ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - י | הרב אמנון יצחק

ממשיכים 'ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה' 

עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא - כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יא) היה זה כאשר הזמינו את הרב לדרוש אודות מצוות כיבוד אב ואם בקהילת 'נחלת משה' בבני ברק ציפו כי כדרכו בכל המקומות שמוזמן אליהם לצרכי חיזוק הוא ייענה מיד בחיוב אלא שהפעם כששמע את בקשתם ננסכה עצבות על פניו ושתיקה שררה בחדר ואז פתח את פיו ואמר: 'אינני יודע אם הפעם אוכל להשתתף איתכם!' ושוב שרר שקט בחדר הרב היה שקוע בהרהורים בתוך עצמו 

ולבסוף המשיך ואמר: 'הרי אתם מעוניינים שאני אבוא לומר דברי חיזוק על מצוות כיבוד אב ואם אני רוצה באמת לומר דברי חיזוק! אבל עליי לשקול בדעתי; האם אני עצמי מושלם במצווה זו? כי אם אינני מושלם בכך כיצד אוכיח אתכם?!' והסביר: 'כשהייתי ילד בן עשר אמא הכינה לי אורז לארוחת ערב לא אהבתי אורז אמא טרחה על הבישול ביקשה ממני שאוכל! כיוון שלא אהבתי התחמקתי ולא אכלתי

 - אם כך' התאנח: 'אולי לא אוכל להשתתף איתכם' אם לא כיבדתי את אמא בגיל 10 איך אני יכול להוכיח אתכם? זה בעיה. בסוף הוא הלך או לא הלך - לא כתב, אבל גם אם לא הלך - זו היתה דרשה כהוגן! הרי יספרו את זה שמה יגידו למה הוא לא בא זה כבר יהיה מספיק לדעת בשביל לדעת מה זה כיבוד אב ואם.

מעשה בילד שהוריו עזבוהו בבית חולים ולא רצו לקחתו הביתה! זה מצב 'טוב' יש כאלה משליכים מהחלון יש משליכים בפח זבל וזוג הורים אימצו אותו וטיפלו בו במסירות מיוחדת! לילד נודע הסיפור שהוריו נטשוהו בבית החולים, אבל הוא לא יודע מי הוריו, והוא כועס מאוד על הוריו על כך! מצד שני הוא מכבד ומוקיר את הוריו המאמצים על שלקחו אותם לביתם. ועתה כשהגיע הבן לגיל 18 יכול לפתוח את 'תיק האימוץ' שלו ולגלות מי הוריו. שאלה: האם יש עניין לעשות כן? או שמא כיוון שהוא כועס על הוריו סביר להניח שיעבור על מצוות כיבוד אב ואם ולא יכבדם כראוי! וגם יש חשש שיבזה אותם בליבו, האם יש עניין לגלות מי הוריו? 

שאלו את הרב, והרב אמר: 'אפילו אם אינו כועס על הוריו עצה טובה; לא לגלות מי הם הוריו! מאחר שנאמר בגמרא בקידושין לא': 'אמר רבי יוחנן: 'אשרי מי שלא חמאן!' פירש רש"י: 'אשרי מי שלא חמאן - מי שלא ראה אותם, למה? שאי אפשר לקיים כבודם כל הצורך והוא נענש עליהם!' מי שלא ראה את ההורים שלו מעולם הוא לא יכול לעבור על מצוות כיבוד אב ואם, אבל מי שיש לו הורים והוא לא מכבד אותם ככל הצורך ומי יכול לעמוד בזה?! אז הוא נענש עליהם! אם כן הבן הזה שאינו מכיר את הוריו ופטור ממצוות כיבוד אב ואם - אשרי לו! 

מה, הוא צריך להיות יותר חכם מרבי יוחנן? שרבי יוחנן מעיד: שאי אפשר לקיים כבודם והוא ייענש עליהם! אז למה לו לגלותם? עדיף להישאר במצב שאינו יודע מי הם, וכך הוא פטור מהמצווה וגם לא ייענש. וכל שכן בעניין הזה, שסביר להניח שהוא לא יכבד אותם כיוון שהוא כועס עליהם. 

עכשיו, מה לגבי חשש עריות? הוא עלול אולי להתחתן עם אחותו! אם יש לו אחות הוא לא יודע מי זאת עלול להתחתן. אז הרב שטיינמן אומר: 'שאין לחשוש לזה, כי הוריו המאמצים שמכירים את ההורים האמיתיים הם ידאגו שהוא לא יישא את האישה הזאת אם היא אסורה לו!' כן, זה מדובר כמובן אם הם חרדים, אם הם לא חרדים - לא בטוח!... עוד סיפר הרב: בשנת תש' כשברחו מתל אביב לכפר סבא בגלל ההפצצות, היתה שם ישיבה והחזון איש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה היה מגיע לבחון את הבחורים שחלק מהם היו ילדים! 

החזון איש ידע תמיד לשאול שאלה כזו שאף אחד לא ייפגע! ושכל אחד יוכל לענות - כדי שלא תהיה להם חלישות הדעת. באמצע השאלות קפץ תלמיד בלי רשות ואמר: 'כבוד הרב! תרשו לי לשאול שאלה אחת?' רבני הישיבה רצו למנוע אותו אבל החזון איש השתיק אותם ואמר לו: 'שאל'. קם התלמיד ושאל: 'איזו מצווה עשה החזון איש שהגיע לדרגה כזאת?' החזון איש שמע את השאלה עצם את עיניו החזיק את הראש רבע שעה - עשרים דקות ולבסוף ענה ואמר: 'שהוא הקפיד על כיבוד אב ואם! ומימיו לא ציער את אביו ואמו!! ומימיו לא עבר על בקשת אביו ואמו!!!'. 

'ואת זה' אומר תמיד הרב שטיינמן על בני דורנו: 'שהתקיים בנו לדאבוננו מאמר חז"ל: 'בעקבתא דמשיחא חוצפא ישגא!'. בדור העקבות המשיח החוצפה תתרבה מאוד והרי הוקש כבודם של האב ואם לכבוד המקום כמו שחייבים בכבוד המקום - חייבים בכבוד האבא והאמא! מי שלא מצער את ביו ואמו יכול לזכות להגיע לדרגת החזון איש! ושומה עלינו להתחזק במצווה הזאת ביותר. ועוד הוסיף הרב שטיינמן וסיפר: 'החזון איש כיבד מאוד את אמו! ואני זוכר שהיה עולה אליה כל יום ומשוחח איתה חצי שעה על דא ועל הא ואפילו לפני הסליחות!!'. 

סיפר הרב שטיינמן: 'ששמע מחמותו מרת שרה קורנפלד עליה השלום, שאצלם בבית היתה חשיבות גדולה אצל הבנות לזכות לסדר את המיטה של אביה - רבי אליעזר הכהן הולנדר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שהיה שוחט בקרקא מפורסם בכל המחוז כצדיק ותלמיד חכם גדול! ביום שרצו לתת פרס לילד - הוא היה מסדר את המיטה. ביום שרצו להעניש את הילד - לא נתנו לו את הזכות לסדר את המיטה של אבא!' ואמר הרב שטיינמן: 'שהתבונן וראה שכל האנשים הגדולים - זכו למה שזכו בגלל כיבוד אב ואם המיוחד שלהם! 

כגון; רבי חיים מבריסק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שאי אפשר לתאר איך כיבד את אביו! והבית הלוי זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה ממש רעד מפניו! וגם החזון איש ומשפחתו כיבדו את ההורים בצורה נפלאה ביותר! אחד ביקש 'ברכה לבנים' אמר לו הרב שטיינמן: 'תתחזק בכיבוד אב ואם ובזכות זה תיפקד! על פי דבר המדרש בתנחומא קדושים סימן טו': 'אמר הקב"ה: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם? (איוב מא ג) מי הוא זה שהקדים כבוד לאבותיו ולא נתתי לו בנים?' אז רואים שכיבוד אב ואם - מזכה בנים! ומניעת הכבוד יכול למנוע בנים.

סיפר הרב שטיינמן: 'ששמע מעשה מיהודי בשמחת התורה אחרי התפילה הלך החזון איש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה ברחוב לכיוון ביתו וכולם הלכו אחריו. היה שם ילד קטן שלא הבין! על מה התהלוכה ולמה? שאל את אבא שלו: 'למה כולם הולכים אחריו? הוא לא יודע את הדרך ללכת לבד הביתה?' החזון איש שמע וזאת קרא לאביו של הילד ואמר לו: 'תאמר לבנך שזה בזכות מצוות כיבוד אב ואם שקיימתי!' ושוב אמר הרב: 'החזון איש כיבד מאוד את אמו! ואני זוכר שהיה עולה אליה כל יום ומשוחח איתה חצי שעה על דא ועל הא ואפילו לפני הסליחות!!'. 

שאלו את הרב; בדבר משפחה שהאבא הזדקן ונקבעה תורנות בין הילדים לבוא מדי שבת בשבתו. אחד מהם טוען: 'שקשה לו לבוא בשבת!'. התעורר ויכוח בין האחים; היו שטענו: 'אין דבר כזה - כולם צריכים לבוא!' חלק טענו: 'מה זה העסק שלנו? הוא מפסיד בידיים את המצווה שלו!'. אמר הרב שטיינמן: 'האחרונים צודקים! כל בן חייב בכל מצוות כיבוד אב ואם. וכשיש כמה בנים - המצווה לא מתחלקת שכל אחד מחויב רק בחלק. כל אחד חייב בכל כיבוד אב ואם! אח שאינו יכול - לא שייך אליהם. כי תמיד כל אחד מחוייב בכל המצווה. ובפרט אם הוא אומר 'שזה קשה לו!' וזה נכון - מה רוצים ממנו?' אז זאת אומרת מי שחושב שזה יכול לחלק את המצווה - הוא מפספס את ההבנה שהוא חייב בכל הכיבוד אב ואם כי הבן יחיד; כל אחד הוא כבן יחיד אצל כיבוד אב ואם!

נכנס יהודי חרדי שהגיע לגיל זקנה לרב שטיינמן וביכה על מרה גורלו: 'שהוא כבר לא שולט כל כך בעצמו והוא זקוק לעזרת הילדים!'. וכך הוא מספר לרב: 'ברוך ה' אני אדם בעל אמצעים, במשך כל השנים תמכתי בילדיי ולמדו בכוללים - בזכות שתמכתי בהם. היתה להם אפשרות ללמוד, עכשיו התהפך הגלגל; והם צריכים לתמוך בי ולסייע לי לתפקד. והדבר הזה גורם לי מרירות קשה!' ענה לו הרב: 'אתה אומר כאשר היית בריא עזרת לילדים, ועכשיו אתה לא מסייע להם ואתה נתמך על ידם, ואני טוען: בדיוק הפוך! שדווקא כשאתה במצב הזה אתה עוזר להם ביותר!!' 

והסביר את דבריו: 'כשהתהלכת על רגליך כאחד האדם במה תמכת בילדים? בכסף. בוודאי זה מצווה גדולה! אבל הכסף לא שלך. הפרנסה והממון - בידי שמים! אתה רק היית צינור להעביר את הכסף מרשותך לרשותם, אבל היום שאתה זקוק לעזרת בניך והם באים לסייע בידך - אתה מזכה אותם במצווה הגדולה של כיבוד אב! מדוע תיחשב בעיניך כמי שהפסקת לתמוך בילדים? אדרבה! זו העזרה הגדולה ביותר שאתה מגיש להם בחייהם'. זאת אומרת האבא תומך עכשיו בזה שהוא זקן בילדים. כי הוא מאריך את ימיהם! לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ (שמות כ יא) זה תמיכה אמיתית! תמיכה בכסף? גם אם אתה לא תתן להם - זה יבוא ממקום אחר! כי הפרנסה קצובה, אבל עכשיו - אתה התומך האמיתי! 

– אה! אם הילדים היו מבינים את זה; היו מחכים 'מתי האבא כבר יהיה זקן?...!'

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787