ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ד | הרב אמנון יצחק

בס"ד

נציב יום לע"נ יוסף בן עליס עליזה ולכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש וחזרה בתשובה שלימה לכל משפח' והצלחה לכל יוצ"ח עד סוף כל הדורות אמן

ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של פסח של הרב שטיינמן בחלק הנרצה;

וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (בראשית יח ז) על אף היותו זקן ותשוש רץ אברהם כבחור צעיר אל הבקר כדי לזכות במצוות הכנסת אורחים סיפר אברהם ישעיה לורנץ: 'פעם נכנס אבי שלמה לורנץ לרב שך ביקש להיועץ בענין ציבורי היה זה בתקופה שהרב שך היה בזקנותו ולא היה לו כוחות לשאת בעול הציבור אז הפנה את האבא שיתיעץ בענין עם הרב שטיינמן נכנסנו אל הבית של הרב וקיבלנו בחדרו שם ישב כדרכו על מיטתו והיה שם עוד כסא אחד אז כשנכנסנו הוא יצא מן החדר 

האבא אמר לי: 'בוא נראה לאן הוא ילך נעזור לו שהוא לא יטרח' ראינו שהוא חוזר מכיון המטבח ובידו כסא ישן וכבד ונושאו בשתי ידיו שאלנו: לאן ראש הישיבה לוקח את הכסא?' והשיב: 'אני מביא את הכסא לחדר שיהיה לכם על מה לשבת' אבי נבהל! 'אין זה מכבוד התורה שראש הישיבה סוחב כסא!' וניסה ליטול מידיו את הכסא וכך היו שנים אוחזין בטלית הרב אוחז בצד אחד של הכסא והאבא בצד השני ומתווכחים ביניהם 'מי יקח את הכסא?' ואבי אומר: 'זה לא כבוד התורה' והרב שטיינמן אומר: 'זו הכנסת אורחים אתה אורח שלי!' והוא אוחז את הכסא בחוזקה כמו בחור צעיר בסופו של דבר נכנע אבי לרב שטיינמן ועזב את הכסא לקיים מצוות הכנסת אורחים זה גם להביא את הכסא - מדובר לא על בחור צעיר על זקן! 

בפיוט כתב הִסְעִיד נוֹצְצִים עֻגּוֹת מַצּוֹת בַּפֶּסַח, הגמ' בנידה סא' דורשת על הפסוק (בראשית יד יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, אמר ר' יוחנן: 'זה עוג שפלט מדור המבול!' והתוס' שם אומרים כי גם סיחון נפלט מדור המבול, זה היה אחיו אלא שהיה ידוע לחז"ל שאותו פליט הוא עוג ולא סיחון כיון שמצינו כיצד היה משה רבינו ירא ממנו! בהמשך דבריהם הביאו התוס' בשם המדרש מדוע נקרא שמו עוג? כיון שכאשר הגיע לבית אברהם מצאו שהוא עומד בגרנות לתקן עוגות לפסח לפיכך נקרא שמו עוג; עוג לעוג עוגה והנה עוג ניצל בנס מהמבול! 

כמ"ש הגמ' בזבחים קיג' 'נעשה לו נס ונצטננו המים סביבות התיבה' המבול היה בימי נוח ומנוח ועד אברהם היו עשרה דורות כבר חלפו יותר ממאתים שנה מאז המבול! נמצא כשהגיע עוג לאברהם אבינו וראהו מתקן עוגות לפסח כבר לא היה צעיר, בודאי היה לו שם אחר קודם שנקרא עוג ואילו בתורה אנו מוצאים בכל מקומות שהוא מוזכר בשם עוג, קשה לומר כי מאז אותו מעשה שהגיע לבית אברהם החלו הבריות לקרוא לו בשם עוג, צריך לומר: בפי הבריות היה לו שם אחר שמו שהיה לו כשנולד אבל התורה קוראת לו עוג על שם המעשה הזה שראה את אברהם אבינו מתקן עוגות לפסח, 

אין לנו כמובן נפקא מינה כיצד קוראים לו אנשים אלא כיצד קוראת לו התורה. כמו שמצינו ליתרו - שבעה שמות מסתבר כי הוא לא היה נקרא בפי הבריות בשבעה שמות רק בתורה הוא נקרא כך בשבעה שמות, גם לעוג היה שם בפי הבריות אבל התורה מתייחסת רק לשם עוג כי שמו של אדם מעיד על מהותו! אז מדוע נקרא שמו עוג? כיון שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה קודם שנתנה וכשהגיע אליו עוג מצאהו בגרנות מתקן מצות לפסח לכן נקרא שמו עוג. וזה דבר פלא! וכי אם אדם רואה חפץ מסויים או בעל חיים מסויים יש טעם לקרוא לו על שם הדבר שהוא ראה?! 

וכי מה בכך שראה את אברהם אבינו מכין מצות לפסח? האם זו סיבה לקרוא לו בשם עוג? נגיד אם אחד נכנס וראה שעושים פשטידה יקראו לו פשטידה מה קרה? בהכרח צריך לומר כי עוג התרשם ממה שראה! או על כל פני היה צריך להתרשם מכך רושם שישפיע עליו לכל ימי חייו כשהתורה קוראת לו עוג היא מתכוונת לכך שראה את אברהם דבק בבורא! עד כדי כך שהוא מקיים את המצוות אפי' קודם שנצטווה הוא לא עשה לחם רגיל זה בלי תפיחה! מה זה הדבר הזה שאתה עושה את העוגות האלה? שהוא רואה את הדבקות של אברהם אבינו 

דבר כזה צריך להטביע את חותמו על עוג למשך כל ימי חייו לכן נקרא בשם הזה עוג אז אם רואים דבר גדול כזה! שמה? שאדם מקריב עצמו בשביל הקב"ה! ומשיג ברוח הקודש השגות מופלאות שכאלו ראיית דבר כזה צריכה להביא את האדם להתפעלות ולעשות עליו רושם כביר שישפיע עליו לכל ימי חייו לכן נקרא שמו עוג בשל ראיית המעשה והתרשמותו ממנו אמנם לא מצינו בתורה כי אכן המעשה השפיע על עוג ואף שמשה רבינו חשש ממנו בשל הזכות שהיתה לו בבואו לספר לאברהם כי לוט נשבה 

מכל מקום חז"ל גילו לנו כי אפ'י אותו מעשה טוב שהוא בא להודיע לאברהם שנשבה לוט שהיה עם כוונה רעה כדי שיצא אברהם למלחמה להציל את לוט ואז יהרג אברהם במלחמה והוא ישא את שרה עכ"ז באה התורה ללמד שיש מציאות שאדם יקבל השפעה מדבר מסויים לכל ימי חייו אם רק ישים את הדבר על ליבו כראוי! עד שאפי' עוג שבא עם כוונה רעה אמור להתרשם ממעשיו של אברהם אבינו זה אם הוא לא התרשם ואם הוא התרשם על אחת כמה וכמה ונקרא שמו בתורה על שם אותה ראיה ובמפרשים אחרים ראינו שהוא התרשם ממעשיו של אברהם אבינו. 

אז זאת אומרת אבל מה אנחנו לומדים מכל הדברים האלה? שאדם יכול במעשה אחד שהוא רואה אפילו הוא רשע! יכול אדם שהמעשה הזה שהוא ראה יחלחל בו וישנה את מהותו! עד שכל מהותו תשנה את שמו ואת מציאותו לפי אותו מעשה שהוא ראה והתפעל ממנו אז לא לזלזל בראיות כאלה ואחרות או בשמיעות כאלה ואחרות אדם יכול להתעורר מכל דבר! 

זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלוהֲטוּ בָּאֵשׁ בַּפֶּסַח אומר הפיוט, בהפיכת סדום נאמר שהקב"ה המטיר עליהם גופרית ואש. שאלו את הרב שטיינמן: מה הטענה על אנשי סדום וכי מחוייבים לעשות חסד?' והוא ענה: 'כן! כיון שלעשות חסד זה דבר שהשכל מחייב!' עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (תהלים פט ג) השכל מחייב אבל בכל הדורות היו אנשים שהיה להם שכל והיו אנשים שלא היה להם שכל אז הקב"ה המטיר עליהם גופרית ואש אומר הרב שטיינמן: 'ויתכן שנענשו בגופרית כדי שיהיה להם ריח רע! וכך כתב גם בעל הרוקח במדרש מובא: 'אמר ר' יודן: 'מפני מה אדם מריח רע של גופרית ונפשו סולדת עליו? 

אומר ר' יודן: 'כיון שהנפש יודעת שהיא נידונת בו לעתיד לבוא!' בגיהנם יש מלא גופרית לא גופרית ש ל ים המלח – גופרית! וממה עשויה הגופרית של ים המלח? משריפתם של אנשי סדום! למה יש בסדום גופרית? משום שה' שפך עליהם גופרית ואש! אז ר' יודן אומר מפני מה אדם מריח רע של גופרית ונפשו סולדת עליו? כיון שהנפש יודעת שהיא נידונת בו לעתיד לבוא! נו שואל הרב שטיינמן: 'מדוע לא קשה גם מריח נבילה וכדו' שנפשו של אדם סולדת ממנו? אלא יש לומר: שריח הגופרית רע כבר מתחילה! 

עצם המציאות של הגופרית רע מתחילה זה סרוח מאוד מה שאין כן נבילה בתחילה בהיות אדם חי ריחו טוב רק שמת ונעשה נבילה ריחו נשתנה לרעה' אין כמו ריח של גופה של אדם רח"ל! יותר מנבילת בעל חי אבל בכל אופן תחילתו היה טוב סופו לא אבל גופרית מתחילתו רע אז לכן נפשו של אדם סולדת עליו. 

זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים, כתב המגן אברהם בסימן רפ'ח בשם מורנו הרב יוסף: 'מותר להתפלל בשבת על המקשה לילד כיון שהתינוק הוא עדיין צדיק ללא חטא! ויכול להכריע את העולם לכף זכות!!' תינוק הוא עדיין ללא חטא והוא יכול להכריע את העולם אז לכן המקשה ללדת מותר להתפלל עליה. והנה מצינו שקודם הפיכת סדום ביקש אברהם אבינו מלפני הקב"ה (בראשית יח כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר? שואל הרב שטיינמן: 'לפי דברי המגן אברהם למה צריך שיהיו צדיקים? האם לא היו תינוקות או נשים יולדות שבכוחם היה להכריע לכף זכות 

הרי אמרנו שתינוק בהיותו צדיק עוד לא חטא יכול להכריע אולי את כל העולם לכף זכות! אז למה היה צריך דווק אלה תפלל על אנשים בוגרים אם יש צדיקים בוגרים? אלא אומר הרב שטיינמן: 'מוכח מזה שהוא לא ביקש בזכות תינוקות שבסדום חינכו מקטנות לרע! כמו שמירב מיכאלי המרשעת אומרת: 'שצריך לחנך מגיל אפס חוק חינוך חובה!' מגיל אפס זאת אומרת שהממשלה תקח לכם את הילדים והיא תחנך אותם! מה זה חוק חינוך חובה? מה, ההורים לא מחנכים? לא אתם תחנכו המדינה תחנך מגיל 0 אז יוציאו את הילדים מידכם והם יחנכו... 

אז כיון שהיה ידוע לאברהם אבינו שבסדום מחנכים מקטנות לרע ונמצא כשמיד שנולד התינוק עומד לגדול סדומניק! סדומניק – סדומי איש סדום ומעיקר זה הוא כבר רשע! אין סיכוי שיצא ממנו צדיק ואינו יכול להכריע לכף זכות!' - אבל תהיה קושיא עכשיו גם על דברי הרב שטיינמן מה הקושיא? אז איך אתה מחפש עכשיו 50 צדיקים אם כל תינוק עתיד להיות סדומניק אז איך אתה מבקש? האמת שלא מצאו שמה צדיקים! חיפשו אולי 50,45,40,30,20,10 – גם לא היה! גם לא היה אז באמת יוצאים סדומניקים! אבל יכול להיות שזה אנשים אחרי שנולדו אולי ספגו מאיזה שהוא מקום אולי ראו כמו עוג אולי משהו שאולי ימצאו? 

אוּלַי יִמָּצְאוּן (בראשית יח כט) – בכל עיר אולי 10! אין. אין סיכוי! נאו צ'אנס לכן הם הפכו להיות גופרית! ודווקא עכשיו אנשים הולכים לשם ומתרפאים בגופרית הזו וזה דומה למה שכתוב שלעתיד לבוא רשעים נידונים 12 חודש בגיהנום ולאחר מכן הם הופכים להיות אפר תחת רגלי הצדיקים! מה זה אומר? שהם משמשים כלי להבחנה בין צדיק לבין רשע אז גם פה הפכו להיות הסדומיים גופרית והיום אנשים מתרפאים בגופרית הזו וזה נקרא ים המוות ים המלח שם היה מוות סדום ים המלח זה שמה איפה שנשרף הכל. 

חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ פֶּסַח, זה הפיוט, כתוב בפסוק (בראשית יט כט) וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה. רש"י מפרש: מהו זכירתו של אברהם על לוט? נזכר שלוט היה יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה 'אֲחֹתִי הִוא' ולוט שתק! לא גילה את הדבר שהיה חס על אברהם - לפיכך חס הקב"ה עליו! לפיכך חס הקב"ה עליו זאת אומרת בזכות מה ניצל לוט? בזכות שהוא לא מסר את אברהם אבינו והלשין עליו ואמר שהוא משקר זה לא אחותו זו אשתו! 

אברהם פחד להגיד 'זה אשתי' כי ירצחו אותו! אבל אם זה אחותו אין סיבה לרצוח אותו אפשר להתחתן איתה אין בעיה אבל אם זו אשתו זה אבוד! אבל היא כל כך היתה יפה שהיו רוצחים אותו לכן הוא שינה ואמר 'אחותי' אבל לוט כל מה שהצטרף לאברהם אבינו מתחילת הדרך זה היה בגלל שהוא רצה לרשת אותו הוא היה חמדן לממון והוא נדבק אליו ברגע שימות אברהם אבינו הוא ירש אותו אז לכן הוא דבוק.... ועכשיו היתה לו הזדמנות פז שהוא יכול להגיד: 'סליחה! זה לא אשתך!? הרי אני יודע זה אשתך!' ואז מה? היו לוקחים את אברהם אבינו היו הורגים אותו והוא היה יורש את הכל! 

הרי רועי לוט ורועי אברהם רבו! על מה? על השדות והמרעה בענין של ממון! ולמה הוא עזב את אברהם אבינו? בגלל שהוא ראה את כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה (בראשית יג י) היה שמה הרבה ממון עשירות גדולה וגם זנות רח"ל! אז הוא עזב אותו! אמר: 'אי אפשי באברהם ובאלוקיו!' – 'לא יכול! הוא יותר מדי חרדי אני לא יכול יש לו בשר יותר מדי עולה ביוקר אז אני לא יכול להיות איתו יותר...'.

עוד הקשו המפרשים: מפני מה לא זכרה לו הזכות שמסר את נפשו להכניס את המלאכים לביתו? מה, הוא במסירות נפש הכניס את המלאכים שבאו אליו הביתה וכל העיר הקיפו את הבית ורצו לעשות בהם שפטים! וכולם באו מנער ועד זקן ואם לא היה מכניס אותם לתוך ביתו מן הסתם היו הורגים את המלאכים – הם לא ידעו שזה מלאכים אבל הם רצו להרוג אותם ובפרקי דר' אליעזר כתוב שהרי הסדומיים האלה המיתו את הבת של לוט בגלל שהיא פרנסה עני! היא פרנסה עני ויש חוק בסדום: 'שאסור לפרנס עניים - מי שמפרנס דינו מוות!' אסור לו לעשות חסד בסדום אז למה הזכות הזו שלוט הציל את המלאכים ממיתה לא נזכרת? 

ולמה רק הזכות שהוא שתק ולא גילה למצרים ששרה היא אשת אברהם? ויותר מזה צריך להבין: מה בכלל הזכות שהוא לא מוסר?! ומלשין על שרה והוא לא גרם למותו של אברהם, מה, אתה מצפה שבן אדם יהיה כזה רשע! רוצח!! שילשין על מישהו בשביל שירצחו אותו?! ר' אהרן קוטלר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בספרו משנת ר' אהרן מביא לתרץ בשם הסבא מסלבודקא זכרונו לחיי העולם הבא: 'שהכנסת האורחים של לוט היתה חיקוי! מה שראה אצל אברהם חקיין טוב והוא ראה בדיוק מה אברהם עושה וככה הוא התרגל התחנך אבל זו היתה חקיינות וזה לא היתה מדרגה בעצם בעצמו זה חיקוי! 

זה כמו אחד שמציץ שהרב'ה שלו מתפלל ביחידות והוא רואה אותו מתנענע ועושה ככה ומוחא כפים והוא עושה ככה אז גם הוא בחוץ יתחיל לעשות ככה וכו' אנשים רואים אותו מה אתה? לא! הוא ראה את הרב'ה עושה ככה... אבל אתה יודע מה הרבה' התכוין כשהוא עושה ככה? ומתי הוא עושה ולמה הוא עושה אתה עושה רק מעשה חיצוני אין בזה שום דבר! זה ליצנות. אז זאת אומרת זה לא היתה מדריגה בעצם ובעצמותו לא היה לוט אלא במדרגה זו שלא לעשות עון פלילי לגרום מיתה לאברהם וזה הועיל לו הדבר! זה לא היה חקיינות זה שהוא לא מסר את אברהם אפי'! 

אפ' שהיה לו את 'הסיבות הטובות' כאילו שבגללם הוא הצטרף אליו אבל כשהוא הגיע לשעת נסיון שבאמת הוא יכול לבצע את זממו הוא לא עשה! זה הוא עשה מכוחו זה לא חקיינות כי זה ההפך מטבעו! הוא שבר את טבעו וזה העצמיות שלו! על העצמיות – משלמים! לא על חקיינות.

אמנם יש לעיין אומר הרב שטיינמן: שהרי מצינו בבני אדם שיש אצלם כמה ענינים מתוקנים וכמה ענינים לא מתוקנים מכל מקום אי אפשר שהאדם יהיה טוב בשלימות בענין אחד בזמן שבענינים אחרים אין לו שלימות! כי מי ששואף לשלימות בענין אחד – אז יהיה לו שלימות בכל דבר! הוא לא יכול לראות דברים שהם לא שלמים!! ומטעם זה מי שרובו עבירות – נקרא רשע! ומי שרובו מצוות – נקרא צדיק! כיון שאדם שרובו טובו אז הוא טוב בכללות אע"פ שלפעמים קורה שהוא נכשל ונופל אבל אדם שבכללות אינו נוהג כראוי אז גם המצוות שהוא עושה אינן נעשות כראוי! 

אז מי שלא נוהג באופן כללי באופן ראוי גם מצוות הן כאלה. אז מטעם זה הרשעים מקבלים שכר על המצוות שהם עושים בעוה"ז אע"פ שהשכר של מצוות הוא רוחני! כתוב בהאי עלמא ליכא אגרא בזה העולם לא משלמים שכר! אז איך משלמים שכר לרשעים בעוה"ז? הרי השכר על מצווה צריך להיות רוחני! דהיינו לקבל שכר נצחי אז איך משלמים לרשעים שכר מצוותיהם בהנאות של העולם הזה בתמורה? אלא צריך לומר: כמו שפירשו המפרשים שאצל הרשע גם המצוות אינן נעשות כראוי! למה? כיון שכללותו רובו עבירות אז גם כשהוא עושה מעשה טוב אינו יכול לעשות מעשה נקי בשלימות אלא הוא מקולקל! 

פירושו הוא לא לשמה זה מצוות לא לשמה ועל מצוות לא לשמה לא מקבלים שכר לעולם הבא! מעתה יש להבין: מה ששתק לוט ולא גילה על שרה שהיא אשת אברהם זה לא היה בשלימות כי אדם מלא תאוות שאין לו נקיות לא יכול לעשות מצוה בשלימות אז גם זה למרות שהוא לא מסר אותו והתגבר על יצרו אבל הוא לא עשה את זה בשלימות כיון שמהותו היא לא שלימה אז ממילא הוא לא יכול לעשות דבר בשלימות וכל קיום הבריאה הוא ע"י התורה תחילת האפשרות שתהיה תורה בעולם זה היה ע"י אברהם! אברהם היה יסוד של העולם אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב ד) אל תקרי בְּהִבָּרְאָם אלא באברהם. 

אח"כ המשיכו את זה יצחק ויעקב ו-12 השבטים הבנים שלהם יוצאי מצרים הם שקיבלו את התורה בפועל אבל כל ההתחלה של התורה היה ע"י אברהם ולכן הקב"ה כרת עמו ברית והבטיחו על ארץ ישראל שזה המקום הראוי לקיום התורה ומצוותיה! א"כ יש לומר: שאע"פ שזכויותיו לא היו מושלמות מכל מקום במה ששתק והציל את אברהם ממיתה היה לו זכות של קיום העולם כי לולי אברהם שהוא יסוד התורה העולם לא היה יכול להתקיים אם אין אברהם אין תורה אם אין תורה אין עולם אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג כה). 

ולכן אע"פ שאדם כמותו אינו יכול לעשות מעשים טובים בשלימות וגם מעשה זה שגרם לאברהם שיחיה לא היה נקי לגמרי אבל כיון שהיה לו חלק ושייכות בהצלת קיום העולם זכה להצלה ע"י שנשלח מלאך להצילו!!! שזה הנהג ה למעלה מן הטבע מי בא להציל אותו? מלאכים הגיעו אליו בשביל להציל אותו מגיא השריפה! וזה בזכות שהוא הציל את אברהם ולא מסר אותו אבל כיון שזה לא היה בשלימות אז הצילו אותו פה בעוה"ז זה כמו הפליט כמו עוג שלמדנו שהוא בא להודיע והיתה מזה זכות! איזה זכות? הוא אמר שלוט נשבה אברהם הציל את לוט – לוט הביא את עמון ומואב ממואב יצאה רות מרות דוד ומלך המשיח! 

אז הפליט הזה היה לו זכויות!! לכן פחד ממנו משה רבינו עד שהקב"ה אמר לו (במדבר כא לד): אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ! אז זאת אומרת הוא מקבל שכרו בעולם הזה והוא האריך ימים למעלה מאלף שנה! וכל זה היה בגלל הזכות הזו שלא היתה עם כוונה לשם שמים בדיוק הפוך! לרעה הוא התכוין שאברהם ימות אבל יצא מזה דבר טוב – אם יצא דבר טוב? הקב"ה לא מקפח שכר שום בריה! לשון הכתוב אומר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם לכאורה הרי הזכירה היתה ללוט שזכר את המצוה שעשה לאברהם? 

אבל לפי מה שאמרנו זה יבוא טוב; כיון שהזכירה היתה לאברהם שהוא יסוד התורה ולוט הצילו זאת אומרת הקב"ה זכר את אברהם שאברהם נשאר בחיים בגלל שלוט לא מסר אותו! ואברהם מקיים את העולם כי בזכותו יש תורה והעולם קיים ממילא וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם הוא זכר את אברהם וממילא מי גרם שאברהם ישאר בעולם? לוט שלא מסר אותו!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787