ביאורים ומעשים בברכת המזון על פי הרב שטיינמן זצ"ל - יז | הרב אמנון יצחק

ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו – הבקשה שיבנה ה' את ירושלים מהרה צריכה לנבוע מעומק הלב דבר זה יתכן רק למי שיש תחושה שאיבד משהו נורא בבית המקדש בדור שלנו התחושה של האובדן כהתה מאוד ההבדל בין הדור הזה לדור הקודם ממש עצום! פעם יהודים פשוטים קמו באמצע הלילה ישבו לארץ ובכו בדמעות שליש! כשעשו 'תיקון חצות' הם הרגישו את החורבן! עד כדי כך שהגמרא מספרת במסכת כתובות על גוי שרדף אחרי יהודי וכיוון שראה שלא יכול להשיגו הזכיר לו את 'חורבן בית המקדש!' ואז היהודי כבר לא היה יכול לרוץ כשנזכר  שהמקדש חרב - חשך עליו עולמו! כך נראו יהודים של פעם, וכיום מלבד כמה אנשים מורמים מעם - אף אחד לא יכול להרגיש כך! מדוע? מה גורם לכך, פעם תחושת הגלות היתה מוחשית יותר יהודי יצא לרחוב הרגיש גלות! יהודים אצל הגויים לא חיו חיים טובים כמו שעכשיו מתחיל שבכל מקום בארה"ב הפלסטינים רודפים את היהודים מכים וחובטים ובכל העולם זה מתפשט עכשיו! יהודים אצל הגויים לא חיו חיים טובים והכמיהה לגאולה לבנין ירושלים היתה דבר המתבקש אפי' פשוטי העם לא היה להם קשה לבכות! מלבד מהצרות מהשכנים הגויים גם לא היה להם מה לאכול בבית! היום הכל נראה אחרת רוב הציבור שקוע עמוק בחיי העולם הזה! ולא חשים כלל גלות חכמים זכרונם לברכה בתענית ל' אומרים: 'כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה!' הכוונה אינה שהאדם מתנהג כאבל אלא שירגיש בלב כאבל שיראה כמי שמתו מוטל לפניו! רק כך ניתן לבקש מעומק הלב: 'שה' יבנה לנו במהרה את בית המקדש!' 

והעלנו לתוכה – והעלנו, הכתוב אומר (דברים יז ח) וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כותב רש"י וְעָלִיתָ מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות! במסכת קידושין סט' לומדים שגם ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות וכך מובא בזבחים נד' 'מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות!' לכאורה יש להעיר ממה שאחז"ל בסוטה ה': 'לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב"ה הניח כל ההרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני' ואילו כאן רואים שהשראת השכינה היא במקום הגבוה ביותר! ויש לומר: הר סיני היה בחירתו של הקב"ה והשי"ת בחר להשרות שכינתו במקום נמוך אבל כשאנחנו צריכים לבחור מקום לקב"ה שישרה שכינתו – צריכים לבחור עבורו את המקום הגבוה ביותר! שתשרה שם שכינה, נו, אבל עדיין יש להקשות: במדרש תנחומא כתוב (בראשית כב ד) וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק והיאך נראה מֵרָחֹק? מלמד שמתחילה היה עמוק כיוון שאמר הקב"ה: 'להשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש' אמר: 'אין דרך מלך לשכון בעמק אלא במקום מעולה ומיופה ונראה לכל!' מיד רמז הקב"ה לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום א' לעשות מקום לשכינה, לפיכך נקרא הַר הַמּוֹרִיָּה (דברי הימים-ב ג א) שמיראתו של הקב"ה נעשה הר! עד כאן לשון המדרש. הרי שהקב"ה הוא שאמר שצריך לעשות הר גבוה! מצד א' הוא בחר את הר סיני הנמוך ופה הוא בעצמו אמר לעשות גבוה להשרות שכינה?

אלא התירוץ אומר הרב שטיינמן: נראה שבמתן תורה על הר סיני היו ישראל צריכים רק לשמוע את עשרת הדיברות! הר סיני לא נועד על ידי הקב"ה לעבוד אותו שם אף על פי שאחר כך זבחו שם קרבנות מכל מקום ייעודו לא היה לעבודה כי אם לשמיעה בלבד לשמוע את עשרת הדיברות.  אבל בית המקדש הוא מקום המיועד לכך שאנשים יעבדו שם את הקב"ה ועבודת ה' צריכה להיות במקום גבוה ומעולה ומיופה ונראה לכל! וכך הדין אומר הרמב"ם שצריכים לבנות בתי כנסת במקומות גבוהים ובית כנסת צריך להיות גבוה מבית העיר וכולי וכולי. 

והעלינו לתוכה ושמחנו בנינה ונאכל מפריה – הגמרא בפסחים ח': 'מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים: 'אלמלי לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו!' נמצאת עליה שלא לשמה!' זאת אומרת פירות גינוסר זה הכי משובחים שיש בארץ ישראל! אז מתאים היה שבירושלים יהיה פירות כאלה יש הרבה עולי רגלים והכל עולים לשמה אז שיהנו מטובה! ונאכל מפריה והעלינו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה אז איזה פירות הכי טובים שיכולים להיות שם? פירות גינוסר! ולמה אין פירות גינוסר בירושלים? כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים 'אילמלי לא היינו עולים לירושלים אלא לאכול פירות גינוסר – דיינו!' איי! איזה טעים זה היה משהו! - נמצאת שהעלייה הייתה לא לשמה! טוב, אומר הרב שטיינמן: צריך ביאור, וכי כל הדברים הטובים היו צריכים להיות בירושלים? וקשה: למה אין שם פירות גינוסר? נראה לפרש: לפי מה שכתבו התוספות בבא בתרא כא' בשם הספרי: 'גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד  לפי שהיה עומד בירושלים עד שהיה אוכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוין ליראת שמים ועוסק בתורה!' גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, מעשר שני צריך לאכול אותו בירושלים עולים לירושלים ואוכלים אותו זאת אומרת כל הפירות שהאדם  יש לו של מעשר שני צריך להעלות אם יש לו הרבה מאוד צריך לפדות את זה בכסף קונה שמה ואוכל שמה. ולמה הוא גדול המעשר שני שמביא לידי תלמוד? כשהוא עומד בירושלים עד שהוא יאכל את המעשר שני שלו בינתיים מה הוא רואה? כולם בירושלים עוסקים במלאכת שמים ובעבודת  הקודש! רואה כהנים בעבודתם ולויים בשירם וזמרם וגם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה! אז זה גורם לו שהוא יבוא לידי תלמוד. טוב לפי זה יתכן שהשאלה  למה אין פירות גינוסר בירושלים היתה לפי שבירושלים היו צריכים להיות דברים טובים אלו בשביל שתהיה סיבה לאנשים לשהות בירושלים  ועל ידי שיראו את כולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה יבואו ליראת שמים לעסק התורה! אז השאלה שצמחה: למה אין פירות? זאת אומרת זה היה מסייע כמו שמעשר שני מסייע לתלמוד ליראת שמים גם הפירות היו מושכים את האנשים להגיע לירושלים ברגל ואז היו זוכים לתלמוד כמו המעשר שני שגורם! אז זה המקור לשאלה, ועל זה מתרצת הגמרא מכיון שהיו עולי רגלים אומרים אלמלי לא היינו עולים אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו נמצאת שעליה שלהם לירושלים לא לשמה אם כן כבר לא כדאי שיהיו פירות גינוסר בירושלים! למה? כיון שעל ידי זה נמצא שהיו עולים לרגל לא לשמה! אף שאמרו חכמים זכרונם לברכה 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואף על פי שלא למה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה!' אבל כאן יכול להיות מכשול לאותם עולים שאם לא יהיו פירות גינוסר - הם לא היו עולים לשם! אז לכן אין פירות גינוסר בירושלים. 

והעלינו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפריה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה - התוספות בבא בתרא כא' מביאים את מה שאמרנו קודם: 'שגדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד' לפי שהיה עומד בירושלים עד שהיה אוכל ממעשר שני שלו היה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוין ליראת שמים ועוסק בעבודה, ואע"פ שמצוה לעלות לרגל ג' פעמים בשנה כנראה שזה עדיין לא מספיק והיו צריכים להגיע לירושלים עם המעשר שני כדי שיושפע מאוירת הקדושה שבה! אז כולם חייבים לעלות לירושלים 3 פעמים ברגלים בזמן שהבית היה קיים, ומעשר שני זה לא חייב להיות ברגלים אז התוספת הזו שחייבו לאכול בירושלים בשביל שיגיעו ליראת שמים זה כנראה שצריך עוד חיזוק! ולהגיע לירושלים עוד פעם ועוד פעם כמה שיותר. מתוך 7 שנים ב-4 שנים מפרישים מעשר שני צריכים להעלות את הפירות לירושלים ולאכול אותם שם, או לפדות אותם בכסף ולקנות בכסף דווקא  מיני מאכל ולא בהמה טמאה, לא מטלטלים או קרקע וגם לאכול אותה בירושלים צריך, נמצא שקרוב ל-11 מהיבול היוצא מן השדה צריכים להשתמש בו במקום שישנה  השראה של קדושה! שהרי יצטרך לשהות בירושלים מקום בו אנשים עוסקים בדברי קדושה, וכנראה שכל ירושלים היתה  תחת הרושם של עבודת השם ובהקרבת הקרבנות והיהודים שהיו בירושלים התרוממו במידה גבוה יותר  מאשר בעיר אחרת! כי קרבתם לבית המקדש  השפיעה עליהם את ההשפעה המבורכת כשיהודי היה בא לאכול את מעשרותיו בירושלים היה מתעכב שמה כמה ימים עד שיסיים את אכילת המעשרות ובימים אלה היה מתרומם ועל זה נאמר (דברים יד כג) לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' מזה מתרגל וסופג לעצמו את הרגש להתרומם במעשה המצוות להיות עובד השם! 

ויתכן שזה גם הענין של דין לינה של המביא קרבן כי רוצים שאדם שהתחיל להתקרב והביא קרבן - שיתקרב עוד! אלא שאי אפשר לתבוע מאדם שיישאר בקביעות בירושלים, שכן השבטים קיבלו נחלה בכל רחבי ארץ ישראל ואין אפשרות שכל כלל ישראל יהיו אורחים בקביעות בירושלים,  אבל אמרו שלכל הפחות יישאר ללון בירושלים, כי אפילו אם רק יישן שם בלילה - כבר נמצא תחת רושם מקום שמרגישים בו יראת שמים בכל פסיעה! מקום שעוסקים בו בעבודת ה' וזה יגרום לו להתרומם במידה מרובה וישפיע על יתר זמנו  בזמן חזרתו לעירו בעבודתו בשדה! למדנו מזה: שאדם הנמצא רחוק ממרכז הקדושה וכך גם הנמצא במרחק ממרכז יהודי צריך לבוא מיד פעם להתחזק ביראת שמים! ואכן בכל הדורות היו אנשים גדולים שנסעו מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים לשהות במקום שיתחזקו בו בתורה וביראת שמים – המקום קובע! בקיצור, וכך פוסק הרמב"ם שצריך לדור בעיר שיש בה יראת שמים! ואם לא – לעבור לאחרת.

והעלינו לתוכה – בילקוט שמעוני מובא: 'אלקנה היה מעלה עמו לרגל את אשתו בניו אחיותיו וכל קרוביו, היו באים לירושלים ולנים ברחובה של עיר והיתה המדינה רוגשת בהם והיו שואלים אותם: 'להיכן תלכו?' ופה כתוב שהם היו באים ולנים ברחובה של עיר! אני קראתי שהיו בדרך לירושלים היו לנים ברחובה של עיר ואומרים: 'שעולים לירושלים לבית השם בשילה שמשם תצא תורה ומצוות! ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד?' מיד עיניהם משגרות דמעות! אומרים להם: 'נלך עמכם?' ואומרים להם: 'הן!' ועד לשנה הבאה 5 בתים, לשנה אחרת 10 בתים, עד שהיו כולם עולים!' תראו מה זה.... מה זה דבקות במטרה! ישנים בדרכים!! ברחוב, לא מסכימים להיכנס לשום בית שמזמינים אותם בשביל שיתעוררו שאלות ואז הם יצרפו 5 משפחות, עוד שנה עוד 5 משפחות, ואי! ובדרך שהיה עולה שנה זו לא היה עולה שנה אחרת – כל פעם הולכים לירושלים מכיון אחר! כי אלה כבר מכירים אותם משנה שעברה, עד שהיו עולים לירושלים. אמר לו הקב"ה: 'אלקנה! אתה הכרעת את ישראל לכף זכות  וחינכת אותם במצוות וזכו רבים על ידך – אני אוציא ממך בן שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצוות!' הא למדת בשכר אלקנה? שמואל!' הוא זכה לשמואל הנביא – אלקנה! והנה אף על פי שלא עברו עדיין כל כך הרבה דורות ממתן תורה ועד לדורו של אלקנה, מכל מקום אלקנה  הרגיש שבני דורו התרפו במצוות עליה לרגל,  ולא עלו לרגל לשילה! ולכן ראה צורך לחזק את האידישקייט (יהדות) בנושא הזה, מסיבה זו אלקנה וכל משפחתו לנו ברחובות! בפרהסיא, ואף על פי שיהודי צריך להתנהג 'בהצנע לכת' כמו שכתוב (מיכה ו ח) וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ ועוד מובא בחז"ל שהלוחות הראשונים שהיו בפרהסיא  בתשואות ובקולות שלטה בהן עין הרע! שאין לך יפה מן הצניעות! מכל מקום בחר אלקנה לעלות בפרהסיא ללון ברוחבה של עיר לא בתוך בית שראה צורך לעשות רושם על בני דורו והרגיש שהיהדות בסכנה! ויש צורך לעשות מעשים לא שגרתיים ולהשפיע על בני דורו לחזק אותם עד שעלו כולם לרגל.  - מזה צריכים ללמוד עד כמה מסוגל אפילו אדם א' להשפיע על הכלל כולו! 

ומה רב שכרו שזכה אלקנה לבן שהכריע את ישראל לכף זכות! מי זה הבן? שמואל הנביא! לא זו בלבד שהיה נביא, אלא שקול כנגד משה ואהרון! אומרים בשם רבי ישראל סלנטר זצ"ל שאמר: איך ייתכן שישנם לו' צדיקים נסתרים?! אם הם צדיקים - והם רואים שאש בוערת בכלל ישראל! איך הם יכולים להיות נסתרים? איך הם יכולים לשבת מרחוק! ולא לעשות כלום? הנה, כשאלקנה ראה שהמצב של כלל ישראל לא טוב ואם ימשיך המצב ישאר כך  מי יודע להיכן כלל ישראל יגיעו? עשה מעשים שלא כדרך המקובל! לן ברוחבה של עיר עד שעשה מהפכה בכלל ישראל! וכולם עלו לשילה!! 

לכאורה  צריך עיון אומר הרב שטיינמן: בילקוט כתוב 'לשנה הבאה 5 בתים, לשנה אחרת 10 בתים', ואפי' אם התנהג כך אלקנה במשך 20 שנה אז עלו איתו 200 בתים אז איך היתה השפעה על כל ישראל עד שעלו כולם לרגל? אלא אומר הרב שטיינמן ההשפעה הרוחנית היתה גם על האחרים! וגרם להם שגם הם יבואו כי כל משפחה שעלתה שמעו בני משפחותם שהם עלו וזה גרר וגרר ואותם הבתים שעלו השפיע על בתים אחרים שיעלו אף הם והחיזוק שהוא עשה בסביבתו גרם לכל כלל ישראל שיתחזקו ויתקרבו לקב"ה! 

מה ראה אלקנה לחזק במיוחד בדבר זה? אפשר לפרש: לפי מה שכתבו התוספות 'לפי שהיה רואה קדושה גדולה בכהנים עוסקים בעבודה! היה מכוין ליבו יותר ליראת שמים וללימוד התורה!' כדדרשינן בספרי לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה - גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה, אדם שהיו לו הרבה פירות של מעשר שני והוצרך לשהות בירושלים עד שגמר לאוכלם לבינתים התרשם מהרוח והאוירה שהיו בירושלים אע"פ שהוא לא שהה כל היום בבית המקדש מכל מקום בכל ירושלים היתה אוירה של יראת שמים וכולם התעסקו בתורה ובעבודה זוהי הסיבה שאלקנה בחר לחזק את כלל ישראל דווקא במצוה זו! ואלקנה ידע כי אדם  הנמצא במרחק מן הקדושה הוא מתקרר! ומתרחק מן הקב"ה ולכן עשה מאמץ לקרב את בני הדור אל מקום הקדושה ולגרום להם שיעלו לרגל לשילה. ועוד יתכן לומר שאלקנה רצה לחזק מצוה זו   משום שבעלייה לרגל יש עניין מיוחד שכביכול הקב"ה רוצה להתראות עם כלל ישראל כמו הגמ' במסכת חגיגה ב': 'כדרך שבא לראות כך בא להיראות!' כביכול יש לקב"ה געגועים לראות את עם ישראל ולכן הוא רוצה שיבואו למקום השכינה  וכך מתגברת ההתקשרות ביניהם כמו אדם שרוצה לראות את ידידו שלא ראו זמן רב משתוקק ומתגעגע לראות כך הקב"ה רוצה לראות את בניו אע"פ שהקב"ה בוודאי אינו צריך לכלום! מכל מקום רצונו בטובתם של כלל ישראל וטובתם היא - שהם קרובים אליו! לכן בחר אלקנה דווקא במצווה זו, וזכה בה בשמואל הנביא! ושמואל הנביא הפיץ קדושה ותורה ומוסר בכל עם ישראל! והיה סובב את כל ארץ ישראל כל שנה!!

בקדושה ובטהורה – בעת השיעור של הרב שטיינמן במסכת שבת דף קכז' הגיעו למאמר: 'ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחים ביקור חולים עיון תפילה השכמת בית המדרש המגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות" שאל הרב שטיינמן את המקשיבים לשיעור: 'אימרו לו, מה הדבר הכי קשה לקיים! מכל ששת הדברים הללו?' אחד הנוכחים השיב: 'הדבר הקשה - לדון את חברו לכף זכות!' אמר הרב שטיינמן: 'גם אני סבור כן' כשהרצו את הדברים  לפני רבי חיים קניבסקי אמר:' שהנה בגמרא  בתענית כ'  מובא: 'שאלו את תלמידיו את רבי אידא בר אהבה: 'במה הארכת ימים?' אמר להם: 'מימיי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא דיברתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפים ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חברי!' לדעתי אומר הרב קניבסקי: הדבר הקשה מכל מה שמנה ר' אידא בר אהבה – הוא? לא להרהר בדברי תורה במבואות המטונפות! שאלו אותו: 'אז איך אתה מתנהג כשאתה עובר במקומות כאלה? האם אתה מצליח להינצל מלהרהר שם בדברי תורה?' הוא כולו תורה! אמר: 'שהוא מתעסק בתרגילי חשבון' ועם כל זה עדיין קשה לו מאוד לא להרהר בדברי תורה! 

פעם לימד הרבי מברדיטש'וב זכות על אדם שהיה כופר לגמרי! אמר: 'שהוא מקנא בו!' אז הוא אומר: 'למה אתה מקנא בו?' אמר: 'כי הוא בטוח לא מהרהר בשירותים בדברי תורה...'

שאלו את הרב שטיינמן על אפשרות של גידול ארנבות בבית לילדים? התשובה של הרב היתה: שכתוב בספרים שאם מסתכל על דבר טמא – ארנב זה טמא – זה משפיע על נפש האדם! וזה יכול לגרום שמחמת כן יתגלגל לבוא לראיה אסורה!  

בקדושה ובטהרה - כשהיה הרב בארגנטינה שאלו אותו: אם כדאי לפתוח מוסדות תורה לא על טהרת הקודש? כדי לשמור על חילונים שלא מגיעים לישיבות אבל לכאלה מקומות הם יגיעו! ענה להם הרב: 'חס וחלילה לפתוח מקומות כאלה! משום שהתורה נמסרה לנו בטהרה ובשלימות והתפקיד שלנו להמשיך למסור אותה כמו שניתנה לנו! ואם יש חס ושלום יהודים בדרך לא נכונה הקב"ה ידאג להם! זה לא מסור לנו, לנו אין רשות לנגוע בפיקדון שבידנו ולפגום בשלימותו.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787