ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.05.2021, שעה: 07:39
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום
בריאות הגוף לשולמית בציונה ושתיעלם לחלוטין הדלקתיות שבגוף
ויהיה איזון נוזלים ולא יהיה שום צער וכאב
וכל מכאוב יסור מאיבריה וגידיה
ויהיה איזון גם במערכת השרירים
והקדוש ברוך הוא יזכה אותה במהרה להקים בית נאמן בישראל
ברוחניות וגשמיות לה ולבניה
תזכה להמשך רוב נחת יהודית, שמירה והגנה,
יעסקו בעבודת השם.
ואם ברך אותי שאני אצליח לקרב כל אחד ואחד לשם, אמן.
אמן.
כל הכבוד.
אנחנו ממשיכים בביאורים ומעשים,
מהאגדה של הרב שטיינמן, בחלק של נרצע.
אז יש שם חלק של הפיוטים שהאשכנזים אומרים, ובכן, ויהי בחצי הלילה,
ויש שם קטע שאומר בראש השמורות, זה הלילה.
על זה מובא כאן
המשנה בתחילת מסכת ברכות
אומרת ממתי קוראין את שמע בערבין?
משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן,
עד סוף האשמורה הראשונה.
בגמרא מבואר שבלילה ישנן שלוש משמרות,
או ארבע.
לשון האשמורה
הוא משום שיש משמרות של מלאכים שמתחלפים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא.
אומר הרב שטיינמן,
ומה שלא אומרים כולם שירה ביחד,
כנראה שטוב יותר שיתחלפו וכל כת
תגיד את השירה שלה בחלק אחר של הלילה.
וכך ישוררו במשך כל הלילה לקדוש ברוך הוא.
והנה הקדוש ברוך הוא
ברא מלאכים
וברא בני אדם.
המלאכים
בעלי השגה והכרה גדולה בקדוש ברוך הוא.
הרבה יותר מאשר בני האדם.
אבל גם הם
אינם משיגים עד הסוף.
כי אי אפשר להשיג את הקדוש ברוך הוא ממש.
אילו ידעתיו
הייתיו.
אומנם,
ככל שהאדם גדול יותר,
אז הוא משיג יותר בגדלות השם.
ואף על פי כן המלאכים משיגים הרבה יותר ממנו.
רק האבות ומשה רבנו ודומיהם
אולי הגיעו להשגות יותר מהם.
אבל באופן רגיל מלאכים משיגים הרבה יותר ומתוך השגתם הגבוהה
הם כל כך שמחים על כך שהם עובדים את הקדוש ברוך הוא
שאומרים על כך שירה לפניו.
אז מתוך השגתם הגבוהה
הם כל כך שמחים על כך שהם עובדים את הקדוש ברוך הוא שהם אומרים על כך שירה לפניו.
רש״י מפרש, השמורה מלשון המתנה,
לא משמרת,
המתנה,
באביב שמר את הדבר,
שכל מלאך ממתין מתי כבר יגיע הזמן שיוכל לשבח לקדוש ברוך הוא.
כל תאוותם בחשקם,
שכבר יגיע הזמן שיוכלו להלל ולשבח לקדוש ברוך הוא.
וזוהי חיותם.
בני אדם,
אפילו כאלה שהם שומרי תורה ומצוות,
רחוקים מאוד מאוד ממדרגה זו להיות ממתין ומצפה, מתי יגיע תפילת הנץ שאני כבר אוכל לעמוד להתפלל?
מתי אוכל לקיים מצווה זו וזו?
קשה למצוא אנשים בעלי הרגש,
שכל חיותם זה לעבוד את השם ולשבח אותו.
אבל בעצם ככה היה צריך להיות.
היה צריך שכל חיותו של כל יהודי תהיה מתי אוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות.
שכל חיותו של היהודי תהיה מעיסוק ברוחניות.
שתהיה לו תשוקה שיש למלאכים.
שממתינים ומצפים לזמן שיוכלו לומר שירה לפני בורא עולם.
נמצא שלשון השמורה מלבד היותו נגזר מהמילה משמרות,
כמו שאומרת הגמרא,
משמרות מלאכים,
מלאכי שרת שמתחלפות
פעמים בלילה ואומרות שירה.
הלשון השמורה מעורר אותנו שצריך להמתין
לצפות
לייחל
מתי יגיע הזמן בו נזכה לעבוד את השם יתברך
שזה בעצם כל חיותנו.
מה זה מתי?
כל רגע אנחנו צריכים להיות במצב של
הנה
עוד מצווה, עוד תפקיד, עוד יישום וכן הלאה.
כל אדם שחושב בליבו את הרגשות האלה
חש התרוממות.
התפילה שלו לא תהיה מצוות אנשים מלומדה.
היא תהיה מלאה הרגש, הוא המתין לזה, ציפה.
הוא ירגיש אושר שהוא זוכה כעת לעבוד את הקדוש ברוך הוא ולומר לפניו שירה.
הוא ירגיש כי הוא מגיע בשעת התפילה לקיום תכליתו בעולם, שזה
לכבד את הקדוש ברוך הוא.
ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו.
הקדוש ברוך הוא לא צריך כבוד,
אבל הוא רוצה שאנחנו נכבד אותו.
למה? כי כשאנחנו מכבדים אותו,
למדנו כבר,
זה אומר שהכרה שלנו בו יותר גדולה,
וכשהכרה יותר גדולה אנחנו מתקרבים אליו יותר.
וחפצו של הקדוש ברוך הוא שנתקרב אליו יותר עד שנדבק בו ממש, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם, חיים כולכם היום.
לכן הוא רוצה שנכבד אותו, כי הכיבוד מראה על קרבה.
מראה שאתה מתקרב, אתה מכיר אותו יותר ויותר.
ועל ידי זה נזכה בעולם הזה ובעולם הבא.
ואם אכן נחוש כי הרוחניות היא החיים שלנו,
אם נייחל ונצפה להוסיף עוד ברוחניות,
בזה אנו ממלאים את תכלית חיינו וחיים לכבודו יתברך.
אין לנו משהו אחר חוץ מכבודו יתברך.
לפרסם את שמו בעולם ולקרב את העולם אליו.
יש קטע בתוך הפיוט הזה, גר צדק ניצחתו כנחלק לו לילה.
על זה מביא הרב שטיינמן, אברהם אבינו יצא להילחם כנגד ארבעה מלכים גיבורים,
וביניהם נמרוד.
ונאמר בפסוק, וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות.
כתב רבנו בחייט,
כתב רבנו בחייט,
וישמע אברהם
כי נשבע אחיו.
התלבש גבורה כששמע את העניין, ומייד
וירק את חניכיו ילידי ביתו.
לימד אותנו הכתוב,
כי אנשיו, בני ביתו, סמוכים על שולחנו,
היו שמונה עשר ושלוש מאות.
ובמדרש
כתוב ששמונה עשר ושלוש מאות,
זה אליעזר,
שעולה בגימטריה מספר זה.
אז זאת אומרת, הוא הלך רק עם אליעזר,
שהוא כמניאל 318. ויש לשאול,
רבנו בחי אומר,
לפי המדרש הזה שמונה
ארבע עשר ושלוש מאות
זה אינו כפישוטו
מספר של סך אנשים 318 אלא חידה על אליעזר לבדו
זאת אומרת זה בא לרמוז רק
על אליעזר לבדו לפי המדרש
ואין לנו להוציא את המקרא מידי פישוטו
פשט זה פשט אפילו אם יש מדרש אבל לא שוללים את הפשט
שהרי הכתוב מעיד על ידי ביתו שהם
318 אבל אומר רבנו בחייה
העניין היה
כי כל המספר הזה באמת היו ילידי ביתו של אברהם
אוכלי שולחנו
ואחר שנזדרז לצאת למלחמה
מיעט אותם וריקנן, בירק את חניכיו
ריקן אותם, הוריג,
רוקן.
למה?
לפי שהזכות הוא המנצח ולא הריבוי הוא המנצח.
מי מנצח במלחמה?
מי שבא עם זכויות
לא מי שבא עם הרבה חיילים.
ולכן
ציווה שיחזרו כל החוטאים
כדין
יוצאי המלחמה.
כשאמר הכתוב מי האיש הירא ילך וישוב לביתו.
וכיוון שנתמעטו נתמעטו נתמעטו מצב רב את עצמו עם אליעזר לבד.
אז גם הפשט נכון
וגם המדרש נכון.
באמת יצאו 318. אחר כך הוא אמר להם מי הירא
ורחלה והמלך וישוב לביתו.
ואז כל אחד היה ירם העבירות שבידו.
הלכו, הלכו, הלכו. מי נשאר?
רק אליעזר שהיה דומה לו בכל.
אז בעצם הוא יצא איתו ביחד.
עכשיו,
שואל הרב שטיינמן לכאורה קשה.
מניין באמת היה לאברהם העוז לצאת למלחמה כנגד אומות שלמות?
מיליונים,
עם מיעוט כזה של אנשים.
אפילו הלכתחילה.
איך אתה יוצא עם 318?
איך אפשר לנצוע מלחמה כזאת?
אומר הרב שטיינמן, אפילו שמצאנו שחשמונאים
יצאו עם קומץ אנשים להנחם נגד רבים,
שם זה היה משום שהייתה זו מלחמת הכרח.
הוצלחו למסור נפשם על קדושת התורה ביהדות,
על דעת למות,
לא על דעת לנצח אפילו.
הולכים כי חייבים, די.
נגמר.
הגזימו היבנים האלה.
אבל כאן, אצל אברהם אבינו,
הוא לא היה מחויב למסור את נפשו על לוט.
אין הכרח.
אדם לא מצווה למסור את נפשו בשביל חברו. הדם שלו לא יותר אדום מהדם שלך.
מדוע החליט לצאת למלחמה הזו של מעטים נגד רבים?
אומר הרב שטיין, מלא אלה על כורחנו,
כיוון שראה בזה עניין של קידוש השם.
הרי כל מה שהם שוו את לוט זה בשביל שהוא יבוא להצילו ואז יוכלו להורגו.
והוא הבין שיש פה עניין של קידוש השם.
אברהם החשיב את הצלת לוט למצווה
מכיוון שהיה קרובו.
ויש בזה קידוש שם שמיים להילחם למען הצלתו.
אז נהפך כל הטבע בשבילו לכלום.
אין טבע.
כמו שמצינו בתוכנית קפה ברבי חנינה בן דוסא, שאמר לביתו, ביתי.
מה הכיפת לך?
מי שאמר לה שמן וידלוק,
הוא יאמר לה חומץ וידלוק. אין טבע.
מי אמר בטבע ששמן ידלוק?
הוא יאמר
לחומץ שידלוק.
מי אמר שחול זה רק חול?
מי אמר זה לא טיל?
מי שאמר לחול להיות חול, יגיד לו להיות טיל.
מה הבעיה?
מאחר שמטרתו של אברהם אבינו הייתה לקיים את רצון השם בעולם,
אין נפקא מינא אם יש לו חיצים או אין לו,
אם יש לו עם רב או מעט.
יוצאים למלחמה לקדש שם שמיים,
וככה הוא ניצח.
יש קטע בפיוט, ויסר ישראל למלאך ויאכל לו לילה.
הכוונה היא למלחמת יעקב עם השר של עשיו.
השר של עשיו זה הסמ״ם, השטן.
כל האדומים האלה זה עמלקים.
יש מכתב מידע על זה גדול,
והמלחמה שלהם היא נגד השם ממש,
וזה מה שעושים עכשיו דיפ סטייט.
אז סדר העולמי החדש, להכחיש את הבורא
ולנהל את העולם עכשיו על ידי אדונים בשר ודם,
לא ילודה וכל השאר שדיברנו בוירוס טבעי.
והמלחמה הזאת שהייתה עם שרו של עשיו,
בסוף אומר המלאך ליעקב,
לא יעקב יאמר עוד שמך,
כי אם ישראל,
כי שרית עם אלוהים
ועם האנשים ותוכל.
מה הכוונה שהוא אומר לו כי שרית עם אלוהים?
הכוונה אליו
שהוא אלוהי המלאך
ועם אנשים בטוחה, לאיזה אנשים?
רשי אומר עם עשיו ולבן.
מקשה מרן הגריז זכר צדיק ברכה
שהרי עם עשיו
עדיין לא נפגש
ולא נלחם עמו.
כיצד אומר לו כבר המלאך שהוא ניצח אותו?
כי שרית עם אלוהים ועם אנשים.
מי אלה אומר רשי?
אומר עם עשיו ולבן.
והוא מתרץ הגריז
שהמלחמה עם שרו של עשיו
הייתה מלחמה רוחנית.
כמו שאמרו חכמים זיכרונו לברכה בחולין צדיק א',
שבמאבקם העלו אבק עד כיסא הכבוד.
וייאבק איש עמו.
וייאבק, מלשון אבק, העלו אבק עד כיסא הכבוד.
לכן,
לאחר שניצח יעקב אבינו
במלחמה רוחנית נגד שרו של עשיו,
שוב לא היו נחשבים לפניו עשיו וארבע מאות איש שבאו להילחם עמו.
כי העיקר היא המלחמה הרוחנית,
ואם מנצחים בה,
ברור שהניצחון בגשמיות מובטח.
ולכן נאמר שהוא כבר ניצח את עשיו.
כי אם ניצח את שרו,
שזה כוחו
של עשיו, אז מה זה עשיו?
והרב שטיינמן הוסיף לכך את מה שכתב רשי בברכות יות זן
על הגמרא.
רב ספרא,
בתר צלוטה, אמר
רב ספרא בתום התפילה היה אומר,
יהי רצון מלפניך,
אדוני אלוהינו,
שתשים שלום בפמלייה של מעלה ובפמלייה של מטה.
רשי כותב,
בפמלייה של מעלה
זה בחבורה של שרי האומות,
זה הפמלייה של מעלה.
שכשהשרים של מעלה יש, תגר ביניהם,
תגרע.
תכף יש קצתה בין האומות.
זאת אומרת, איך אתה רואה מלחמות פתאום בין העמים פה למטה?
יש מלחמה למעלה בין השרים למעלה, בטענות של אלה על אלה.
ואז זה משפיע למטה.
ככתוב, ועתה אשוב להילחם עם שר פרס.
אחרי שהמלחמה הגשמית למטה היא תלויה במלחמה הרוחנית.
שבעולם העליון
אז זה נקרא שהוא ניצח את עשאיו עוד לפני שהגיע אליו ופגש אותו כיוון שניצח את שרו למעלה.
אז אם יודעים לנצח את השרים למעלה
ולהוכיח שאנחנו צודקים רוחנית,
אז כל הגורמים למטה לא יכולים. לכן עם ישראל עושים תשובה.
אין טענות לשרים של מעלה לישראל לומר הללו
עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה.
אנחנו מסתמים את פיהם אל קטרג.
ממילא אין להם כוח להשפיע על העמים למטה לנצח אותנו.
יעקב אומר למלאך
לא אשלחך
כי אם ברחתני.
לכאורה צריך ביאור.
ממתי מבקשים ברכות ממלאכים?
הרמב״ן אומר על הפסוק
למה זה תשאל לשמי?
אומר הרמב״ן, המלאך אמר ליעקב
שאין הברכות משל עצמו
אלא משל הקדוש ברוך הוא שציווה אותו לברכו.
לכן אמר לו,
אין לך בידיעת שמי תועלת.
למה זה תשאל לשמי?
אין לך מזה תועלת.
כי אין הכוח והיכולת
בלתי לאדוני לבדו.
אם תדע את שמי מה, תקרעני? אני לא אענה לך.
וגם מצרתך לא אשיחך.
אבל עתה אברך אותך כי כן צוויתי.
בהמשך
מביא הרמב״ן מדברי חכמים, זיכרונם לברכה, וגם רשי מביא.
כוונת יעקב הייתה שהמלאך יודה לו על
הברכות שיצחק אביו ברכו
ועשו מערער עליהן.
זאת אומרת, עשו טוען שהוא לקח את זה במרמה.
אז הוא מערער.
אז הוא מבקש מהשר שלו שיודה לו על הברכות.
ולכאורה צריך ביאור.
האם ההסכמה של השר לבדה יש בכוחה להועיל?
באמת, רשי אומר שעשו בעצמו הודה ליעקב על הברכות.
משמע שהיה צורך גם בהודאה של עשו עצמו,
ולא די בהסכמת המלאך.
אבל צריך להבין בניתא מה המשמעות בערעור של עשו.
הרי יצחק בירך את יעקב.
ואם יצחק זה האהבה, מברך את יעקב,
שוב לא מועיל לערער.
אז למה היה צריך לבקש הודאה שיודו לו גם עשיו וגם המלאך על הברכות?
אם בכל אופן יש מקום לערעור,
מה מועיל מה שמודה עכשיו?
והרי אם אדם מקנה דבר לחברו
ולא חל הקניין,
נושך שיודה לו אחר כך
ויקנה למפרע,
הוא בוודאי צריך לעשות קניין חדש.
ועוד צריך ביאור,
כי הנה רשי מביא ויכוח שהיה בין המלאך
שניסה לדחות את ההודאה לבין יעקב,
וזה לשונו.
בסופך שהקדוש ברוך הוא נגלה עליך בבית אל
הוא מחליף שמך ושם הוא מברכך
ואני שם אהיה.
בוא אודה לך עליהן,
על הברכות, שמה,
לא עכשיו, שמה,
בבית אל.
שהשם יחליף את שמך שם.
זה שכתוב בהושע הנביא,
פרק יב ה׳
בייסר אל מלאך ויוכל
בכה
ויתחנן לו.
המלאך בכה ויתחנן לו.
בייסר אל מלאך ויוכל זה יעקב.
שרית
עם אלוהים
ועם אנשים ותאכל.
אומר ראשון הנביא
וייסר אל מלאך ויוכל.
בכה ויתחנן לו. מי?
המלאך התחנן ובכה לפני יעקב אבינו.
מה הוא בכה?
אמר לו בית אל ימצאנו
ושם ידבר עמנו.
המתן לי עד שידבר עמנו הקדוש ברוך הוא שם
בבית אל, כשתגיע לשם.
ולא רצה יעקב.
לא רצה.
לא רוצה להמתין.
ועל כורחו הודה לו עליהן.
זה שנאמר, ויברך אותו שם.
לא ויתר לו.
שהיה מתחנן להמתין לו, ולא רצה יעקב אבינו.
טוב, אומר הרב שטיינמן, יש להתבונן, מה היה הוויכוח?
ומדוע ניסה מלאך לדחות את ההודעה?
להודות לו על הברכות.
ובכן, אומר הרב,
נראה שהנהגה במלכותא דרכיעא היא כעין מלכותא דארעא.
הנהגה במלכות שמיים היא כגון המלכות בארץ.
המשפט מתנהל עם קטגור ועם סנגור,
ומתחשבים בטענות שניהם.
לכן היה צריך שהקטגור,
המקטרגים, עשיו ושרו יסכימו לברכות.
השר של עשיו
רצה לדחות את ההודעה.
למה?
משום שתמיד אפשר למצוא דברים קטנים שאפשר לתבוע עליהם,
ויכולים לגרום לדחות מלקבל את הדברים הטובים.
כגון, נגיד, שיעקב חרה פה ברחל.
ככה עונים את המעוקות, אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, טענה.
התחת אלוהים, אני.
ככה עונים.
אז יש מקום לפעמים לתפוס בקטנות, ומזה הקטגורים עושים כל מיני טררררם, ואז דוחים בכלל גם את הדברים הטובים.
אבל יעקב אבינו לא הסכים,
ולא דחה, והכריח אותו להודות עכשיו.
אם לא, הוא לא משחרר אותו.
והגיע הזמן שירה שלו,
של השר.
אז לכן הוא היה לחוץ, שישחרר אותו.
ולכן
לא ויתר לו יעקב אבינו, וזכה בהודאה
שהודה לו על הכול.
טוב,
לסיכום אני אומר לכם עוד שני חלומות.
אתמול אמרנו כמה חלומות של אנשים גדולים,
גם היום עוד שניים קצרים.
יש בפיוט הזה קטע שכתוב,
לאיש חמודות נגלה רז חזות לילה.
הבנים
של הרב שמואל גריינמן,
זכר צדיק לברכה,
שערך את הספר של החזון איש,
זכר צדיק לברכה,
סיפרו לרב שטיינמן
שפעם אביהם
לא ידע להיכן שייך קטע מסוים בספר של החזון איש.
בא אליו בחלום החזון איש
והראה לו היכן בדיוק לשים את הקטע בספר.
וסיפר על זה הרב שטיינמן ואמר,
כי הראו לו את מקום התוספת בספר,
כי באמת אי אפשר להבין את הקטע הקודם
בלי התוספת שהראה להם חזון איש בחלום ששייכת לשם.
ואמר, יש לדעת
שזו מדרגה גבוהה מאוד שנותנים לאדם
אפשרות לתקן את ספרו מהשמיים,
שהוא יבוא מהשמיים להודיע איך לתקן את ספרו.
זה אומר שמחשיבים את ספרו בשמיים.
עוד
סיפר הרב שטיינמן בשם רבי שמריהו גריינמן, זכר צדיק וברכה, שלאחר שמרן החזון איש נפטר,
דרש בעל הדירה
שיפנו את הבית,
וכך עשו.
בליל שבת,
כשהגיע רבי שמריהו לרבנית
לומר לה גוצ'בס,
שאלה אותו אם הוא פינה כבר את הקול מהבית,
ואמר שכן.
אמרה לו הרבנית
שמרן החזון איש נגלה לה בחלום,
ואמר שלא הוציאו את הקול.
ובעל הבית אמר להוציא את הקול,
ולא הוציאו את הקול.
נכנס שוב רבי שמריהו,
וראה שנשאר שם סטנדר מחובר לקיר,
שלידו היה מתפלל שמונה עשרה,
והוא שכח לקחתו.
מה אומר הרב
שטיינמן על זה?
כי מה שהחזון איש התגלה דווקא לרבנית,
ולא לרבי שמריהו,
משום שהוא זה שעסק בכל ענייני הדירה,
ושמא לא יתייחס לחלום,
כי יאמר מהרהורי הלב,
אני כל כך עסוק בפינוי הבית שאני כבר חולם שהחזון נשבע אליי והוא אומר לי שלא פיניתי את כל הבית.
אבל היא,
הרבנית, לא ידעה מכל העניין שמעבירים חפצים,
וגם לא הייתה מעורבת בשום נושא בדירה,
ולכן מוכח
שיש דברים בגו,
ויש לחשוש לחלום.
זאת אומרת,
לכן באה אליה,
היא זה לא מהרהורי הלב,
והיא שאלה אותו אם הוא פינה את הכול,
כי חזון איש בא בחלום.
אז הוא הלך לבדוק ומצא שאכן.
אומר הרב שטיינמן מסקנה,
מוכח מכאן שיש דברים בגו,
ויש לחשוש לחלום.
רבי חנניהו בן הגשי אומר,
ראשו הקודש ברוך הוא זכרות ישראל.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.