ביאורים ומעשים בברכת המזון על פי הרב שטיינמן זצ"ל - יז | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 23.05.2021, שעה: 07:54
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, גמליאל בן משה וסעידה,
יזכה למשמורת מלאה על ילדיו, אליה ואוריה, ולגדלם
לרובות מהם נחת,
ינצל מן המשפטים, יקרעו כל שטרי חובותיו, הרוחנים הגשמיים, פרנסה ברבע, עזבו גגון,
עם צנועה וחסודה, הולכת דרכי האמת, שלום בית אמיתי של בת נפש, שמחה אמיתית, תשם שמיים.
להיות עבד אמיתי,
מחשבות טהורות, לעבודתו ידברו, ולהיות בשלום לכל המשפחה, בריאות איתנה, לכל המשפחה.
באורים ומעשים מהגדתו של הרב שטיינמן
בעניין ברכת המזל.
ובני ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו.
הבקשה שיבנה השם את ירושלים מהרה צריכה לנבוע מעומק הלב.
דבר זה ייתכן
רק למי שיש תחושה שאיבד משהו נורא בחורבן בית המקדש.
בדור שלנו התחושה של האובדן קהתה מאוד.
ההבדל בין הדור הזה לדור הקודם ממש עצום.
פעם, יהודים פשוטים קמו באמצע הלילה, ישבו לארץ ובחו בדמעות שליש
כשעשו תיקון חצות.
הם הרגישו את החורבן.
עד כדי כך שהגמרא מספרת במסכת כתובות על גוי שרדף אחרי יהודי.
וכיוון שרש לא יכול להשיגו,
הזכיר לו את חורבן בית המקדש,
ואז היהודי כבר לא היה מסוגל לרוץ,
כשנזכר שהמקדש חרב.
חשך עליו עולמו.
כך נראו יהודים של פעם.
וכיום,
מלבד כמה אנשים מורמים מעם, אף אחד לא יכול להרגיש כך.
מדוע? מה גורם לכך?
פעם תחושת הגלות הייתה מוחשית יותר.
יהודי יצא לרחוב רגיש גלות.
יהודים אצל הגויים לא חיו חיים טובים. כמו שעכשיו מתחיל, שבכל מקום בארצות הברית הפלסטינים רודפים את היהודים, מכים וחובטים,
ובכל עולם זה מתפשט עכשיו.
יהודים אצל הגויים לא חיו חיים טובים.
הכמיהה לגאולה לבניין ירושלים הייתה דבר טבעי ומתבקש.
אפילו פשוטי העם לא היה להם קשה.
שנבכות.
מלבד הצרות מהשכנים הגויים,
גם לא היה להם מה לאכול בבית.
היום הכול נראה אחרת.
רוב הציבור שקוע עמוק בחיי העולם הזה ולא חשים בכלל גלות.
חכמים, זיכרונם לברכה, בתענית למד אומרים כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
הכוונה אינה שאדם יתנהג כאבל,
אלא שירגיש בלב כמו עוול,
שיראה כמי שמתו מוטל לפניו.
רק כך
ניתן לבקש מעומק הלב שהשם יבנה לנו במהרה את בית המקדש.
ועלינו לתוכה,
והעלינו.
הכתוב אומר, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר אדוני.
כותב רשי, וקמת ועלית, מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות.
במסכת קידושין סט,
לומדים שגם ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות,
וכך מובא בזבחים נד,
מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל,
וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות.
לכאורה, יש להעיר ממה שאמרו חכמים זיכרונם רכה בסוטה ה'
לעולם
ילמד אדם את דעת קונו,
שערי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות
ואישרה שכינתו על הר סיני.
ואילו כאן רואים שהשראת השכינה הקבועה היא במקום הגבוה ביותר.
יש לומר,
הר סיני היא הבחירה של הקדוש ברוך הוא.
וה' יתברך, בחר להשרות שכינתו במקום נמוך.
אבל כשאנחנו צריכים לבחור מקום לקדוש ברוך הוא שישרה שכינתו,
צריכים לבחור עבורו את המקום הגבוה ביותר
שתשרה שם שכינה.
נו, אבל עדיין יש להקשות?
במדרש תנחומא כתוב, וירא את המקום מרחוק.
והאך נראה מרחוק,
מלמד שמתחילה היה עמוק.
כיוון שאמר הקדוש ברוך הוא לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש,
אמר אין דרך מלך לשכון בעמק,
אלא במקום גבוה ומעולה ומיופה ונראה לכל.
מיד רמז הקדוש ברוך הוא, התברך לסביבות העמק שהתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום לשכינה.
לפיכך נקרא הר המוריה,
שמיראתו של הקדוש ברוך הוא נעשה הר.
עד כאן לשון המדרש.
הרי שהקדוש ברוך הוא שאמר שצריך לעשות מקום גבוה.
מצד אחד הוא בחר את הר סיני הנמוך,
ופה הוא בעצמו אמר לעשות הר גבוה להשרות שכינה.
אלא התירוץ, אומר הרב שטיינמן, נראה
שבמתן תורה על הר סיני היו ישראל צריכים רק לשמוע את עשרת הדיברות.
הר סיני לא נועד
על ידי הקדוש ברוך הוא לעבוד אותו שם,
אף על פי שאחר כך סמכו שם קורבנות.
מכל מקום יעודו לא היה לעבודה,
כי אם לשמיעה בלבד, לשמוע את עשרת הדיברות.
אבל בית המקדש הוא מקום המיועד לכך שאנשים יעבדו שם את הקדוש ברוך הוא,
ועבודת השם צריכה להיות במקום גבוה ומעולה, מיופה ונראה לכל.
וככה הדין, אומר הרמב״ם,
שצריך לבנות בתי כנסת במקומות גבוהים, ובית כנסת צריך להיות גבוה מבתי העיר וכולי וכולי.
ועלינו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפריה.
הגמרא בפסחים חטא.
מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים?
כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים
אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים.
דיינו.
נמצאת עלייה שלא נשמע.
זאת אומרת,
פירות גינוסר זה הפירות הכי משובחים שיש בארץ ישראל.
אז מתאים היה שבירושלים יהיה פירות כאלה.
יש הרבה עולי רגלים והכול, באים לשם, אז שיהיה לנו מטובה.
ונאכל מפריה.
עלינו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפריה.
אז איזה פירות הכי טובים שיכולים להיות שם? פירות גינוסר.
ולמה אין פירות גינוסר בירושלים?
כדי שלא יהיו עולי רגלים אומרים.
אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו.
איי איי איי איזה טעם זה היה משהו.
נמצאת שעלייה הייתה לא נשמע.
טוב,
אומר הרב שטיינר
וכי כל הדברים הטובים היו צריכים להיות בירושלים.
וקשה, למה אין שם פירות גינוסר?
נראה לפרש,
לפי מה שכתבו תוספות בווה בתרא,
כא בשם הספרה,
גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד.
לפי שהיה עומד בירושלים, עד שיאכל מעשר שני שלו,
מה היה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמיים ובעבודה?
היה גם הוא מכוון יראת שמיים ועוסק בתורה.
גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד.
מעשר שני צריך לאכול אותו בירושלים.
עולים לירושלים ואוכלים אותו.
זאת אומרת, כל הפירות שאדם יש לו שהם מעשר שני,
צריך לעלות. אם יש לו הרבה מאוד, פודה אותם בכסף, עולה לירושלים, קונה שמה ואוכל שמה.
ולמה הוא גדול, המעשר שני, שמביא לידי תלמוד?
כשהוא עומד בירושלים,
עד שהוא יאכל את המעשר שני שלו, בינתיים מה הוא רואה?
כולם בירושלים עוסקים במלאכת שמיים, בעבודת הקודש.
רואה לכהנים בעבודתם, לווים בשירם וזמרם והכול.
וגם הוא מכוון ליראת שמיים ועוסק בתורה.
אז זה גורם לו שהוא יבוא לידי תלמוד.
טוב,
לפי זה ייתכן שהשאלה למה אין פירות גינוסר בירושלים,
הייתה לפי שבירושלים צריכים להיות דברים טובים אלו, כדי שתהיה סיבה לאנשים לשהות בירושלים.
ועל ידי שירות כולם עוסקים במלאכת שמיים ועבודה,
יבואו ליראת שמיים לעסק התורה.
אז השאלה שצמחה, למה אין פירות?
זאת אומרת, זה היה מסייע כמו שמעשר שני מסייע לתלמוד וליראת שמיים.
גם הפירות היו מושכים את האנשים להגיע לירושלים ברגל,
ואז היו זוכים לתלמוד כמו המעשר שני שגורם.
אז זה המקור לשאלה.
ועל זה מתרץ את הגמרא, כיוון שהיו עולי רגלים אומרים,
אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים, דיינו נמצאת
שהעלייה שלהם לירושלים לא לשמה.
אם כן, כבר לא כדאי שיהיו פירות גינוסר בירושלים. למה?
כיוון שעל ידי זה נמצא שיהיו עולים לרגל לא לשמה.
אף שאמרו חכמים זיכרונם,
אדם בברכה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא נשמע שמתוך שלא נשמע בא נשמע
אבל כאן יכול להיות
מכשול לאותם עולים
שאם לא יהיו פירות גינוסר הם לא היו עולים לשם
אז לכן
אין פירות גינוסר בירושלים
ועלינו לתוכה ושמחנו בבניונה ונאכל בפריה ונברכך עליה בקדושה ובטהורה
התוספות בבבא בתרא כא
מביאים את מה שאמרנו קודם שגדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד
לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה לו שכולם עוסקים במלאכת שמיים ובעבודה
היה גם הוא מכוון יראת שמיים ועוסק בתורה
ואף על פי שמצווה לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה
כנראה שזה עדיין לא מספיק
והיו צריכים להגיע עוד לירושלים עם המעשר שני
כדי להיות מושפע מאווירת הקדושה שבה
אז כולם חייבים לעלות לירושלים שלוש פעמים ברגלים בזמן שהבית קיים
במעשר שני זה לא חייב להיות ברגלים
אז התוספת הזאת שחייבו לאכול בירושלים בשביל שיגיעו ליראת שמיים זה כנראה שצריך עוד חיזוק
ולהגיע לירושלים עוד פעם
ועוד פעם כמה שיותר
מתוך שבע שנים, בארבע שנים מפרישים מעשר שני
צריכים לעלות את הפירות לירושלים ולאכול אותם שם
או לפדות אותם בכסף לקנות בכסף דווקא מיני מאכל
ולא בהמה טמאה
לא מטלטלים או קרקע
וגם אותם לאכול בירושלים צריך
נמצא שקרוב לאחת מאחת עשרה מהיבול היוצא מן השדה
צריכים להשתמש בו במקום שישנה השראה של קדושה
שהרי יצטרך לשהות בירושלים מקום בו אנשים עוסקים בדברי קדושה
וכנראה שכל ירושלים הייתה תחת הרושם של עבודת השם בהקרבת הקורבנות
והיהודים שהיו בירושלים התרוממו במידה גבוהה יותר מאשר בעיר אחרת
כי קרבתם לבית המקדש
השפיעה עליהם את ההשפעה המבורכת
וכשיהודי היה בעל יכולת מעשרותיו בירושלים
היה מתעכב שם כמה ימים
עד שיסיים את אכילת המעשרות
ובימים אלה היה מתרומם ועל זה נאמר
למען תלמד לי יראה את אדוניי
בזה מתרגל וסופג בעצמו את הרגש
להתרומם במעשה המצוות
להיות עובד השם.
וייתכן שזה גם העניין של דין לינה לאדם המביא קורבן,
כי רוצים שאדם שיתחיל להתקרב
מביא קורבן,
שיתקרב עוד.
אלא שאי אפשר לתבוע מאדם שיישאר בקביעות בירושלים,
שכן השבטים קיבלו נחלה בכל רחבי ארץ ישראל,
ואין אפשרות שכל הכלל ישראל יהיו אורחים בקביעות בירושלים.
אבל אמרו שלכל הפחות יישאר ללון בירושלים,
כי אפילו אם רק יישן שם בלילה,
כבר נמצא תחת רושם מקום שמרגישים בו יראת שמיים בכל פסיעה,
מקום שעוסקים בו בעבודת השם.
וזה יגרום לו להתרומם במידה מרובה וישפיע על יתר זמנו בזמן חזרתו לעירו,
עבודתו בשדה.
למדנו מזה,
שאדם הנמצא רחוק ממרכז הקדושה,
וכך גם הנמצא במרחק ממרכז יהודי,
צריך לבוא מדי פעם להתחזק ביראת שמיים.
ואכן בכל הדורות היו אנשים גדולים
שנסעו מראש חודש אלול
עד אחר יום הכיפורים
לשהות במקום שהתחזקו בו בתורה וביראת שמיים.
מקום קובע, בקיצור.
וככה פוסק הרמב״ם שצריך לדור בעיר שיש בה יראת שמיים.
ואם לא, לעבור לאחרת.
ועלינו לתוך הבילקוט שמעוני מובא
אלקנה היה מעלה עמו לרגל את אשתו, בניו, אחיותיו וכל קרוביו.
היו באים לירושלים ולנים ברחובה של העיר.
והייתה המדינה רוגשת בהם, היו שואלים אותם להיכן תלכו.
פה כתוב שהם היו באים לירושלים ולנים ברחובה של העיר. אני קראתי שהיו בדרך לירושלים,
היו לונים ברחובה של העיר, ואומרים שעולים לירושלים
לבית השם בשילה,
שמשם תצא תורה ומצוות.
ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד?
מיד עיניהם משגרות דמעות.
אומרים להם נלך עמכם,
ואומרים להם הן.
ועד לשנה הבאה
חמישה בתים,
לשנה האחרת עשרה בתים,
עד שהיו כולם עולים.
תראו מה זה,
מה זה דבקות במטרה.
ישנים בדרכים,
ברחוב, לא מסכימים להיכנס לשום בית שמזמינים אותם
בשביל שיתעוררו שאלות,
ואז הם יצטרפו חמש משפחות.
עוד שנה, עוד חמש משפחות.
בואי.
ובדרך שהיה עולה שנה זו, לא היה עולה בשנה אחרת.
כל פעם הולכים לירושלים מכיוון אחר,
כי אלה כבר מכירים אותם בשנה שעברה.
עד שהיו כולם עולים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אלקנה,
אתה הכרעת את ישראל לכף זכות
וחינכתם במצוות,
וזכו רבים על ידך,
אני אוציא ממך בן שיכריע את ישראל לכף זכות
ויחנך אותם במצוות.
הלמדת בשכר אלקנה שמואל.
הוא זכה לשמואל הנביא,
אלקנה.
והנה,
אף על פי שלא עברו עדיין כל כך הרבה דורות ממתן תורה ועד לדורו של אלקנה,
מכל מקום אלקנה הרגיש שבני דורו התרפו במצוות עלייה לרגל
ולא עלו לרגל לשילום.
ולכן ראה צורך לחזק את היידישקייט בנושא הזה, את היהדות.
מסיבה זו אלקנה וכל בני משפחתו לנו ברחובות, בפרהסיה.
אף על פי שבדרך כלל יהודי צריך להתנהג בהצנע לכת,
כמו שכתוב, בהצנע לכת עם אלוהיך.
בעוד מובא בחכמים, זיכרונם לברכה, שהלוחות הראשונים שהיו בפרהסיה,
בתשואות ובקולות,
שלטה בהן עין הרע,
שאין לך יפה מן הצניעות.
מכל מקום בחר אלקנה לעלות בפרהסיה,
ללון ברחובה של עיר, לא בתוך בית
שראה צורך לעשות רושם על בני דורו,
והרגישה היהדות בסכנה,
ויש צורך לעשות מעשים לא שגרתיים,
להשפיע על בני דורו,
לחזק אותם עד שעלו כולם לרגל.
מזה צריכים ללמוד עד כמה מסוגל אפילו אדם אחד להשפיע
על הכלל כולו.
ומה רב שכרו,
שזכה אלקנה לבן שהכריע את ישראל לכף זכות.
מי זה הבן?
שמואל הנביא.
לא זו בלבד שהיה נביא,
אלא שקול כנגד משה ואהרון.
אומרים משם רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק ברוך השם, איך ייתכן שישנם לו צדיקים נסתרים,
אם הם צדיקים
והם רואים
שיש בוערת
בכלל ישראל,
איך הם יכולים להיות נסתרים?
איך הם יכולים לשון מרחוק
ולא לעשות כלום?
הנה כשאלקנה ראה שהמצב של כלל ישראל לא טוב,
ואם ימשיך המצב יישאר כך, מי יודע להיכן כלל ישראל יגיעו?
עשה מעשים שלא כדרך המקובל
לן ברחובה של העיר,
עד שעשה מהפכה בכלל ישראל,
וכולם עלו לשילה.
לכאורה צריך עיון, אומר הרב שטיינמן,
בילקוט כתוב, לשנה הבאה חמישה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים.
ואפילו אם התנהג ככה אלקנה במשך עשרים שנה, אז עלו איתו מאתיים בתים.
אז איך הייתה השפעה על כל ישראל עד שעלו כולם לרגל?
אלא, אומר הרב שטיינמן,
ההשפעה הרוחנית הייתה גם על האחרים,
וגרם להם שגם הם יבואו.
כי כל משפחה שעלתה, שמעו בני משפחותם שהם עלו, זה גרר וגרר וגרר.
באותם הבתים שעלו, השפיעו על בתים אחרים שעלו אף הם.
והחיזוק שהוא עשה בסביבתו גרם לכל כלל ישראל שיתחזקו ויתקרבו לקדוש ברוך הוא.
מה רעה אלקנה לחזק במיוחד בדבר זה?
אפשר לפרש, לפי מה שכתבו התוספות,
לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה,
היה מכוון לבוא יותר ליראת שמיים וללימוד התורה,
כי דרשינן בספרי,
למען תלמד ליראה,
גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד,
לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו,
והיה רע שכולם עוסקים במלאכת שמיים ובעבודה,
היה גם הוא מכוון ליראת שמיים ועוסק בתורה?
אדם שהיו לו הרבה פירות של מעשר שני,
הוא צריך לשהות בירושלים עד שגמר לאוכלם.
בינתיים התרשם מה רוח ומה אווירה שהיו בירושלים.
אף על פי שהוא לא שם כל היום בבית המקדש,
מכל מקום בכל ירושלים הייתה אווירה של יראת שמיים,
וכולם התעסקו בתורה ובעבודה?
זוהי הסיבה שאלקנה בחר לחזק את כלל ישראל דווקא במצווה זו.
אלקנה ידע כי אדם הנמצא במרחק מן הקדושה הוא מתקרר,
הוא מתרחק מהקדוש ברוך הוא.
לכן עשה מאמץ לקרב את בני הדור אל מקום הקדושה
ולגרום להם שיעלו לרגל לשילה.
ועוד ייתכן לומר
שאלקנה רצה לחזק מצווה זו,
משום שבעלייה לרגל לשילה,
עניין מיוחד שכביכול הקדוש ברוך הוא רוצה להתראות
עם כלל ישראל
כמו הגמרא במסכת חגיגה ב'
כדרך שבא לראות כך בא לראות
כביכול יש לקדוש ברוך הוא געגועים לראות את עם ישראל
ולכן הוא רוצה שיבואו למקום השכינה וכך מתגברת ההתקשרות ביניהם
כמו האדם שרוצה לראות ידידו שלא ראו זמן רב
משתוקק ומתגעגע לראותו.
כך הקדוש ברוך הוא רוצה לראות את בניו.
אף על פי שהקדוש ברוך הוא בוודאי אינו צריך לכלום,
מכל מקום רצונו בטובת כלל ישראל,
וטובתם היא שהם קרובים אליו.
לכן מכר אלקנה דווקא במצווה זו וזכה בה לשמואל הנביא.
ושמואל הנביא הפיץ קדושה ותורה ומוסר בכל עם ישראל,
והיה סובב את כל ארץ ישראל כל שנה.
בקדושה ובטהורה.
בעת השיעור של הרב שטיינמן במסכת שבת,
דף ככזן, הגיעו למאמר
שישה דברים אדם אוכל פירוטן בעולם הזה,
והקרן קיימת לו לעולם הבא.
ואלו הן
הכנסת
עורכים
ביקור חולים
עיון תפילה
השכמת
בית המדרש
המגדל בניו
לתלמוד תורה ודן את חברו לכף זכות.
שאל הרב שטיינמן את המקשיבים לשאול,
אמרו לי,
מה הדבר הכי קשה לקיים מכל ששת הדברים הללו?
אחד הנוכחים השיב,
הדבר הקשה לדון את חברו לכף זכות.
אמר הרב שטיינמן, גם אני סבור כן.
כשהרצו את הדברים
לפני רבי חיים קנייבסקי
אמר שהנה בגמרא בתענית כ'
מובא, שאלו תלמידיו את רבי עדה בר אהבה,
במה הארכת ימים?
אמר להם,
מימיי לא הקפדתי בתוך ביתי
ולא דיברתי בפני מי שגדול ממני
ולא הרהרתי במבואות המטונפות
ולא הלכתי ארבע עמות בלא תורה ובלא תפילין?
ולא ישנתי בבית המדרש
לא שינת קבע ולא שינת עריי,
ולא ששתי בתקלת חבריי.
לדעתי, אומר הרב קנייבסקי,
הדבר הקשה מכל מה שמנה רבי עדה בר אהבה הוא
לא להרהר בדברי תורה במבואות המטונפות.
שאלו אותו אז איך אתה מתנהג כשאתה עובר במקומות כאלה?
האם אתה מצליח להנצל מלהרהר שם בדברי תורה?
הוא כולו תורה.
אמר שהוא מתעסק בתרגילי חשבון,
ואם כל זה עדיין קשה לו מאוד לא להרהר בדברי תורה?
פעם
לימד הרבי מברדיצ'ו זכות על אדם שהיה כופר לגמרי.
אמר שהוא מקנא בו.
אז הוא אמר, למה אתה מקנא בו? אמר, כי הוא בטוח לא מהרהר
בשירותים בדברי תורה.
שאלו את הרב שטיינמן על אפשרות של גידול ארנבות בבית לילדים.
התשובה של הרב הייתה שכתוב בספרים שאם מסתכל על דבר טמא,
ארנב זה טמא,
זה משפיע על נפש האדם,
יכול לגרום מחמת קן שיתגלגל לבוא לראייה אסורה.
בקדושה ובטהרה.
כשהיה הרב בארגנטינה,
שאלו אותו אם כדאי לפתוח מוסדות תורה לא על טהרת הקודש,
כדי למשוך חילונים שלא מגיעים לישיבות,
אבל לכאלה מקומות הם יגיעו.
ענה להם הרב, חס וחלילה לפתוח מקומות כאלה.
משום שהתורה נמסרה לנו בטהרה ובשלמות,
התפקיד שלנו להמשיך למסור אותה כמו שניתנה לנו,
ואם יש חס ושלום יהודים בדרך לא נכונה,
הקדוש ברוך הוא ידאג להם.
זה לא מסור לנו.
לנו אין רשות לנגוע בפיקדון שבידינו ולפגום בשלמותו.
רבי חנניהו ברגשי אומר,
נעשו הקודש ברוך הוא זו קודם את ישראל לפי כוח ארבונו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.