראל

כאשר אין אנו נעזרים בהם

ולא מקבלים מהם צדקה וחסד

אז אנחנו מונעים מהם זכויות

אז יהיה קשה להם לפגוע בנו

אבל אם הם בעלי זכויות

ונעזרנו בהם

אז אנחנו בבעיה

לכן חסד לאומי חסד שלאומים רוצים לעשות זה חטאת לנו

ולכן אסור לקחת מהם צדקה

ואם נתן לך מישהו צדקה תן לו תמורה מיד

כשיש להם פחות זכויות יש להם פחות כוח

ואז הנהגה עמנו

יותר שיתוף של מידת רחמים

וממילא קל לנו להינצל מהם.

היה אב בית דין בירושלים הרב בנגיס זכר צדיק וברכה שבזמן הפרעות בירושלים כמו עכשיו

היה הולך לבית הכנסת ולא חושש

אמרו לו הם יכולים להרוג

הם רוצים לפגוע

לא חושש שאלו אותו למה איך אתה סומך על מה אתה סומך

אסור לסמוך על הנס

אמר להם מי שלא נהנה מהגויים

ואין לו שום דבר מן הגויים

לא יכולים לפגוע בו.

זאת אומרת הוא לא הולך בתרבותם היום כולם כמעט בתרבות הגויים הלבוש האוכל

ההנהגה הבית

המוזיקה הכל הכל זה של גויים

הכל זה של גויים תרבות גויים גם החרדים

הכל זה של גויים גם השירים המוזיקה

הופעות, הכל, הכל של גויים.

תיאטרונים יש לחרדים,

ויש להם גם קולנוע וסרטים,

ויש להם כל מיני קשקושים,

ממש כמו הגויים.

הוא אמר, מי שאין לו שום חיבור לגויים ולא נהנה מהם,

לא יכול להיפגע מהם.

זה מה שכתוב שבאחרית הימים, מי לא ייפגעו מהגויים?

מי שאין להם שום קשר איתם.

עכשיו, אומר הרב שטיינמן, אם כך הדבר במידת פורענות,

הרי מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות.

אם כן, על אחת כמה וכמה שכוח רצון

של בעל בחירה להיטיב יכול לחולל מהפכה בהנהגתו של הקדוש ברוך הוא בעולם.

אם בעל בחירה רשע

עם כוונה רעה יכול עד כדי כך להזיק

ולשנות הנהגה כלפי יהודי או יהודים,

וזה נקרא מידת פורענות,

כתוב שמידה טובה פי חמש מאות.

אז אם בן אדם יהודי יש לו כוונה להיטיב,

הוא עוד לא היטיב,

יש לו כוונה להיטיב,

ובבחירה שלו הוא רוצה להיטיב,

יכול לחולל מהפכה בהנהגתו של הבורא יתברך.

זאת אומרת, אם כולם עכשיו יקבלו על עצמם,

אנחנו רוצים להיטיב ליהודים, לגמול חסד אחד עם השני,

לא לשנוא חינם, ולא, לא, לא, לא, לא, וכל מיני דברים כאלה טובים, אפילו רק בכוונה, ועוד לא ביצענו,

אנחנו יכולים לשנות עכשיו את כל הפרעות, הפוך, הפוך, הפוך,

על הפוך, הפוך, הפוך,

פי חמש מאות.

אומר הרב שטיינמן, צא וראה,

אם במידת פורענות

יכול רצון תקיף

של בעל בחירה רשע

להשפיע עד כדי כך שיהרגו שישה מיליון יהודים.

רשע אחד בעל בחירה

גרם לשישה מיליון יהודים שיירצחו.

אם כן, גדולה פי כמה וכמה השפעה של כוח רצונו הטוב

של בעל בחירה

על ההנהגה עם האדם,

ומן השמיים ינהגו עמו בחסד ורחמים.

אז לא רק הוא משפיע על הבריאה,

על עצמו,

כיוון שהוא רוצה להיטיב,

אז ככה התנהגו איתו בהטבה גמורה.

אדם שמתעלה ומתרומם במעלותיו ומגביר את הרצון הטוב,

על ידי כך יכול להשפיע על כל ההנהגה בבריאה

ולהפוך אותה ממידת הדין למידת הרחמים.

אם במציאות רואים אנו שאין זה כך,

על כורחנו שמידת הרצון שלנו חלשה.

אם לא הצלחנו לשנות את הגזרות,

משמע שהרצון שלנו להיטיב חלש.

פעם באו תלמידים ואמרו לרב, כבוד הרב,

למה מלך כוזר, גוי, בא לו מלאך שלוש פעמים?

נכוון אותו בדרך האמת,

ואנחנו רוצים

לעשות רצונו יתברך ולא בלענו שום מלאך.

כידוע, מלך כוזר היה גוי, היה עובד עבודה זרה, כי חשב שכך עובדים את האלוקים.

הוא הבין שיש כוח עליון, לא ידע איך עובדים אותו.

אז הוא הקריב קורבנות כמו כולם.

בא אליו מלאך בלילה ואמר לו,

כוונותיך טובות,

מעשיך אינם טובים, אינם רצויים.

כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים.

שלוש לילות.

אז הוא הבין שזה לא סתם.

ואז הוא החליט לחקור מה עושים, מה נכון,

בתחקר כומר ושייח'

ורב יהודי.

בסוף הגיע למסקנה שהחכם היהודי צודק,

התגייר וגייר שש מיליון כוזרים.

מביניהם זה הרוטשילדים.

אז שואלים, למה לא בא מלאך?

אנחנו יהודים, בני אברהם, יצחק ויעקב.

אנחנו גם רוצים לעבוד את השם בשלמות,

בתמימות, למה לא בא מלאך?

מה ענה להם?

הוא רצה באמת,

עד הסוף.

אתם רוצים, אבל לא עד הסוף.

אתמול שאלתי פה מישהו, תגיד לי,

אתה רוצה לעבוד את השם בשלמות?

אמר לי, כן.

אמרתי לו, אתה מוכן להיות כמו הרב קנייבסקי?

רק ללמוד תורה, לא לזוז מהספר כל הזמן, אין שום דבר אחר. זהו, כל החיים. מעכשיו,

כל החיים.

מה הוא ענה לי? לא, עוד לא.

אז הוא רוצה או לא רוצה?

רוצה זה

לא בדיוק רוצה.

זאת הבעיה.

כשרוצים 100% משיגים 100%.

יש לקלט את רוצה, רוצה, רוצה. תשמעו אותה.

רות המואביה רצתה, רצתה להתגייר.

חמותה נעמי אומרת לה, לא כדאי לך.

תחזרי אל בית אביך.

את בת מלך,

מלך מואב, תחזרי, יהיה לך כבוד, הכול. אין לי מה להציע לך. אני זקנה כבר.

אין לי כלום.

אני ערירית. אין לי כסף. אין לי שום דבר.

אין לי ילדים לתת לך.

אז בשביל מה לך להתחבר אליי?

אבל היא דבקה בה, לא רצתה לוותר. אמרה לה, באשר תלכי אליה. אלוקיי, אלוקיי. הכל, הכל, הכל. הכל אני מוכנה.

אני מוכנה תריג מצוות. אני מוכנה ארבע עמיתות בדין. אני מוכנה הכל, הכל, הכל.

אני רוצה להתגייר.

בטרק היא מתאמצת.

ותחדל לדבר עם מה.

זהו. אז היא הבינה שזהו. סגור הדבר. יש לה רצון עז, עז, עז.

יש לי כמה דרשות על זה.

ועם רצון עז, עז כזה,

היא הביאה את דוד המלך ואת מלך המשיח שהגאל את העולם כולו.

זה נקרא רצון.

זה נקרא רצון.

פעם דיבר אחד שהתגייר באחת ההרצאות שלי ופנה ליהודי ואומר, אני נלחמתי בשביל להיות יהודי. אתם נולדתם יהודים, לא רוצים להיות יהודים? לא עושים מה שצריך לעשות?

דברים נוקבים מאוד, הוא אמר.

אז אדם שמתעלה ומתרומם במעלותיו ומגביר בו את הרצון הטוב, על ידי כך יכול להשפיע על כל הנהגה בבריאה ולהפוך אותה ממידת הדין

למידת הרחמים.

אם במציאות רואים אנו שאין זה כך,

על כורחנו שמידת הרצון שלנו חלשה,

אם ישאלו אדם האם רצונו להתעלות ברוחניות ולהגביר את הרצון הטוב,

בוודאי אומר שכן.

אבל כנראה אין הרצון הטוב חזק כל כך

כמו להבדיל הרצון של הרשע לרצוח יהודי.

אם היה ליהודים רצון להיטיב ליהודי כמו שיש רצון לערבי להרוג יהודי,

היינו הופכים את העולם.

אבל הרצון שלנו לא כזה.

נמצאנו למדים כי עיקר העבודה המוטלת עלינו זה להגביר בנו את המידה העצומה של הרצון לטוב

להתעלות בתורה ובעבודת השם.

הדבר הזה יכול לשנות לא רק את האדם עצמו,

אלא בכוחו לחולל ולהשפיע מהפכה בכל הבריאה כולה.

אז הנה, יש לכם חומר למחשבה ולביצוע.

עכשיו תבדקו כמה הרצון שלכם להיטיב

גדול מאוד.

אם אתם לא מצליחים להשפיע, הרצון שלכם חלש.

זה בקדר משאלה רק,

אבל לא רצון אמיתי,

וחבל.

רבי חנניהו ברגשו אומר,

רצוע הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל,

נביא כוח,

קרבו לעם תורה ומסוות,

שנה אמור אדנו חפש למען סתגו,

יגדיל תורה ויאדיר.