ספר חשבון הנפש - חלק ד'
תאריך פרסום: 11.01.2025, שעה: 17:50
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
לעילוי נשמת
מאור גוזי בן משה
באמנון
בן שלמה מדעי ונוחתם עדן.
נציבי יום, לוי בן דינה,
רעייתו והילדים,
יזכו לבית של תורה ויראה,
פרנסה, בריאות, עושר,
נחת וישועות בכל,
ויזכו לתאומות בעיתו ובזמנו.
חשבון הנפש, חלק ד'.
אז אמרנו שיש חשבון
איך לעשות עכשיו באופן
שמחסר את התורה,
כי לעבוד על המידות
ולתקן את עצמו זה תורח גדול, עבודה קשה מאוד מאוד.
לתקן מידה אחת, אמרו חכמים,
זה יותר קשה מללמוד את כל השס בעיון.
אז זה מטריח מאוד מאוד למי שרוצה באמת לעבוד על זה.
אבל פה בשיטה הזאת, שעכשיו ילמד אותנו המחבר,
התחסר מאיתנו את התורה,
והיא מרוויחה לנו כפלי כפליים תועלת.
זאת אומרת, בקיצור זמן,
תועלת מוכפלת,
כפולה ומוכפלת.
ואיננה מבלה את הזמן כמוהם. לא צריך להשקיע כל כך הרבה זמן,
להחדיר את הדברים,
לחקוק אותם וכו'.
ואדרבה, מפנה כל היום כולו ערוך
בסדר נאה, בדעת צלולה, לעבודת השם יתברך.
יש לו מילים יפות.
מסכל את דרך החשבון,
מסכל את מלשון לסכל את האבנים.
הדרך,
מסתכלת דרך החשבון,
מפשירה רתיחות המוסריים.
זאת אומרת, כשאדם
לומד מוסר,
אז דמו רותח מהדברים שהוא קורא ולומד, וואו, וואו, וואו, איפה אני, ואיפה מה שכתוב, וזה.
ובדרך הזאת זה מפשיר.
לא מרתיח, מפשיר. זה הולך בלי רתיחות, בלי...
ולא עוד,
אלא ממתקת גם דרך ההרגל בהן.
וזה הולך על פי חשבון מיעוט עוונות,
שהיא נותנת לעושים אותן.
זאת אומרת, בדרך הזאת אתה תמצא גם מתיקות לעבוד באופן זה,
ולהגיע לתוצאות שאלמלא השיטה הזאת
היית צריך לטרוח הרבה והיית צריך
כל מה שאמרנו.
אלא,
מחמת שהם נוחים מאוד,
השיטה הזאת והדרך הזו,
לפיכך כל עיקר פעולתם תלויה בהתמדה רצופה.
כמו שאמר הכתוב, אבנים שחקו מים.
טיפה, מעוד טיפה, מעוד טיפה, מעוד טיפה,
בסוף שוחקים את האבל.
אז ככה,
לא בבום, לא כמו אותו פיכך שלמדנו בבוקר,
פיכך גדול שרצה בבת אחת, בסוף היה אומר במקום שם ה' שם עבודה זרה.
אלא,
אבנים שחקו מים, התמדה רצופה.
הכל תלוי בזה.
שהדבר הוא ברור.
חינוך הנוח והמתמיד
מוסיף אפילו כוח על הגוף הבהמי עצמו.
בזה שאתה מחנך את עצמך
בדרך נוחה ומתמדת, אתה גם תוסיף כוח לגוף הבהמי עצמו.
הוא נותן פה דוגמה מדהימה.
וכמעשה של אותו בעל אגרוף הגדול בארץ יוון,
אני לא יודע למי הוא מתכוון,
אולי הרקולס,
שהרגיל את עצמו לשאת על כתפו עגל בן בקר
כמה שעות מדי יום ביומו.
מעת היוולדו עד שנעשה פער בן שלוש שנים,
ועדיין לא היה יכול להכביד עליו
אפילו בגודלו,
שהוא כבר טונה, טונה וחצי יותר מבקוטנו, שהוא היה עשרות קילוגרמים.
עד שנשתוממו רואיו ולא האמינו שומעיו.
אלה שלא הכירו בהערמות
ובגניבת הדעת של נפש הבהמיות שלו.
זאת אומרת, מה הוא עשה?
פעם לא היה מכון כושר,
ולא היה אפשר כל פעם להוסיף עוד קילו ועוד קילו, ולהתאמן עד שתגיע לחמש מאות קילו. יש היום מישהו שמרים חמש מאות קילו.
אבל מה הוא עשה?
הוא לקח את העגל שנולד כשהוא קטן, נגיד הוא שוקל שלושים קילו,
שם אותו על הכתפיים והלך איתו ככה
כמה שעות.
למחרת נתוסף לו עוד חמישים גרם, אז הוא לא מרגיש את ההפרש בין זה לבין זה, ולאט לאט הוא נהיה חסון באופן כזה שהוא כבר לא הרגיש כשהוא גדול וכבר שוקל.
הגזמתי אולי טונה וחצי, אבל
והוא נושא אותו על הכתפיים והוא
כאילו לוקח את הקטן שהיה פעם זה.
למה?
אז רואים מפה שאתה יכול להוסיף על ידי חינוך,
על ידי הנוחות,
על ידי ההתמדה,
אפילו להוסיף כוח בנפש הבהמית,
שהגוף שלך זה הנפש הבהמית, מסוגלת לשאת את מה שאתה רוצה.
אם היית בא לבן אדם ואומר לו, בוא תרים לי את העגל הזה,
זה היה אומר לך, מה אתה?
מה אתה פונה אליי בכלל?
אבל אם היית מלמד אותו את הדבר הזה ואומר לו,
תשמע, אם אתה עושה את זה יום-יום, לאט-לאט,
אתם רואים יש אנשים ברזים נכנסים למכון,
ופתאום נהיים עם שרירים עגולים, הכל עגול אצלם.
ככה, ככה, אתה מבין?
איך זה נהיה?
הנפש הבהמית הופכת להיות עגולה לאט-לאט
ממה שאתה נותן לה את זה בכפית, כמו שאומרים. כל פעם קצת יותר, קצת יותר, קצת יותר.
טוב, זה הפרינציפ. אז אותו דבר,
גם אם אתה מעמיס על הנפש הבהמית שלך
כל מיני מוסרים, אבל בדרך נוחה, לאט-לאט,
ומוסיף ועולה ומתמיד.
בסוף היא תיכנע למה שאתה רוצה, שהתכוונת מההתחלה, להגיע לאן שרצית, ואתה תגיע.
אבל אם תבוא בבת אחת, היא תתנגד,
והיא תהפוך אותך אחורה.
טוב, אז מה עושים?
וזה מעשה ההכנות. זה קצת ארוך,
אבל אני לא רוצה לוותר על הלשונות שלו.
מאוד מיוחדים לתקופה שהוא כתב.
אז הוא אומר ככה, לכתחילה מזמינים להם, אתם הכוונה, מזמינים להם מעצמם,
או מפי סופרים, או ספרים,
13 פרקים של מוסר
ל-13 מידות שונות.
נגיד, כמו שיש באורחות צדיקים,
יש פרק הענווה, פרק הגאווה, פרק האמת, פרק השקר.
אתה לוקח פרקים
של מוסר,
שאתה רוצה באמת לעבוד עליהם, שאתה יודע שאצלך הם נצרכים כי אתה חסר בהם. נגיד, אתה בעל גאווה, אז אתה לוקח פרק בנושא גאווה.
אתה רוצה גם לשפר ולהבין את בעלת הענווה, אתה שם גם ענווה.
ואתה לוקח לך מתחילה 13 פרקים של מוסר,
ל-13 מידות שונות,
כל אחד
לפי צורכו לתיקון המידות הרעות שלו,
רק 13, כי תפסת מרובה,
לא תפסת.
אחר כך
כוללים תוכן כל פרק ופרק
לתוך פסקה אחת,
או מקרא אחת של מוסר קצר, מסכמים את זה ועושים מזה משהו מקוצר,
וחוזרים ומכניסים את כוונת כל מקרא ומקרא מה-13 ברמז מיוחד לו.
ואז כל רמז כזה ישמש אותנו משך שבוע שלם.
עובדים שבוע שלם רק לפי הרמז הזה,
לתמצית של הפרק,
כדי שנוכל לעבוד במשך שבוע בהתבוננות,
להתמודד מול
המידה הזאת שאנחנו רוצים לתקן.
באופן כזה,
יכלה חינוך כלל הרמזים
לערך ארבע פעמים בשנה.
13 כפול 4,
52. זה סך השבועות.
שיש בשנה בדרך כלל,
אז בארבע נגלות אתה חוזר על השלוש עשרה האלה
פעם אחת בכל תקופה, תקופה זה רבע מהשנה.
בראשונה שונים את אותן שלוש עשרה פרקים
ומדקדקים בהם כראוי, לומדים אותם כמו שצריך את כל השלוש עשרה.
אלה שאתה רוצה ללמוד על מנת לקיים.
בכדי לעמוד מתוכן על תכלית הכוונה של שלוש עשרה המקראות.
אחר כך
קוראים ושונים השלוש עשרה רמזים
מכל פרק אמרנו, אנחנו מתמציתים ועושים רמז.
שונים את השלוש עשרה רמזים עם פסקיהם
מרשע לספא ומספא לרשע כמה פעמים.
עד שיהיו שגורים בפיך כולם,
ומהיום והלאה
אתה לא צריך אלא לרמז אחד מהם בכל שבוע.
דהיינו,
במשך כל ימי השבוע לא ייזח, לא יזוז הרמז, זהו עם הפסקה שלו
מדעתך כל כמה שתוכל,
ויהיה חקוק כל כך בלבך עד שידמה לך כאילו אתה רואה אותו כתוב מפורש נגד עיניך,
כאילו אתה שומע אותו שלוחשים לך באוזן,
וכאילו אתה עונה אחריו גם כן בפיך.
בשביל לא למתוח אתכם יותר מדי, ואני לא יודע כל אחד מה מצייר לו ממה שאמרתי,
אז אני אראה לכם את זה פה בשרטוט שעשה המחבר.
אתם רואים פה טבלה?
יש פה טבלה.
בטבלה מצד ימין למעלה כתוב רמזים,
אלה ארמזים למידות שאנחנו רוצים לתקן,
הרי שכמובן הכנו את הפרק השלם,
תמצטנו אותו ושמנו לנו רמז.
רמז יהיה מנוחה,
סבלנות, סדר, עריצות,
נקיות, ענווה,
צדק, קימוץ, זריזות, שתיקה, ניחותא, אמת, פרישות, ויש עוד עשרות.
אבל זה השלוש עשרה דוגמה.
אחר כך יש.
א', ב', ג', ד',
שורות וריבועים לכל ימות השבוע,
ואתה כל יום, אתה עכשיו נגיד בשבוע של מנוחה,
אז אתה עכשיו
צריך לדעת מה אתה עושה,
וכותב בנקודות,
מסמן אם אתה עברת על זה או לא עברת על זה. נגיד,
מנוחת הנפש,
האם אתה התגברת על מאורעות פחותי הערך?
נגיד, מישהו הכעיס אותך, מישהו דיבר איתך לא יפה, מישהו זה פה, שהיה לך מנוחת הנפש או לא היה,
או יצאת מכדרכה,
יצאת, שים נקודה שאתה נכשלת.
תתגבר על מאורעות פחותי ערך כגון
רעות או טובות.
גם אם אדם משבח אותך,
אתה יודע שהשבחים של האנשים זה בדרך כלל להוציא ממך משהו.
ואלה דברים שאינם כדאי לבלבל את מנוחת נפשך.
אז אם זה בלבל אותך והוציא אותך מהשלווה, מהמנוחה, מהזה,
זאת אומרת, אתה עוד לא שולט במידה הזאת טוב,
וכל דבר יכול להזיז אצלך את הבלנס,
אז אתה מסמן, ביום א' היה לי שלושה אירועים כאלה שנכשלתי.
ביום ב' היה לי ככה וככה, ביום ג' היה ככה וככה,
ואחר כך אנחנו נראה איך משתמשים.
הבנתם את הרעיון בינתיים?
עכשיו,
במשך ימי השבוע,
אתם צריכים להשתוקק.
מתי יבוא מקרא זה לידי ואקיימנו?
עכשיו, אני יודע שהשבוע אני מתחיל במנוחה,
מנוחת הנפש.
אני צריך כל דבר שאומרים לי, שומע זה,
לא לצאת מגדרי.
אני נמצא במנוחת נפש.
ואתה צריך להשתוקק, מתי יבוא לידי מקרא זה ואקיימנו?
ומה קורה? ואם לא יאונה לידך מאורע לקיימו כראוי,
אתה מערים לקיים אותו בכל מה דאפשר,
זאת אומרת, אתה מחפש עילה להתמודד מול המידה הזאת שאתה צריך.
אז נגיד אתה מערב את עצמך.
חיים הבריות,
ותמיד אתה יודע, יש מילים יוצאות לכאן, מילים לכאן, הסכמות לכאן,
ויכוחים.
אתה צריך לזכור שאתה צריך להישאר במנוחת הנפש,
כי לא יצא לך לאיזה אירוע או משהו כזה, יום רגיל, ברוך השם, לא קרה כלום.
אבל כדי להתמודד עם המידה ולשפר אותה
ולהשריר אותה, מלשון שרירים,
שאתה יכול לעמוד בזה,
אז צריך להמציא לעצמך איזה מצב.
כל כמה שתוסיף לקיים אותו היום,
כך יהיה קל עליך למצוא עילה לקיים את זה גם מחר.
אחרי שהיום, ברוך השם, יחסית אתה הצלחת,
אז מחר יהיה לך יותר קל.
אם אתם זוכרים את הסיפור שסיפרתי לכם,
או על אותו הכעסן ששאל את אביו, מה אני עושה?
אמר לו, אתה עושה חורים בדלת של המחסן
עד שאתה תפסיק לכעוס. על כל כעס שאתה כועס, לך תתקע מסמר.
ואחרי כשנתיים הוא הצליח ממש לא לכעוס בכלל.
למה הטרחה ללכת כל פעם לתקוע מסמר וזה, זה כבר הספיק בשביל, לא כדאי לכעוס.
לא משתלם.
החכמים ידעו
כמה כוח העצלות של האדם גדול,
והשתמשו בזה גם, חייבו דברים, נטילת ידיים, כי ידעו שהם, אה, אני צריך לנטול ידיים? אז לא, לא, אני לא מוותר.
אנשים מחפשים מזונות, לא מחפשים ברכת המזון.
ידוע לכם, כי זו מעצלות ללכת עד הברז ולטול ידיים.
אז לפעמים אפשר להשתמש גם במידת העצלות לטובה.
בכל אופן, כל יום שאתה מתמודד, אתה מצליח ביום השני עוד יותר, עוד יותר קל,
וכן הלאה.
וכך התחוקק הדבר בקירות ליבך יותר ויותר.
ועדיין,
אכן, כל שאר 12 רמזים
יהיו צפונים בליבך למשמרת בלבד, כי זה לא השבוע שלהם.
אבל בכל ערב,
היות ואתה רוצה לתקן את כל השלוש עשרה,
בכל ערב צריך אתה לקבל חשבון אם לא עברת עליהם ביום.
אז זאת אומרת, אם אנחנו הסתכלנו, לדוגמה, פה על הטבלה,
אז יש לנו, אחרי מנוחה יש לנו, נגיד, סבלנות.
והיום לא הייתה לי סבלנות למישהו.
זה לא העבודה שלי השבועית. השבועית אני עובד על מנוחה, אבל בסבלנות הייתה לי פשלה.
אז אני מסמן ביום א',
בסבלנות נכשלתי, בסדר,
בסדר, סדר וניקיון, סדר בחיים, סדר לפי תוכניות וכולי וכולי.
נגיד, נגיד שאני בסדר.
אחר כך בחריצות,
אז לא היה לי כל כך היום, לא הייתי חרוץ כל כך לעשות א', ב', ג',
אז אני מסמן נקודות.
כמה ביום א', חריצות, הייתי על הפנים,
ובנקיות, ובענווה, וכן הלאה, ואת זה אני מסמן כל יום.
אמנם אני עובד רק על מנוחה השבוע,
אבל אני לא שוכח את כל השאר שאני רוצה גם לתקן,
ואם נכשלתי באחד מהם,
אני מסמן נקודות בתוך הריבוע,
ואז אני יודע כמה פעמים אני לא.
ומילא,
יכול להיות שנגיד בקימוץ,
נהייני שם שבע נקודות היום, ושתים עשרה ביום ב' ושלוש עשרה וזה,
ובאחרים יהיה לי פחות,
אז כדאי לי להחיש ששבוע אחרי זה אני אעמוד קודם כל על קימוץ, כי אני רואה ששם אני,
חביבי, נכשל מאוד מאוד מאוד.
כן, אז זו שיטה,
איך אתה ממש לא מפקיר שום דבר, כי באופן כללי אדם, תשאל אותו,
מה אתה לא בסדר?
הוא גם לא יודע מה הוא לא בסדר,
הוא יודע כמה דברים,
אבל כמעט אין דבר שאתה בסדר.
כי אם נעבור עכשיו נקודה-נקודה מכל אלה שהזכרנו,
אני אוכיח לכולם שאנחנו על הפנים בכל המידות.
אז מתי תתקן? ואיך תתקן?
לא תתקן לעולם, כי תמיד אתה אומר, כן, אני אשתדל, אני משתדל.
אני משתדל להשתפר, אתה לא תשתפר, לא כלום זה שטויות.
ברגע שיבוא יצר הרע, יזיז אותך,
גמרנו, אתה מתפרץ ואתה הופך להיות מי שלא צריך להיות.
אבל אם אתה עובד בצורה הזאת,
אז אתה יכול להצליח מאוד מאוד מאוד.
עכשיו, לצורך זה צריך לייחד פנקס
עם תשעה דפים
שהם 18 עמודים,
13 מהם זה ל-13 מידות האמורות לעיל.
בראש כל עמוד כתוב הרמז,
מה-13 רמזים כמו שאמרנו,
בתחתיו יש לוח ארוך,
13 אצבעות.
אצבעות על רוחב שבע.
הוא מדבר לא בסנטימטרים, ברוחב אצבע.
אז 13 אצבעות, בוא נגיד 13 סנטימטר על רוחב של שבע. טבלה מלבנית כזאת.
באופן שתוכל לסמן בקולמוס מרובע ארוך,
כולל 91 מרובעים קטנים.
למה? שבע כפול שלוש עשרה נותן 91. יוצא לך בכל הטבלה הזאת שאתה עשית,
שלוש עשרה על שבע,
תכפיל יוצא תשעים ואחת סנטימטר מרובע.
ואז תרשום מצד ימין של הערוגה הימנית את שלוש עשרה הרמזים, כמו שראיתי לכם בטבלה.
זה תחת זה כסדר.
אחר כך תסמן למעלה א', ב', ג', עד, ז'ן,
שזה למעלה, כדי שזה ישקף את ימות השבוע.
אחר כך תיקח עוד ארבע עמודים,
שזה לתקופות השנה.
יש ארבע תקופות של 13, אמרנו.
ותציין על כל אחד,
על כל אחד מהם מרובע גדול, 14 אצבעות רוחב על 13 אורך,
שזה יוצא 182 מרובעים קטנים
של אצבע על אצבע, נגיד סנטימטר מרובע.
מימין המרובע הכולל,
תרשום את שלוש עשרה הרמזים, כמו שאמרנו,
ועלם אל מעלה מסומנים 14 ערוגות,
זו אצל זו, לרוחב העמוד באותיות א', ב', ג', ד', עד י', ד',
כל ערוגה מיוחדת לשבוע אחד משלושה עשר שבועות של כל תקופה.
מה ערוגה?
ערוגה 14 היא לכלל חשבון 13 השבתות האלה כחת.
13 הלוחות הראשונים יקראו לוח העונות,
והארבע האחרונים לוח הסכומות.
בראשונות, כל עונה ועונה, אנחנו עושים את החשבונות כמו שאמרנו, והארבע האחרונים, ארבע דפים, ארבע עמודים אחרונים,
זה לוח הסכומות, זה הסיכומים.
הלוח האחרון מלוח הסכומות יש בו עוד ערוגה אחת
יתרה מצד שמאל,
מיוחדת לכלל ארבע תקופות
או לסכום כל השנה כולה, מה שאנחנו קוראים מאזן שנתי.
והבאנו את הציור פה בשביל לראות
מול המצלמה.
עכשיו זה סדר ההנהגה.
בכל בוקר
תקרע בפיך את הרמז השייך לאותו שבוע.
בכל בוקר.
תפסיק מעט,
אחרי שקראת את זה בפיך,
ותתבונן כיצד להשתמש בו היום.
ואחר כך תדקדק
לחקור בדעתך כמה מיני עסקים מוטלים עליך לטפל בהם היום.
הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.
ותערוך לך היום איך לעשותן בסדר נכון
במשך הראוי לכל אחד ואחד מהן,
ובסדר הזה ממש תהיה שקוד אחר כך לגומרם,
וכמשפט הזה תעשה בכל יום ויום.
אז זאת אומרת, אתה לא קם בבוקר והולך,
כמו שאומרים ביידיש, עלה באב אללה,
איפה שייקח אותך השם, איפה שתתגלגל, תתגלגל.
אתה קודם כל קורא את הרמז של השבוע, אם זה מנוחה,
מנוחת הנפש,
אתה צריך לדעת,
היות והיום אני צריך ללכת ככה וככה וככה, והחלטתי שאני הולך לכותל המערבי, ואני עושה ככה,
ואני בונה סוכה ואני עושה זה, ואני לא יודע מה,
ובענייני עבודה אני צריך זה, להרים טלפונים לשבעה אנשים וזה וזה.
אם אתה עומד ומסדר את הכול,
אתה קובע כמה זמן אתה משקיע מדבר, מתי אתה עושה, וכו' וכו',
ותהיה שקוד לגמור את זה כמו שאתה מתכנן,
עם
העמידה בניסיון שנקרא מנוחה,
וכך תעשה כל יום במשך השבעה ימים.
בכל ערב קודם השינה,
תחזור לאחוריך להבחין
במה בילית היום הזה.
כל עסק ועסק וכל הפרטים זה אחר זה,
איך היה, מהבוקר עד הערב.
כל אחד היום יוצא לסידורים, הוא קורא,
ופתאום תקלות, ופתאום זה, והוא צלצל, והוא לקח אותו,
וזה שכח, וזה לא זכר, וזה לא עשה.
נגיד בן אדם צריך לקחת עתיכת שייש ולגדוע חור והכול, אז הוא ניגש והולך,
מי אמר שהמקדש שלך טוב, אולי הוא לא טוב, אולי יש לך ספייר, לא ספייר, אתה מוכן כבר, אתה מבין באופציה שאם לא,
אז אתה תלך לחנות ותקנה, או לא, או שאתה מתחיל את זה בשעה שאחר כך, אם תהיה תקלה, לא תוכל להשיג,
אם אתה הולך מתוכנן, אז אתה
בא אצלנו בן אדם, התקין אסלה, כן?
שם את החלק העליון, לא עובד טוב.
היה לו ספייר,
ירד למטה, אם לא, היה צריך לעזוב את הכול, ללכת ולבוא יום ומחרת ולעשות עוד פעם,
וזה נסיעה ואיבוד זמן והכול.
אבל הוא לוקח ספיירים והכול, אז בן אדם
מתוכנן גם לתקלות,
לאפשרויות כאלה וכאלה, ואם הוא מסודר, הוא מכין לעצמו את כל האופציות כבר מראש. זה בן אדם עם סדר,
עם שכל.
ואם לא נתקיימה המחשבה שלך מבוקר עד ערב, תן דעתך להתבונן למה לא נתקיימה, מה הגורם.
אם זה חמת איזה טעות,
אז תברר, מנין באה לך הטעות הזאת? האם זה היה בגלל עצלות?
האם זה היה בגלל
חוסר חשבון, חוסר תכנון?
ותשתמש מהניסיון הזה להתחכם לימים הבאים.
בינתיים תקום ותחפש גם, אולי עברת על איזה
אחת או כל 13 המידות שלך היום,
ואז תרשום
בעת נקודה קטנה בפנקס, בערוגה, הכוונה בריבוע סנטים על סנטים,
לאותו יום את המידה שעברת עליה. ואם שנית,
ואם שילשת בעבירה ביום ההוא,
תעשה שלוש נקודות.
וקח כל חטא וחטא,
וכן מלילה ללילה עד תום כל ימי השבוע.
ומה יהיה במוצאי שבת?
זה נגיד ביום ראשון, אחרי מוצאי שבת,
כי אנחנו צריכים להתפלל עכשיו מוקדם.
אבל אני מקווה שהבנתם קצת מן הקצת.
אולי אני אתן לכם רק ככה שתוכלו לחשבו על זה,
בשבת,
לדוגמה,
כשנותנים רמז על הסתפקות,
אז מה הרמז בא להגיד?
שתיקח, קודם שאתה לוקח מזון לפה, תתבונן, מה התועלת שיש בו לבריאות של הגוף?
או לצורך מצווה. למה אתה בכלל אוכל את זה?
בשביל מה אתה אוכל את זה?
זה לבריאות?
זה מבריא?
או שזה סתם עינוג שיכול לגרום לקולוסטרול וכו'?
או שזה לצורך מצווה?
רמז פלוני, נגיד מתינות.
ליבך אל ייבהל ופיך אל ימהר,
אלא יביא מפסיק דיבוריך ועסקיך כמה פעמים במלכות ויישוב הדעת.
אדם צריך להיות מתון.
מה זה מתון?
קודם כל, אל תהיה פזיז ואל תמהר.
והפה לא יענה מהר כי תתחרט.
כל זמן שהדברים בפה שלך אתה מלך. ברגע שהם יצאו את החבד לדיבורים שאמרת,
ואז יתפסו אותך על הדיבור שאמרת.
אלא גם בדיבורים,
גם בעסקים שלך, בעיסוקים.
צריך תמיד
פרק זמן של אתנחתא, להימלך, לחשוב,
להתייעץ, אני בכיוון, לא בכיוון, עושה טוב, לא עושה טוב.
לא בעיני רצייה ולא שם לב מה ההמשך.
בצניעות, לדוגמה.
צריך להיזהר מן הכיעור והגנות,
מן התאווה ומהחשד לגביה,
ולמצוא חן בעיני אלוהים באדם.
נהלכת עם השם אלוקיך.
אז כשיש לך את הרמז הזה, נגיד צניעות,
כל השבוע אתה עובד על צניעות,
אתה נזהר מכל דבר של כיעור, מכל דבר של גנות,
מתאוות, מחשדות,
וכן הלאה.
וככה אתה עובד, שבוע, שבוע, זה דוגמה,
ואידך, זיל, גמור.
והשאר, לך ותלמד.
יום ראשון, אם ירצה השם, נמשיך.
ישצמחו במהלכותך שומרי,
שומרי שבת וקוראי עונג שבת.
ישצמחו.
שומרי, שומרי, שומרי שם, בת וקוראי עונג שבת.
מקדשי, מקדשי, מקדשי שווה שבת.
מקדש ה' מקדש ה' מקדש ה' מאיש הבא
הרי אני מכוון
קיימת חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו איש חסד דאורייתא
כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נעת רועה
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.